"אנחנו שמחים לבשר כי החל משנת תשפ"א שירותי השאלה בין־ספרייתית מכל האוניברסיטאות בישראל יינתנו ללא תשלום. סטודנטים וסגל יוכלו להזמין סריקות והשאלות ללא עלות", כך הודיע ועד ראשי האוניברסיטאות ערב פתיחת שנת הלימודים האקדמית החדשה, כדי להקל על הסטודנטים מכל המוסדות בתקופת הלימודים שכמעט כולה תיעשה בלמידה מהבית.
הסטודנטים לא יצטרכו להגיע דווקא לאוניברסיטה שבה הם לומדים כדי למצוא חומר, לשאול ספרי לימוד או לקבל מסמכי מחקר אלא יוכלו להגיע לאוניברסיטה הקרובה לביתם אף שאינם לומדים בה. המיזם הוא פרי שיתוף פעולה וסולידריות של המוסדות האוניברסיטאיים בישראל. אבל יש שנשארו מחוץ לאחווה האקדמית. סטודנטים מאוניברסיטת אריאל הופתעו לגלות כי לא רק שהאוניברסיטה שלהם אינה חלק מהמיזם, אלא שבכירים במוסדות האקדמיה האחרים מסרבים לתת להם את השירות המתבקש מטעמים פוליטיים ואידיאולוגיים.
אוניברסיטת אריאל אומנם אינה חברה בוועד ראשי האוניברסיטאות מפני שהמיקום שלה ביהודה ושומרון מעמיד אותה בסטטוס שונה, אך הסטודנטים ביקשו בכל זאת לקחת חלק. דניאל סלומון, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת אריאל, שלח מכתב לשורה של אקדמאיים בכירים ובו כתב: "רעיון זה נועד לשרת לא רק את הסטודנטים והסטודנטיות של אריאל, אלא את כלל הסטודנטים והסטודנטיות, כיוון שכל אחד מהם מתגורר בקרבת מוסד אחר. אנו נמצאים ברגעים קשים ומבקשים את שיתוף הפעולה בכדי שהסטודנטים מאוניברסיטת אריאל יוכלו להיות ככל הסטודנטים. יש לומר כי ליוזמה זו יש היתכנות לפתיחת ערוצי שיתוף פעולה בין חוקרים שלא הייתה אפשרית בעבר. גם בעקבות שיתוף הפעולה בין המוסדות וגם בעקבות החיכוך החיובי שיהיה בין הסטודנטים והסטודנטיות מהמוסדות השונים. חשוב לי להגיד כי נפגענו מאוד - גם אנו שירתנו בצבא, התנדבנו וייצגנו את מדינת ישראל. אני קורא לכם ראשי האקדמיה בכל האוניברסיטאות בארץ לעשות את הדבר הנכון והמובן מאליו לטובת עתיד האקדמיה וההשכלה הגבוהה".
“לכל דיכוי יש מחיר"
סלומון ציפה ליד מושטת, אך הופתע לגלות תגובות ארסיות ופוגעניות מצד בכירים באוניברסיטאות בישראל, ובהן לא רק אמירות קיצוניות כלפי האוניברסיטה שבשומרון אלא סירוב מוחלט אפילו לסייע לסטודנטים הלומדים בה בהיערכות ללימודים מרחוק בתקופת הקורונה. "אריאל אינה בישראל, אלא בשטח כבוש על ידי ישראל. אריאל גם אינה אוניברסיטה. קיומן של אוניברסיטאות בישראל מאושר על ידי המל"ג, וזה הוענק לה על ידי ציר הכיבוש מל"ג יו"ש, בדרך דומה אפשר ליצור את אוניברסיטת פוניבז'. אני מניח כי מרבית תלמידי אריאל ידעו זאת כשנרשמו למוסד", השיב מרצה לכימיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
אקדמאי מהטכניון בחיפה כתב בתשובה לבקשת הסטודנטים מאריאל: "זהו גוף שקם בכוח השלטון הכובש בהסתמך על צו צבאי בשטחים הכבושים, בהם יש דיכוי קשה ביותר של זכויות האדם. מי שלומד באוניברסיטת אריאל או עובד בה מסייע במישרין או בעקיפין לדיכוי העם הפלשתיני בשטחים הכבושים. איש לא הוכרח לעשות זאת והכול מבחירה אישית. לכל דיכוי יש מחיר שכעת אתם משלמים אותו בקטן, אך כנראה אזרחי ישראל ישלמו אותו בריבית בעתיד. לפיכך בפנייתך אינך בא בידיים נקיות ובלב נקי. הפנייה שלך נראית לי כחלק מהניסיון לנרמול היחס אל אוניברסיטת אריאל כאילו שאין דיכוי של עם אחר".
