חמש הבנות של טובה גדות מול הזום
חמש הבנות של טובה גדות מול הזוםצילום: טובה גדות

זה לא משנה שאין לי שקט, שאין לי מקום לעצמי, שאין כמעט מקום בבית שלא תפוס בזומים/עבודות/למידה מרחוק.

זה לא משנה שכל הזמן צריכים אותי, גם כדי לנהל את המריבות על המחשבים הטובים (כן...עשינו לוח תורנויות).

זה לא משנה שזה ממש לא זה ואין כמו למידה אמיתית פנים אל פנים ואולי בכלל יש דרך טובה יותר. (יש??)

זה לא משנה שזו הפרנסה שלכן ואתן כביכול 'מחויבות' לה.

זה לא משנה שאני גם מתלוננת  על כל מיני (כמו למשל הצורך בציוד בסיסי לצורך הלמידה מרחוק, שדרש התארגנות) 
ואולי אולי גם אתן מתלוננות בשקט בלי שאני שומעת.

זה לא משנה. בכלל! אני מעריצה אתכן.

מעריצה על הגדלת הראש, על התעוזה, על ההתנסות, על זה שכמעט הפכתן לטכנאיות מחשבים בעל כורחכן.

מעריצה על המחשבה בכל יום מחדש איך להצליח לעניין את התלמידים בלמידה הכל כך מאתגרת הזו.

מעריצה שאתן מתגברות על המבוכה מעצם הידיעה שכל כך הרבה משפחות צופות בכן (כן..זה פשוט קורה, אתן נמצאות לנו בתוך הבית).

מעריצה על העברת שיעורים בתנאים לא תנאים, עם תינוקות על הידיים, ועם ילדים נוספים שאולי קופצים מאחוריכן.

מעריצה שאתן ממשיכות ומשתדלות לא להתייאש על אף המצלמות המכובות שמולכן, ומנסות ככל יכולתכן לאסוף את כלל התלמידים.

אז תודה! תודה שאתן אוספות לי את הילדות בכל יום. שאתן נותנות להן, מקום, מסגרת, שייכות וחיבור. בזכותכן יש להן בשביל מה לקום בבוקר, בזכותכן הן מתמלאות בתוכן ולמידה בתקופה הכל כך מאתגרת, וכשאתן משדרות חוזק ותקווה - גם הבנות מתחזקות.

אני תמיד מעריצה את אנשי החינוך שעוסקים בעבודת הקודש, אבל עכשיו - יותר מתמיד. תודה!

ממני, 

אמא לחמש 'לומדות מרחוק' 
(ועוד שניים קטנים במסגרות ב"ה)