תקדים: הדיינים שינו את שיטת החישוב ופסקו מזונות נמוכים בעשרות אחוזים

בית הדין הרבני בנתניה פסק בדעת רוב לחייב אב בדמי מזונות נמוכים בעשרות אחוזים מהמקובל, עקב שיטת חישוב שונה בה נקט.

יהונתן גוטליב - ערוץ 7 , ד' בחשון תשפ"א | עודכן: 19:31

בית הדין הרבני
בית הדין הרבני
צילום: פלאש 90

הדיין הרב אוריאל אליהו, דיין בבית הדין הרבני נתניה, פרסם לפני כשבוע מאמר מחודש הקורא להפחית בעשרות אחוזים את גובה דמי המזונות המוטלים כיום על הגבר בעת גירושין.

במאמרו הראה הדיין הרב אליהו כי גובה דמי המזונות המקובל כיום אינו נשען על אף מחקר מדעי, על אף היותו מקובל כ"הלכה פסוקה".

"הערכת עלות גידול ילדים והוצאותיהם, המקובלת בערכאות השיפוט השונות, איננה מבוססת על מחקר מדעי", כתב הרב אליהו וטען, "הערכת ערכאות השיפוט באשר לגובה דמי המזונות, הינה גבוהה בהרבה מהעלות הראלית האמתית".

הרב לא הסתפק במאמר בלבד, ואכן לפני חודש בבית הדין הרבני בנתניה פסקו באופן תקדימי (תיק 1128743/7) אב"ד הרב יצחק רפפורט, הדיין הרב משה חביב והדיין הרב אוריאל אליהו, בדעת רוב של אלו האחרונים, לחשב בשיטה חדשה את גובה דמי המזונות המוטלים על אב הילדים וממילא להפחית בעשרות אחוזים את הסכום שחויב לשלם.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
לקריאת פסה"ד המלא לחצו כאן

אין זו הפעם הראשונה שהדיין הרב אליהו פוסק להפחית דמי מזונות מהמקובל. אולם בפסק דין זה, לראשונה, הפחתת המזונות אינה נובעת רק מבדיקה המקרה הספציפי, אלא מבוססת על חישוב מחודש של גובה דמי המזונות העקרוני.

במקרה דנן, בשיטה המקובלת היה האב אמור לשלם מזונות 1,200 ש"ח עבור כל ילדה קטינה וכך גם כתב אב"ד הרב רפפורט. אולם בית הדין פסק בדעת רוב, על פי שיטת החישוב החדשה, כי האב צריך לשלם עבור ילדתו בת השנתיים סכום נטו של 550 ש"ח ועבור 2 הילדות הנותרות סכום של 400 ש"ח. בסה"כ, נכתב בפסק הדין, "האב ישלם לאם 1350 ₪ למזונות 3 הקטינות [לפי החלוקה דלעיל] עד להגיע כל אחד מהילדים לגיל 15".

אל פסק הדין צורף המחקר שערך הדיין הרב אליהו ובו מצא לתדהמתו הרבה כי גובה דמי המזונות המקובל כיום אינו נשען על אף מחקר מדעי אמפירי ואף גבוה בהרבה מהעלות הראלית האמיתית.

במחקרו "שיעור גובה המזונות הראוי" המליץ הרב אליהו לחשב את גובה המזונות על פי מחשבון שיצרו ב"פורום קהלת". הוא הביא במחקרו 6 שיטות מחקר שונות לחישוב העלות האמיתית של פרנסת הילדים לפיה יש לקבוע את דמי המזונות בכל רמות השכר, ולאחר מכן המליץ על המחשבון.

שיטת החישוב שהציג הדיין הרב אליהו בנויה על מגוון פרמטרים ובניהם העשירון אליו משתייכים הילדים, המצב הסוציו אקונומי הכנסת האב ועוד.

