ח"כ אופיר סופר ערוץ הכנסת

אנחנו מציינים היום את יום העלייה. יום בעל חשיבות מהמעלה הראשונה, עבור מדינת ישראל, עבור אזרחי ישראל ועבור היהודים אשר בתפוצות.

בחרתי לפתוח מציטוט ממסמך שכתב ברוך דובדבני ששימש בעבר שליח הסוכנות על עליית יהודי לוב: אביו של יו"ר קק"ל הנבחר- אברהם דובדבני. איש המוסדות הלאומיים.

"ימי העליה בטריפולי – ימי משיח היו שם. חג גדול אחד, כאשר חזו נביאי-יה במרום נבואתם את עת הגאולה של קיבוץ הנידחים והאובדים מארץ אשור ומארץ מצרים.

מי לא יזכור ברטט לב העליה לאוניות העבריות שנשלחו מחיפה, עיר-חוף במדינת ישראל בהתחדשותה, לטריפולי, הנמל המוסלמי-בריטי, כיצד עלו על האוניות "עצמאות", "הרצל", "אילת", "קדמה", "גלילה", "ירושלים" וכו' רבבות יהודי לוב, על נשיהם, זקניהם ועולליהם, ודגל ישראל התכול-לבן, כחופה להם ממעל?

כלום שכחנו כיצד 1,500 יהודים, עדה מצטופפת באוניה "עצמאות", פורצת בשירת הים "אז ישיר משה", כשהאוניה מתנתקת מחבלי טריפולי ללב-ים, בדרכה לפדותה, שרו אלה שבספינה, ושרו אלה שבאו ללוותם בחוף, וגם השוטרים הבריטים זלגו עיניהם דמעות, ועמדו נפעמים למראה נורא-הוד זה".

כשאני קורא את הנאום הזה מלפני שבעים שנה ואני פתאום מריץ לאחור פרספקטיבה של 2,000 שנות כיסופים וציפיה זה מזכיר לי שאנחנו עדיין נמצאים בחזון שיבת ציון ועדיין המשימה לא תמה.

ומכאן אני רוצה לגעת בשלוש נקודות:

  • הנקודה הראשונה, אנחנו מחוייבים לפעילות תמידית, רציפה. בין אם זה תוך כדי משבר קורונה, בין אם זה, לצערי, תוך כדי אירועים מבצעיים כאילו ואחרים, תמיד, תמיד, תמיד, לפעול להמשך החזון של שיבת ציון. החל מעידוד העליה בתפוצות ועד ליווי הקליטה כאן בארץ באופן כזה שימשך עוד שנים לא מעטות לאחר הקליטה.
  • נקודה שניה, לא תמיד להתבונן דרך החור של הגרוש, זה נושאים רבים בישראל וזה נכון גם לגבי הסוגייה הזו, זה נכון לגבי סוגיית ההתיישבות, זה נכון לגבי מעמדם של לוחמי צה"ל, זה נכון לגבי שמירת מורשת ישראל וזה נכון לגבי עידוד העליה.
  • הנקודה השלישית והאחרונה, עלינו לאמץ דרכים יצירתיות כדי לאפשר את העליה ולעודד אותה,
  • אני אתן דוגמא:

לפני מספר שנים, באחד מתפקידיי הקודמים, ליוויתי רב של קהילה חשובה, בארה"ב, הסתובבתי איתו שבועיים בארץ, הסתובבנו בגליל ובנגב בעיקר. הוא רצה לעלות מיד כשיצא לפנסיה והוא אמר: "אני רוצה לקלוט, אני רוצה שיגיעו בעקבותיי, אני רוצה להעלות איתי קהילה שלמה, זה יקל את תהליך הקליטה כשאנחנו נעלה בצורה אורגנית".

הסתובבתי אז עם חברי, מורי ורבי, פנחס ולרשטיין ולצערי בגלל בעיות חוקיות ובירוקרטיות לא יכולנו לקדם מכרז, שיופנה עבור קליטת עולים.

אתמול דנו בוועדת העבודה והרווחה ביוזמה של עידוד בנות שירות לאומי מהתפוצות שיבואו להתנדב בארץ. כמו שהזכירה ח"כ מיכל וונש שהיא הגיעה בתור חיילת, אז שיגיעו בנות בתור בנות שירות לאומי, אפשר גם להקים תיכון לילדיי י"א - י"ב לעולים.

כל מיני רעיונות לצאת מהקופסא ולהבין שחלק מהמשימה שלנו זה קשר טוב עם התפוצות, דבר שיביא עליה.

לסיכום, אנחנו אחרי 72 שנות תקומה, עדיין המשימה לא תמה, עדיין יש הרבה מה לעשות. "ותחזינה ענינו בשובך לציון ברחמים".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו