המבודדים הראשונים בהיסטוריה

בפרשה אנו קוראים על המבודדים הראשונים בהיסטוריה, הלא הם משפחתו של נח, שבמשך שנה תמימה נאלצו להיכנס לבידוד בתיבה, כשסביבם רק מים

הרב נתנאל יוסיפון , ד' בחשון תשפ"א

הרב נתנאל יוסיפון
הרב נתנאל יוסיפון
צילום: יח"צ

מספרים על זוג הורים צעירים, שבאו אל הרב ושאלה בפיהם: זכינו, ברוך ה', לילד פעוט. מתי עלינו להתחיל לחנכו?

ענה להם הרב: איחרתם! מלאכת החינוך של ילדכם, הייתה צריכה להתחיל כבר לפני שנים רבות... היא מתחילה בחינוך שעל ההורים לחנך את עצמם...

בפרשתנו אנו קוראים על המבודדים הראשונים בהיסטוריה, הלא הם משפחתו של נח, שבמשך שנה תמימה (!) נאלצו להיכנס לבידוד בתיבה, כשסביבם רק מים מלא העין.

בימים אלה, כשכולנו מתמודדים עם האתגר המיוחד של חינוך הילדים והנוער בתוך המשפחה פנימה, במציאות של בידוד/ סגר/ חינוך בבית במקום במוסדות החינוך, ננסה ללמוד משהו ממשנתו החינוכית של נח, אבי המשפחה המבודדת הראשונה בהיסטוריה.

הפרשה פותחת – "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים...את האלוקים התהלך נח. ויולד נח שלושה בנים...שם את חם ואת יפת". המילה 'תולדות' מופיעה מספר פעמים בתורה, בקשר לשורת אישים, והשאלה – מה כוונתה?   

וכאן אפשר להסביר שני פירושים. (א) הרמב"ן מבאר שהכוונה לצאצאי האדם שנולדו לו, וכמו שמופיע בהמשך הפרשה (י, א) "אלה תולדות בני נח", ומיד מפורטים שם צאצאיהם של בני נח, כך גם כאן המילה 'תולדות' באה כהקמה לפירוט בני נח – שם חם ויפת.

לעומתו  (ב) האבן עזרא והרד"ק מבארים 'תולדות' הכוונה 'הקורות' אותו, וכמו הפסוק "מה ילד יום", וכך גם כאן מילה זו נכתבה כהקדמה לפרשה המפרטת את המבול וקורותיו של נח. (וכך גם בימינו, כשמבקשים מאדם לכתוב או לספר את תולדותיו, מתכוונים לסיפור קורות חייו).

למעשה, כל אחד מהמפרשים יכול להביא סיוע לשיטתו, הרמב"ן מסתייע בכך שכתובים כאן בהתחלה צאצאיו של נח, ואילו האבן עזרא והרד"ק שמים את הדגש על המשך הפרשה כולה, המפרטת את קורות חייו של נח.

אולם, רש"י במילותיו הספורות, צועד בעקבות המדרש ומעמיק עוד יותר את העניין. רש"י מפנה זרקור לכך, שעוד לפני שהתורה מספרת על צאצאי בני נח, היא מקדימה ומתארת את נח כאיש צדיק תמים. אם נלך בדרכו של הרמב"ן (ובאמת, ספר הזכרון מבאר שרש"י כרמב"ן) שתולדות הכוונה לצאצאי נח, אם כך למה הקדימה התורה ותיארה את דמותו של נח?

עונה רש"י (בפירושו השני) "ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים". בכך צועד רש"י בעקבות דברי המדרש (בראשית רבה ל, ו) "אלה תולדות נח... (משלי יא) פרי צדיק עץ חיים, מה הן פירותיו של צדיק, מצות ומעשים טובים". 

ובמילים אחרות, לכל השיטות, 'תולדות' זה מפעל החיים של האדם. יש השמים דגש על המשפחה שהוא הקים, יש השמים דגש על קורות חייו של האדם. בא רש"י ואומר, דע לך, לפני הכל, מפעל החיים המרכזי של האדם הוא מעשיו הטובים. 

ועומק נוסף יש בדבר, דווקא אם אנו רוצים להעמיד צאצאים שימשיכו בעזרת ה' את דרכנו, עלינו לעשות קודם כל מעשים טובים ולהתהלך לפני האלוקים. כלומר, כשאנו באים לחנך את ילדינו, עלינו להתחיל מעצמנו, להראות דוגמא אישית, ושמרכז חיינו יהיה עבודת האלוקים והמעשים הטובים.

כידוע, התורה הטילה על ההורים את מצוות חינוך ילדיהם. אולם בימים כתקונם, נוהגים אנו לצאת ידי חובת מצווה זו, כשאנו ממנים את צוותי מוסדות החינוך כשלוחינו, וכיוון "ששלוחו של אדם כמותו", המצווה מתקיימת.

כעת, משיב ה' לידינו את קיום מצוות החינוך ולימוד התורה לילדינו, בעצמנו וללא שליחים. דווקא בתקופה זו, עלינו ללכת בדרכו של נח, ולשים במרכז את עבודת האלוקים והמעשים הטובים. במסגרת ההגבלות הבריאותיות, חשוב שנדגיש הן בסדר היום והן בשיח מול הילדים את העובדה שעבודת ה' היא מרכז החיים – תפילה, קביעת עיתים לתורה, חסד ועוד. 

כך תתבשל כל המשפחה 'במיץ החיובי של התיבה', וכשישמע הקול המיוחל "צא מן התיבה, אתה ואשתך ובניך...", נצא כולנו 'חיוביים' במובן החיובי של העניין!  

הכותב הוא ראש הגרעין החינוכי וישיבת 'אורות נתניה'