מכון ראות מפרסם (ראשון) היום מסמך שעומד על הצורך לאמץ מנגנון היוועצות ישירה בין מדינת ישראל ליהדות העולם, בשורה של נושאים שיש להם נגיעה ישירה לחיים יהודיים בתפוצות, ולקשר של הקהילות עם ישראל.
המודל שמקדם המסמך מתמקד בשינוי תקנון הכנסת ותקנון הממשלה כך שיחייבו היוועצות עם נציגים מהעולם היהודי לפני חקיקה, החלטות ממשלה או תקנות משרדיות ביחס למספר נושאים מצומצם, אשר יש להם השפעה ישירה על יהדות התפוצות.
המסמך טוען שהפער המתרחב בין ישראל לחלקים גדולים בעם היהודי, מחייב את המנהיגות הישראלית לצקת תוכן רענן ורלוונטי לתפקידה של ישראל כבית לעם היהודי.
סמנכ"לית ראות נעמה קלר אומרת כי "יש הרבה סוגיות שנתפסות בישראל כסוגיות פנימיות, אולם ההחלטות שמתקבלות בנוגע אליהן משפיעות בצורה ישירה או עקיפה על קהילות יהודיות בעולם. בין השאר, הנושאים האלה כוללים את ההסדרים הנהוגים במקומות הקדושים, גיור וקבלת שירותי דת בישראל, מעמד הרבנים בתפוצות וחינוך יהודי".
על פי המסמך, תהליכי קבלת ההחלטות בישראל אינם לוקחים בחשבון את עמדתם של יהודי התפוצות, גם כאשר הם חשים את ההשלכות בעוצמה רבה.
לעיתים החלטות כאלה פוגעות ביהודי התפוצות ואף נתפסות כמתריסות. דוגמאות לכך הן ביטול מתווה הכותל בשנת 2017, ופרסום ה'רשימה השחורה של רבנים יהודים' ע"י הרבנות הראשית בשנת 2018.
המסמך מתריע שכל עוד ישראל לא תגבש מנגנון היוועצות שיפרוס בפני מקבלי החלטות את ההשלכות האפשריות של החלטותיהם על יהודי העולם, נזקים כאלו ימשיכו לאפיין את מערכת היחסים.
קלר מוסיפה כי "הצורך במנגנון כזה עולה במיוחד השנה לנוכח המורכבות העולה ביחסי ישראל והעם היהודי, הסביבה הפוליטית הטעונה בישראל ובארה"ב, ולאור המשבר הגלובלי – הבריאותי והכלכלי, שדוחף כל קהילה לעסוק רק בעניינה הפנימיים. הנזק למערכת היחסים עלול להיות בלתי-הפיך, אולם אימוץ חובת היוועצות ישירה בין יהודי התפוצות לבין הכנסת וממשלת ישראל הוא צעד הכרחי בהתמודדות עם האתגר".