אריאל קרלינסקי, כלכלן בפורום קהלת לכלכלה, הסביר בשיחה עם ערוץ 7 את אופן חישוב גובה דמי המזונות שלהם. "ד"ר מיכאל שראל ואני ניתחנו את עלות גידול הילדים בישראל בכל הגילים ובכל סוגי המשפחות, המגזרים והמעמדות", אמר.

לדבריו, "האומדנים שלנו, בניגוד להערכות חסרות ביסוס של בתי הדין והמשפט, מתבססים על מחקר של אלפי משפחות בישראל המהוות מדגם מייצג של המשפחות בישראל ובדק את הרגלי הצריכה שלהן עם וללא ילדים. פסק הדין התקדימי מצליח לעורר הדים ועשוי לשנות את שיטת חישוב גובה דמי המזונות בישראל".

לאחר פרסום כתבתו של עיתונאי 'מקור ראשון', יהודה יפרח, על פסק הדין המדובר, נערך פאנל ב'רצועת הערב של מקור ראשון' יחד עם ד"ר יואב מזא"ה, מרצה בקריה האקדמית אונו וחוקר בפורום קהלת, ד"ר רפי רכס, הייעוץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, עו"ד בת שבע שרמן שני, הממונה הארצית של הסיוע המשפטי לענייני מעמד אישי ועו"ד בתיה כהנא-דרור, לשעבר ראש תנועת מבוי סתום.

ד"ר יואב מזא"ה אמר כי הבעיה העיקרית בגובה דמי המזונות המקובל כיום הוא אצל העשירון התחתון. "אני לא מוטרד מהמשפחות העשירות", אמר. "אני מוטרד מהמשפחות המוחלשות. להגיד אצל משפחה מוחלשת שסף המינימום של המינימום הוא 1,300 שקל לילד לא כולל מדור, לא כולל מחציות, כך שאם אנחנו מוסיפים את המדור והמחציות אנחנו מגיעים בערך ל-3,000 שקל, אנשים צריכים לא לדעת חשבון ברמה של כיתה ד' כדי להגיד אמירה כזאת".

לדבריו, "לא יכול שעשירון תחתון מוציא על ילד 3,000 שקל בחודש, שלושה ילדים. מי שאומר אמירה כזאת הוא מנותק, לא מכיר את הנתונים האמיתיים של הלמ"ס. בהקשר הזה הרבה שנים בתי הדין הרבניים, הסטנדרט של המזונות שהם פסקו היו באמת יותר נמוכים מאלה של בתי המשפט למשפחה, ואני אומר את זה לזכותם של בתי הדים הרבניים. בדבר הזה אין אחידות בתוך בתי הדין הרבניים וההשפעה הזרה של בתי המשפט למשפחה והסכומים שהם המציאו, שזה פשוט פיקציות, גולשת גם לבתי הדין הרבניים".

עו"ד כהנא-דרור אמרה כי כל נושא המזונות איננו עניין שוויוני וקראה להמשיך ולשמור על רף מינימום למזונות קבוע לכולם. "יש פה עניין אובייקטיבי ולא סובייקטי", אמרה. בדבריה שיבחה את פסיקת גובה דמי המזונות הגבוהים בבתי הדין.

עו"ד שרמן שני אמרה כי "יש בעיה שצריך לטפל בה. יש בעיה בחישוב המזונות אני מסכימה לגישה הזאת. אני חושבת שהשיח סביב דיני משפחה הפך מאוד מגדרי. צריך לחשוב איך אנחנו פותרים את הבעיה הזאת ככה שבאמת מתוך סך ההכנסות של שני הצדדים וסך ההוצאות של שני הצדדים יהיה אותו דבר".

ד"ר רכס הסכים כי לא נעשה מחקר עד היום שעל פיו נקבעו גובה דמי המזונות. "זה תימא גדולה איך אנחנו כמדינה, איך עד היום לא בדקנו את זה", אמר. "איך עד היום לא הרמנו את הכפפה ובדקנו את זה בצורה רצינית".