ביום פטירת רחל אמנו מדברים על הוויתור של רחל, על תפילת רחל המבכה על בניה, אבל יש עוד בחינה מאוד משמעותית ברחל שעסוקה בחיצוניות אבל משמעותה הרבה יותר עמוקה.
על רחל נאמר 'יפת תואר ויפת מראה', זוהי הפעם היחידה בתורה בה כתוב על מישהי תיאור חיצוני שכזה.
נדמה שמדובר במשהו חיצוני שלא שייך לקדושה אבל כנראה שאם התורה מציינת זה מספיק חשוב.
בנחלה של רחל נמצא המקום שנקרא נויו של עולם, בית המקדש, המקום שאמור להיות השלם, הוא נועד להראות שהיופי הפנימי, המידות המקסימות יש להן גם שיקוף חיצוני, כמו יופיה של ירושלים, יופיים של בני ירושלים שאבדו מאיתנו בגלות אבל אנחנו מחוייבים להחזירם.
כך יש משהו ביופי החיצוני שהוא יוצר אחדות, שהוא משקף את מה שעתיד להיות בימות המשיח שיוצר הרמוניה בעולם שתמיד מביא ליופי.
אנחנו רוצים להתחבר למקום הזה שהוא נויו של עולם שהוא יוצא מכל העולם, נרקם ויפה ומאיר פנים
ובזכות רחל נשיב את ישראל למקומם.
יום פטירת רחל אימנו