מהחיים בקווקז לירושלים של פיגועים

יום העלייה: דיאנה אהרון עלתה לישראל מהקווקז. היא התנדבה במד"א ירושלים ובביה"ח שערי צדק בשיא האינתיפאדה.

יהונתן גוטליב - ערוץ 7 , ז' בחשון תשפ"א

דיאנה אהרון
דיאנה אהרון
צילום: באדיבות המצולמת

טרם עלייתה ארצה, דיאנה אהרון לא תיארה לעצמה שירושלים, מלאת הכיסופים שהיא ובני קהילתה חלמו עליה בקווקז תהיה זירת פיגועים של האינתיפאדה השנייה.

לרגל יום העלייה הלאומי, מתארת דיאנה אהרון את העלייה לישראל והשתלבות הקהילה הקווקזית בישראל.

כשהוריה של אהרון הודיעו לה שעוזבים את קווקז ועולים לירושלים, הייתה אהרון רק בת 14. לפני 28 שנה, לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי ופתיחת שערי המדינה, יצאה משפחתה במסע להגשמת החלום, כשהגיעו ארצה שוכנו באשקלון ולאחר מספר שנים עברו לירושלים.

אהרון, נשואה ואם ל-3, מתגוררת בירושלים וכיום אחות טיפול נמרץ וסטודנטית לתואר שני בסיעוד במרכז האקדמי לב.

עם המעבר לירושלים, כשהיא בת 16 בלבד, החלה אהרון להתנדב בבית החולים שערי צדק ושם המשיכה גם את השירות לאומי שלה. לאחר שנת שירות ראשונה המשיכה שנת שירות שנייה במד"א ירושלים. "זה היה בדיוק בשנים של האינתיפאדה השנייה. נחשפתי להמון פיגועים ופצועים", סיפרה. "היו מראות לא פשוטים. הפער בין החלום שלנו במשך שנים של ירושלים הקדושה והזכה, לבין האוטובוסים המתפוצצים היה גדול".

לצד המראות הקשים בירושלים, הדבר שכאב יותר מכל לאהרון היה לראות את מצבם הקשה של בני קהילתה.

דיאנה אהרון
צילום: באדיבות המצולמת

הקהילה הקווקזית בישראל מונה היום כ-150 אלף חברים, ומאופיינת בחיים קהילתיים. "הקהילה הקווקזית בשנים האלו הייתה במצב קשה מאוד מבחינת תפקוד בעבודה, רמת חיים, ידע שפה, השכלה ועוד". הסבירה. "הייתי אז רק בת 19, ולא תיארתי לעצמי שהקהילה שלי תהיה במצב כזה שפל כל כך פה, הרי החלום שלנו היה לעלות. הבנתי שאי אפשר לעמוד מנגד, והחלטתי לפעול מבפנים".

לאחר יותר משני עשורים כאחות בטיפול נמרץ, החליטה אהרון לקפוץ למים, ובימים אלו היא מתחילה את שנתה השלישית בלימודי תואר שני בסיעוד בקמפוס טל של המרכז האקדמי לב. "יש לי שאיפה פנימית לעשות דברים הכי טוב שאפשר וכל הזמן ללמוד ולהשתלם. במסגרת עבודתי כאחות טיפול נמרץ בשנים האחרונות, נחשפתי לקורס שנקרא 'טיפול תומך'", אמרה. "המשמעות של טיפול תומך הוא שיפור את איכות החיים של החולים המתמודדים עם מחלה מסכנת חיים. הדגש על שיפור איכות חיים של מטופל כדי שכמה שפחות יסבול, ולא רק הצלת חיים. כששמעתי על פתיחת מסלול התמחות קליני לתואר שני בטיפול תומך במרכז האקדמי לב 'רצתי על זה'".

אהרון מתנדבת מזה שנתיים בפרויקט "לב בקהילה". הפרויקט, בו מתנדבים סטודנטים במרכז האקדמי לב, עוסק בקידום והנגשה של זכויות עבור בעלי מוגבלויות וקבוצות בחברה אינן זוכות למענה ראוי ומספק. "במסגרת ההתנדבות שלי ב'לב בקהילה' אני קודם כל תומכת בקהילה הקווקזית הירושלמית".

"יוצא לי לסייע לעולים חדשים, לקשישים, לבעלי נכויות, להורים לילדים בעלי נכויות, למשפחות עם קשיים כלכליים לקבל סיוע מהרווחה, הכרה ממשרד הקליטה ועוד", ציינה. "ההתנדבות ב'לב בקהילה' עם הקהילה הקווקזית היא טבעית לגמרי עבורי, שכבר שנים אני בקשרים הדוקים עם גורמים בעיריית ירושלים, ברווחה, בביטוח לאומי ובגופים נוספים במסגרת סיוע לקהילה. בשנים האחרונות אני בקשר עם רשויות רווחה בערים נוספות, אחרי שחברים בקהילה בערים הללו פונים אליי לסיוע בקשיים".

לדבריה, "רק לאחרונה פנו אליי עם מקרה של אלימות במשפחה בעיר אחרת, ופניתי להמון גורמים בבקשה לסיוע במציאת מקלט. אמנם בירושלים אני כבר מכירה את המערכת והאנשים, אבל בערים אחרות זה יותר מאתגר. לא אחת מצאתי את עצמי חסרת אונים. אמנם אני אחות טיפול נמרץ וראיתי בחיי מראות קשים, אבל המפגש עם מציאות קשה בהקהילה שלי לפעמים ממש מדיר שינה מעיניי. התמיכה והליווי של צוות 'לב בקהילה' נותנים המון כח, וכולי תקווה שלבסוף הקהילה הקווקזית תצליח להשתלב בצורה מלאה בחברה הישראלית בדומה לאחרות".