האופן בו מחושב התשלום המושת על ידי בתי המשפט על גברים גרושים לגרושותיהן, מעורר תהיות וספקות. עורך הדין אהרון גולדנברג העוסק בין השאר גם בדיני משפחה, מספר מניסיונו ומסביר את הצורך בתחשיב הגיוני המעוגן בנתונים אמתיים ולא בתחושות.
את דבריו פותח עו"ד גולדברג בסיפור אחד מרבים שהגיע לשולחנו. גבר המשתכר 7000 שקלים נטו בעוד אשתו טוענת כי היא משתכרת 2000 שקלים נטו, מספר המעורר תהיות לכשלעצמו. לזוג ארבעה ילדים כאשר שלושה נותרו עם האם ואחד עם האב לאחר קריעתה של המשפחה.
"הם מגישים דרישה למזונות ותובעים בסך הכול 6000 שקלים מזונות. התביעה הזו לא הזויה אלא מתבססת על פסקי דין שניתנים כמעט מדי יום בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים, וזה פשוט לא הגיוני", אומר גולדברג וממשיך את סיפורו:
"כתבתי לשופטת שהבעל מרוויח 7000 שקלים, ואם הוא מקבל חיוב של 6000 שקלים, המשמעות היא שהוא יחיה מחוץ לבית מאלף שקלים בחודש ויקים משפחה חדשה מאלף שקל, וזה עוד לפני מחציות של הוצאות מיוחדות על חינוך ורפואה. ערכתי לשופטת טבלה נוספת המשווה את ההכנסות כאשר ברור שכבעלת השכלה של 12 שנות לימוד לא תקבל רק 2000 שקלים, אלא נתחשב בכך שהיא משתכרת שכר מינימום, כלומר 5300 שקלים.
''בכל עבודה שהיא תעבוד היא תשתכר סכום כזה, הרי בית המשפט מתחשב גם בהשתכרות הפוטנציאלית. בנוסף היא תקבל עוד 6000 שקלים. זה אומר שבמשפחה שנקרעה אנחנו מעשירים את משפחת האם על חשבון עוני ודלות של האב, שלא יכול לשלם את הסכומים הללו, מה שיגרור עיקולים על חשבון הבנק, צו איסור יציאה מהבית, בעיות עם רישיון הנהיגה, פגיעה בחסכונות שלו ועוד".
במקרה זה, מספר עו"ד גולדברג קיבלה השופטת את הטיעונים ופסקה לבעל תשלום של 2700 שקלים, אך במקרים רבים אחרים שופטים עומדים על התחשיב של 6000 שקלים ודורשים מהבעל לצאת לעבודות נוספות על מנת לשלם את הסכום.
גולדברג מציין כי בדיקה שנערכה העלתה שהתחשיבים הנקבעים כיום אינם מבוססים על נתונים אמתיים של עלות אחזקת ילדים וכיוצא באלה אלא "בתי המשפט מתבססים על החלטה של שופטת נכבדה, שאני מאוד מעריך אותה, אבל שפסקה סכום לא על פי מקומות שבודקים את הדברים על פי נתונים, אלא על פי מחשבה ותחושה שלה. לא יתכן שבשנת 2020 תהיה פגיעה אנושה כל כך בגברים והעדפת נשים בצורה שכזו".
בדבריו מזכיר עורך הדין גולדברג את הבדיקה המקצועית שביקש הדיין הרב אוריאל אליהו לבצע בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וממנה עלו סכומים נמוכים בהרבה שאותם יש לשלם כמזונות שמשמעותם עלות צרכיו הבסיסיים של הילד. "מדובר בהרבה פחות מאלף שקל לכל ילד והדברים תלויים בהכנסת המשפחה, העשירון ונתונים נוספים".
יצוין כי גם מהסיפור בו פתח גולדנברג ניתן להבין כי הסכומים הנקבעים ניתנים לשינוי ואינם הוראה מחייבת בחוק. "אנחנו עורכי הדין מבקשים שיבססו את הפסיקה על בסיס של ראיות ומחקרים ולא על כך ש'אני חושבת שזה מה שצריך להיות הסכום'".