מייל נוסף שהושב לסלומון מאחד האקדמאים היה: "בבית הספר היסודי היה לנו מורה שהיה אומר שחוצפה לחוד וטיפשות לחוד הוא יכול לסבול, אבל חוצפה וטיפשות ביחד זה יותר מדי. בקשתם של אנשי אוניברסיטת אריאל לשוויון היא חוצפה וטיפשות יחד".
ארנון אברון מאוניברסיטת תל אביב כתב: "יצרחו אנשי אריאל כמה שיצרחו, העובדה נשארת. אוניברסיטת אריאל אינה בתחומי מדינת ישראל ולכן אינה אוניברסיטה ישראלית יותר מאף מוסד אחר שאינו בתחומי המדינה. הייתי בכל זאת תומך בקריאתו של דניאל סלומון אם הייתה באה לדרוש יחס זהה לסטודנטים בכל המוסדות שנמצאים בשטחים ששוחררו מן הכיבוש הערבי כולל למשל אוניברסיטת ביר־זית. אבל יש לי הרגשה שפנייתו הנוגעת ללב של סלומון מתכוונת רק לסטודנטים משוחררים, לא לבניהם של כובשים לשעבר".
אקדמאית בכירה אחרת השיבה: "מבחינה חוקית — אריאל לא בישראל. מבחינה אידיאולוגית — הסיבות להסבת מכללת אריאל לאוניברסיטה היו פוליטיות בלבד, ומי שהתנגד למהלך לא מוכן היום להכשיר את השרץ באמצעות שיתופי פעולה. מבחינה רגשית — גם אלו שמתנגדים לקיומה של אריאל, מצרים על הפגיעה בסטודנטים ובסגל, אשר חלקם הגיעו לאריאל מסיבות אקדמיות טהורות. אני באמת מתנצלת".
במכתב נוסף נאמר: "כמה פעמים עוד נחזור על הוויכוח הזה? אוניברסיטת אריאל הינה חלק מפרויקט ההתנחלות בשטחים, ששם למטרה את הפיכת הכיבוש בשטחים לקבוע ומניעת הקמת מדינה פלשתינית עצמאית לצד מדינת ישראל. למה עודד מודריק (חבר סגל באוניברסיטה – ש"פ) מכחיש את העובדה הזו? הרי מקימי אריאל לא חשבו שיש להסתיר את האמת, אלא התגאו בה. השימוש באקדמיה לקידום מטרה פוליטית וגם דתית (שהרי לא במקרה הדחף האידיאולוגי המוביל של המתנחלים הוא קשור לתפיסת עולם דתית ומשיחית ביחס לשטח) הינו פסול, ומרגע שנעשה מציב את האקדמיה בישראל בדילמה מוסרית בלתי אפשרית. הסטודנטים באריאל הולכו שולל בחלקם, ומגלים עתה שההתעלמות מהמהות של אריאל בעבור מטרתם הראויה להשכלה גבוהה, מציב גם אותם במצב לא נעים: כפי ש’אוניברסיטת אריאל’ איננה עוד אוניברסיטה במדינת ישראל (ואכן היא איננה בתוך מדינת ישראל), כך גם הסטודנטים שלה אינם כשאר הסטודנטים".
