קשה לדבר על משבר הקורונה כמשל, בשעה שהוא עדיין כאן. אבל אם נתבונן לעומקו של המשבר נגלה, שההסתבכות שלנו עם הקורונה נובעת בעצם ממשבר ערכים.
לו היתה כאן אחדות, ענייניות, הבעת דעה ממקום ערכי, לא היינו מגיעים למחיר הכבד שהמחלה הזו גובה. כשהחברה מפולגת ומסרבת להשאיר את המחלוקות בצד ולהתאחד אפילו לעת משבר. כשכל קבוצה חושבת על עצמה, וכיצד תנצל את המשבר לקידום האינטרס שלה. הקושי להתמודד ביעילות עם המשבר, גדל שבעתיים. זה ברור. כגודל השבר הערכי, כך גודל השבר הבריאותי.
המסקנה הזו נכונה לכל רוחב המשבר הרב מערכתי שאנו חווים היום במדינת ישראל. התמוטטות האמון במערכת המשפט. מערכת שאמורה להצטיין ביושרה, ומתגלה שוב ושוב במערומיה הבלתי מוסריים.
מניגודי עניינים ועד מאבקי כח הגובלים בסחיטות פנימיות. הגל העכור שעובר על המערכת הפוליטית והתקשורתית, שמתנהלות לעינינו בסגנון של מלחמת כנופיות. קבוצות כח שלוחמות אלה באלה בלי לחסוך במילים בוטות, ובאמצעים של הפללה מאיימת.
הוסיפו לזה את המשבר בחינוך הנוער, התרסקות ערכי המשפחה, מלחמות עולם סביב נושאי דת ומדינה, חולשתם הכלכלית של עשרות אחוזים ממשקי הבית בישראל החיים מהיד לפה, וקיבלתם חברה שזקוקה דחוף לרפואה עמוקה ויעילה. אך בואו נזכור, שיעילותה של כל תרופה, תלויה בהתאמתה לאבחון הנכון של הבעיה.
בבחינה מעמיקה נראה כי השבר הערכי התחיל בהופעתה של תרבות "הגמישות הערכית" שמחשבת את "האמת" שלה בהתאם לצרכיה האישיים או המפלגתיים. תרבות קלוקלת זו השתלטה על השיח במדינת ישראל, והביאה אותנו למשבר שאנו חווים. מנהיגי ציבור עוסקים בצביעות אינטרסנטית, אך ורק במה שלדעת יועציהם ייצר עבורם יותר מנדטים. האמת ירדה מסדר היום. רבים מהם מתגלים כבלוני יח"צ פוליטיים שמתפוצצים בזה אחר זה, מיד לאחר שהנושא עליו "רכבו" נעשה בלתי רלוונטי או שהאינטרס הצר שלהם שינה כיוון.
אחדות, ערבות הדדית, כלכלה חברתית, משפט צדק, ריבונות אמתית בכל הארץ כולל דרום תל אביב והנגב, התיישבות, חינוך ערכי, כל אלה ועוד, נפגעו קשות בשל תרבות האינטרסים האגואיסטית וערכיה הנזילים.
השיח הפך פוגעני, חסר אמת, אינטרסנטי, מפולג, לא מאיר, מלא מרירות ותסכול. אלה הם סממנים של חברה מתפרקת חלילה. כשאבדה האמת, אבד החיבור לעצמנו, אבדה הדרך, והכל התרסק. צריך לעצור את הסחף ומיד.
דמיינו שיח נקי, באוירה טובה, באחדות, בערבות הדדית, כשכולם מביעים דעה מתוך ראיה כלל ישראלית מוסרית אמתית הרוצה בטובת הכלל ומתחשבת במגוון הדעות.
דמיינו מערכת משפט מוסרית, שמבטאת את המוסר הישראלי בנראות צחה ונקיה, ביעילות, בחכמה, באופן מעורר כבוד.
דמיינו דיונים ערכיים עמוקים בנושאי דת ומדינה, כשכל צד מסביר את עמדתו תוך שמירה על הסטטוס קוו, ובלי לנסות לפרוץ אותו באמצעים של כפיה.
דמיינו פתרון בעיות כלכליות בחכמה במקצועיות מתוך אכפתיות אמתית ממשקי הבית המוחלשים. עיסוק אמיתי ועמוק בהורדת יוקר המחיה, בהגדלת הכנסות המדינה מענפי היסוד, בפתרון משבר הדיור ארוך השנים.
דמיינו מנהיגים שעוסקים בפתרון בעיות חינוכיות וחברתיות, לא בשרלטנות יחצנית מקוששת מנדטים אלא במקצועיות ואכפתיות אמיתית.
האם זה באמת כל כך רחוק מאיתנו? האם אין זה הסגנון הישראלי המוסרי האמיתי שכולנו מצפים לו? בואו נחזור ונחזיר את ערכי האמת האחדות והערבות ההדדית. בואו נחזור להיות מה שאנחנו באמת.
יצחק זאגא הוא יו"ר תנועת "חוזרים אל הדגלים"