נגיף הקורונה
נגיף הקורונהצילום: איסטוק

מאז השתנו התקנות והותרה הכניסה למחלימים מקורונה לפעולות התנדבות במחלקות הקורונה בבתי החולים נבנה מערך אדיר של מתנדבים, המגיעים לבתי החולים למשמרות בנות שעתיים, ומעודדים את רוחם של חולי הקורונה.

"אי אפשר להישאר שם יותר משעתיים", ציטט הבוקר כתב 'המבשר' יעקב לוסטיגמן את אחד המתנדבים, "אתה חייב להישאר בתוך 'חליפת קורונה' חונקת. זה ממש לסבול מחום איום ונורא, המתנדבים יוצאים מהחליפה אחרי שעתיים כשהם פשוט נוטפים זיעה".

לדבריו, במהלך שתי משמרות שעשה באחת ממחלקות הקורונה באחד מבתי החולים הגדולים בארץ, הוא היה עד למחזה לא מפתיע במיוחד.

"היינו שם כ־ 15 מתנדבים, לא באנו ביחד. כל אחד בא בכוחות עצמו או עם מתנדב נוסף, נכנס לחליפת קורונה והחל משמרת. יש תחלופה גבוהה, וממה שאני ראיתי לא היה שם אפילו מתנדב אחד שאינו חרדי".

לדבריו, בניגוד לטענות שנשמעות שוב ושוב בתקשורת, בקרב החולים דווקא לא נראו חרדים רבים: "מבין עשרות החולים במחלקה שבה אני התנדבתי היה רק יהודי חרדי אחד וגם הוא לא מהמגזר החסידי שאותו מאשימים יותר מכולם בהפרת ההנחיות.

"אני מתאר לעצמי שבבתי החולים החרדיים יש יותר מאושפזים חרדיים. אני לא אומר שאין חרדים שסובלים מתחלואה קשה", מוסיף המתנדב.

"לצערנו אנחנו שומעים על מקרי פטירה של חולי קורונה חרדיים כמעט על בסיס יומיומי, אבל הטענות שהחרדים ממלאים את מחלקות הקורונה וכביכול תופסים את המיטות למגזרים האחרים, הן פשוט שקר גס ומכוער שאין לו שום אחיזה במציאות.

"התנדבתי בבית חולים גדול באזור המרכז, זה לא באר שבע או אילת, זה בית חולים שבקרבתו מתגוררים עשרות אלפי חרדים, ובכל זאת מספר המאושפזים החרדים נמוך מאוד מאוד, ולא רק במחלקה בה אני התנדבתי".

לוסטיגמן מספר כי קיים שיחות עם מתנדבים נוספים והתמונה די דומה. "יש גם מאושפזים חרדים, אבל לא במספרים גבוהים. מדובר ממש במעטים, וודאי בבתי החולים הכלליים שאינם מוגדרים כבתי חולים חרדיים".

המתנדבים מספרים כי צוות כח האדם במחלקות דליל למדי. "במחלקה בה אני מתנדב יש בדרך כלל רק אחות אחת. מדי פעם נכנס גם רופא, אבל רוב הזמן האחות פשוט נמצאת לבד עם החולים, כשהיא בחליפת קורונה, ואחות אחרת מתחלפת אתה כל שעתיים".

על פעולות ההתנדבות שמבצעים המתנדבים במחלקות הקורונה, הם מספרים כי אלו "בעיקר להחיות מתים".

"החולים שם שוכבים עם עיניים כבויות, מבודדים, אין מי שניגש אליהם. צריך פשוט לשמח אותם, לדבר איתם, קצת לסדר להם את הכרית, לפתוח את הווילון, לא דברים מורכבים. זה פשוט להכניס רוח חיים למקום, זה מה שצריך לעשות, וזה מה שבאמת עוזר להם להחלים ולהשתקם", סיפר.