התפילה לגשמי ברכה ורחמי שמיים פותחת צהר לאור הבורא

לתפילה לרחמי שמיים ולגשם משמעות גדולה. את מפתח הגשם, בורא עולם מסובב לאחר תפילות כנות ותשובה, ולאחר ריכוך הלב מתבצע ריכוך האדמה

סוניה סודרי , ט' בחשון תשפ"א

סוניה סודרי
סוניה סודרי
צילום: בלומברג תקשורת

"צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה"

השבת, תחת מגבלות משרד הבריאות בשל הקורונה, קראנו בבתי הכנסת את פרשת נח.
באחד הפסוקים המתארים את בניית ומבנה התיבה, נכתב "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה". יש בגמרא מחלוקת מהו הצוהר המדובר. דעה אחת אומרת כי צוהר הינו חלון ודעה שנייה אומרת כי צוהר זו אבן טובה שמאירה בכוחות עצמה.

הרב, ד"ר יוסף גיל שחר, הביא באחת מהרצאותיו את הרעיון הבא: חז"ל מבהירים כי המחלוקת בגמרא היא סימבולית לנפש האדם. לפעמים אדם נמצא במצב נפשי מאתגר ולא קל, במיוחד בעת הזו. הוא אינו רואה אור בקצה המנהרה ומרגיש טמון ממש בתיבה שחורה ושואל עצמו מאין הוא ימצא את קרן האור של חייו. האם עליו להיעזר במקור אור חיצוני שיאיר את חייו - לפתוח צוהר, חלון, או שמא, עליו למצוא את האור הזה מתוך עצמו, כמו האבן הטובה שמאירה בכוחות עצמה ונמצאת בתוך התיבה.

חז"ל מסבירים כי לא לחינם למילה צוהר ישנם שני פירושים הפוכים חלון חיצוני ואור פנימי. עפ"י חז"ל בשורש הרוחני שני הפירושים הם אותו הדבר. האור החיצוני אינו בשליטת האדם ומגיע ע"י הבורא או שליחיו והאור הפנימי זו הנשמה שהיא "חֵלֶק אֱלוַֹק מִמָּעַל". שניהם למעשה אותו אור המגיע מכיוונים שונים ויש לאפשר לו לחדור לו פנימה.

עבור מקור האור החיצוני כל מה שצריך הוא רק לפתוח את חלון, האור קיים, השמש זורחת. הרבה אנשים מקובעים על מחשבות מסוימות ותפיסות מסוימות. הקיבעון הזה הוא סגירת חלון ועל מנת להתקדם צריך האדם לפתוח את החלון כדי לתת לאור הבורא ולאנשים בסביבתו לעזור לו. 

מנגד, האבן הטובה, האור הפנימי לעיתים מכוסה "בבוץ" רוחני ועלטה ואזי לא חווים את האור הזה. מהו הבוץ? מחשבות נוגות, שליליות ועצב. חז"ל מסבירים כי יצירה ואומנות מביאה לשמחה. הם מדגישים כי השמחה הגדולה ביותר היא היות האדם הפֶסֶל והפַּסָּל של עצמו. האדם מעצב את האישיות שלו בכוחות עצמו. 

אחד השינויים המהותיים שהתחוללו בשנים האחרונות היא הגישה היהודית והאמונית לעולם התיאטרון. יוסי יזרעאלי, במאי ומשורר, אשר עבד רבות עם טקסטים יהודיים, כגון  "מעשה בשבעה קבצנים" של רבי נחמן מברסלב, "סיפור פשוט" ו"הכנסת כלה" של ש"י עגנון והיה בין אלו אשר הכניסו את 'התיאטרון היהודי' לזרם המרכזי בישראל, סיפר פעם כי בתיאטרון המערבי תמיד הרגיש תייר ועל כן יצא מן הקיבעון הממסדי ונמשך לעסוק בתיאטרון יהודי הקשור לבית בו גדל בירושלים". 

היום, ז' בחשון, התחלנו להתפלל על הגשמים. הגמרא מתייחסת לנושא המטר ברצינות רבה. "אמר רבי יוחנן: ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן: מפתח של גשמים, ומפתח של חיה, ומפתח של תחיית המתים". (תענית ב, ע"א).
חכמים הדגישו כי "גדולה ירידת גשמים יותר מתחיית המתים (בראשית רבה יג'). לתפילה שלנו לרחמי שמיים ולגשם משמעות גדולה מאוד. את מפתח הגשם, בורא עולם מסובב לאחר תפילות כנות ותשובה. לאחר ריכוך הלב מתבצע שלב ריכוך האדמה. דווקא בשעה מאתגרת זו של מגיפה והתנצחויות בין שבטי ישראל, עלינו להתאחד, להתפלל ולשוב לאבינו שבשמיים.  

הכותבת היא מייסדת תיאטרון הנשים החרדי "פסיפסו"