צו השעה – הכשרות מקצועיות

אי אפשר לעבור לסדר היום עם נתון מפחיד של כמעט 50% מובטלים צעירים. זה הזמן לגלות מנהיגות ואחריות

אבי נחמני , ד' בחשון תשפ"א

צו השעה – הכשרות מקצועיות
צו השעה – הכשרות מקצועיות
צילום: איסטוק

מחיר הקורונה הכלכלית:

דו"ח שירות התעסוקה שפורסם בראשית השבוע ביום א' (18.10) על מצב האבטלה נוכח הקורונה, לא מבשר טוב.

מהדו"ח עולה כי בחודש ספטמבר, בו היתה המדינה תחת סגר, נרשמו 205 אלף דורשי עבודה, פי 3 מאשר בחודש הקודם אוגוסט, נמוך ביחס לשיא של 850 אלף דורשי עבודה בתחילת המשבר בחודש מרץ, אך אם זה מעודד מישהו.

הדוח מציג עוד נתונים רבים ביחס למספר המשתלבים בעבודה, שיעור שיא של נשים שנרשמו כדורשות עבודה (62.7%), הערים בהן מספר גבוה של דורשי עבודה (אילת ובית"ר עלית) ועוד פילוחים כאלו ואחרים.

נתונים מעניינים לא פחות היו ביחס לצעירים בישראל. לפי הדו"ח שיעור הצעירים הנרשמים כדורשי עבודה עד גיל 24 קפץ ל- 20.5% בעוד בתחילת המגיפה בחודש מרץ עמד על 17.1%. בסך הכל שיעור דורשי העבודה הצעירים עד גיל 34 הגיע בחודש ספטמבר ל 49.5%. במילים אחרות כמעט חצי מדורשי העבודה / מובטלים הם צעירים עד גיל 34. נורא !

ואם זה לא מספיק אז שיעור החזרה שלהם לעבודה הוא נמוך ביחס לקבוצות גיל אחרות. כך או אחרת, העובדה שבה מחצית מהמובטלים הם צעירים, צריכה להדיר שינה מכל אחד שחרד לגורל המדינה.

הצעירים היום הם כוח העבודה חשוב לגלגלי המשק. הם מאיישים משרות רבות בשוק העבודה, בעיקר בתחומי מכירות בחנויות, שירותים, מסעדנות, טיפול בילדים, אבטחה, סיוע למורים וכיוצא באלה. חלקם בשלבי לימודים כלשהם ומנסים לשלב בין העיסוקים, אך צריך לזכור שיש גם הרבה צעירים וצעירות שמלבד תעודת 12 שנות לימוד, אין באמתחתם מה להציג למקומות עבודה, לרבות ניסיון תעסוקתי כלשהו.

לא בכדי הם הנפגעים העיקרים של הסגר שאך הסתיים ובכלל של משבר קורונה. מרבית הצעירים שנרשמו בלשכות התעסוקה הגיעו מתחומי מכירות בחנויות, סיוע למורים, אבטחה, מלצרות ברמנים וכדומה.

לרוב יצאו לחל"ת, אך גם היו מקרים של מעסיקים רבים שמצאו הזדמנות לשלוח אותם הביתה באופן סופי.

האתגר הגדול שלנו הוא בהחזרת הצעירים הללו לשוק העבודה בהקדם האפשרי. בהינתן והמצב עלול להמשך עוד מספר חודשים ומי יודע אם סגר נוסף יתרגש עלינו עוד מספר שבועות, צריך לחשוב פרקטית.
לצד סיוע מידי במציאת עבודה זמנית ככל הנראה, תמיכה רגשית וחיזוק מיומנויות וכישורים, צו השעה הוא הכשרות מקצועיות.

אין במאמר זה להמציא את הגלגל. הכשרות מקצועיות הוא שירות שמוכר כמעט לכל מי שעבר בלשכת התעסוקה. אלא שכורח הנסיבות כעת, מחייב שבעתיים את שימוש בפרקטיקה הזו.

צריך לזכור שלא לכולם יש יכולת, זמן וכסף לצאת ללימודים אקדמיים של שלוש שנים. צעירים רבים מחפשים פתרון מהיר יחסית שבשורה התחתונה ייתן עבודה. אני מאמין גדול בהכשרות מקצועיות. משרד הרווחה והשירותים החברתיים בשיתוף שירות התעסוקה מציעים מגוון של הכשרות וקורסים.

ההכשרות נותנות מענה בטווח קצר יחסית לרכישת מקצוע והשתלבות מקצועית בתחום הנלמד. זהו פתרון ריאלי לצעירים וצעירות שנפלטו ממעגל העבודה ולרוב אינם בעלי הכשרה / השכלה כלשהי, שיכולים תוך זמן קצר וסביר יחסית לרכוש מקצוע ולעסוק בו. התעשייה התקדמה וגם תחומי הלימוד ניכרים בה. החל ממחשבים רובוטיקה וחשמל ועד טיפוח והארחה. אגב לרוב יש גם מימון מסוים והשתתפות בלימודים.
זהו צו השעה שלנו. הכשרות מקצועיות !!!.

זוהי התקווה והבשורה לצעירים והצעירות שאינם בעלי השכלה ורוצים לחזור מהר לשוק העבודה אך הפעם בהבדל אחד, עם תעודת מקצוע שתעניק להם קצת יותר יציבות במקום העבודה ושכר משודרג יותר.

אי אפשר לעבור לסדר היום עם נתון מפחיד של כמעט 50% מובטלים צעירים. זה הזמן לגלות מנהיגות ואחריות ולעודד הכשרות מקצועיות. התעשייה זקוקה לעובדים אלו.

ומכאן גם יוצאת הקריאה לצעירים וצעירות. לנצל את המומנטום. ממשברים אפשר גם לצמוח. זה הזמן לעשות בדק בית וחשבון נפש לקריירה המקצועית. לשתף פעולה, לגלות מוטיבציה, רצינות ואחריות ולהנות מההטבות שהמדינה מציעה. ויפה שעה אחת קודם.
________________________________________________________________
הכותב הוא פעיל חברתי ועובד סוציאלי בתכנית יתד לצעירים בסיכון, במחלקה לשירותים חברתיים עיריית טירת-כרמל.