הוועד מגלה נכונות
סלומון הגיב ל’בשבע’ על התגובות שקיבל: "לא ייתכן שסטודנטים שבחרו ללמוד באוניברסיטת אריאל, אזרחים שווי זכויות שמשלמים מיסים, עשו צבא והגיעו הנה רק כדי להרוויח תעודה אקדמית ביושר - יופלו בצורה כזו. הפוליטיזציה ביחס לאריאל לא מפתיעה אותנו, זה דבר שקורה שנים ארוכות, עם זאת, בתקופה כזו של משבר שהגיע ופגע בכולם, ציפינו למעט גילוי סולידריות והבנה למצב שבו אנחנו נתונים. אני מתבייש שככה האקדמיה בישראל מתנהגת. קיבלנו מבכירי אקדמיה תגובות שבהן הם מאשימים אותנו בכיבוש. אף אחד כאן לא אשם בכלום, מדובר בצעירים שהגיעו לכאן עם מטרה ברורה - ללמוד באקדמיה. כרגע אנחנו עובדים ברמה המשפטית למנוע את ההחלטה הבזויה הזאת, ומכאן אני קורא לשר להשכלה גבוהה, למל"ג ולראשי האוניברסיטאות - חזרו בכם מהחלטה זו. גם הסטודנטים באריאל הם סטודנטים כמו בכל מקום אחר".
התכתובות המקוממות הגיעו לשולחנה של חברת הכנסת אתי עטיה מהליכוד, והיא מיהרה לשגר מכתב לשר ההשכלה הגבוהה זאב אלקין בבקשה שיתערב בעניין באופן אישי. ל'בשבע' אמרה עטיה: "אני חשה כאב כשאני שומעת כיצד השמאל השולט באקדמיה מנצל את מעמדו ומכפיש את מדינת ישראל בטענה שבה משתמשים אויבינו, ובה מונעים קידום יוזמות מבורכות וחשובות. ככל הנראה, בשמאל שכחו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. שכחו את המסורת היהודית, אבל זוכרים להשמיץ את מדינת ישראל ולפגוע במי שתורם להתיישבות. אני קוראת לשרים, לחברי הכנסת ולכל ראשי האקדמיה בכל האוניברסיטאות בארץ לעשות את הדבר הנכון והמובן מאליו לטובת עתיד האקדמיה וההשכלה הגבוהה. יש להכליל מיד את אוניברסיטת אריאל במיזם".
בינתיים בוועד ראשי האוניברסיטאות נשמעים גם קולות אחרים. מכתב שהגיע אליהם מראשי אוניברסיטת אריאל ביקש לכלול גם את הסטודנטים מהמוסד שבשומרון במיזם. בוועד, בניגוד לאקדמאים שהוזכרו לעיל, דווקא החליטו לבחון זאת ולבדוק את האפשרות. אולם גם אם בסופו של דבר יתאפשר לסטודנטים מאריאל להשתמש בשירותי הספריות האוניברסיטאות האחרות, קשה יהיה להתגבר על התחושה שהם אורחים רצויים פחות מתלמידי המוסדות האחרים.
מאוניברסיטת תל אביב נמסר: "מדובר במייל פרטי והוא לא פורסם בשם אוניברסיטת תל אביב”.
בטכניון אומרים בתגובה: "מיום היווסדו היה הטכניון מוסד אקדמי א־פוליטי, עם זאת מעולם לא הגביל את חופש הביטוי והוא מאפשר ומעודד ביטוי עצמי כחלק מן השיח בחברה הישראלית ובמסגרת החוק. היום יותר מתמיד ימשיך הטכניון לשמש דוגמה ומופת לסובלנות ודו־קיום בחברה הישראלית ולקדם שיח מכבד וראוי לכול”.
מהאוניברסיטה העברית נמסר: “פרופ' קולדוני איננו נמנה על חברי הסגל הפעילים של האוניברסיטה העברית והוא בחר לענות לפנייה על דעתו בלבד ולא בשם האוניברסיטה העברית”.
מור"ה נמסר: "מדובר במיזם הפועל כבר למעלה משנתיים. כל אוניברסיטה שלוקחת חלק במיזם משלמת בעבור השירות, ולאחר פניית מנכ"ל אוניברסיטת אריאל לור"ה, לפני יומיים, הוסבר לו כי גם אוניברסיטת אריאל תוכל לקחת חלק במיזם תמורת תשלום".