השופט ברק בביקורת חריפה
יש התקפה על בית המשפט, מפגיזים אותו

נשיא בית המשפט העליון לשעבר יצא בכנס של המכון לדמוקרטיה נגד מבקרי מערכת המשפט. "לא צריך להיכנס לבונקר"

טליה איתן , י' בחשון תשפ"א

יש התקפה על בית המשפט, מפגיזים אותו-ערוץ 7
השופט אהרון ברק
צילום: שריה דיאמנט

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, מתח הערב (רביעי) ביקורת חריפה נגד מי שיוצאים נגד מערכת המשפט.

"הביקורת חרגה כבר מכל מסגרת שהיא מתקבלת על הדעת, חוסר אמון מלא", קרא פרופ' ברק. "יש פה התקפה על ביהמ"ש, מפגיזים אותו. אך בית המשפט לא צריך להיכנס לבונקר ולהמתין לימים טובים יותר - צריך לעמוד זקופים. אם יורים עליך, צריך להמשיך לתת את אותם פסקי דין שהיית נותן אילולא היו יורים עליך. בית המשפט הוא כיפת הברזל של הדמוקרטיה הישראלית ואסור שכשיש התקפות על כיפת הברזל היא תיכנס לבונקר", אמר ברק בכנס "מדמיינים מחדש דמוקרטיה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

לדבריו, "חוק יסוד החקיקה חשוב מאוד וחבל שאיננו, הוא היה מקטין מאוד את המתח שבין בית המשפט לכנסת. כל חבר כנסת שנמצא היום בקואליציה ומחר באופוזיציה ולהיפך, צריך להבין שלא צריך לשנות חוק יסוד צריך כמו חוק רגיל, ויש צורך ברוב מוצק או שיטה שתהפוך שינוי לקשה ומורכב. אחת השיטות הכי אלמנטריות בעולם היא רוב של 90 ח"כים מתוך 120. בשיחות שהיו לי עם שרת המשפטים איילת שקד אמרתי שאני מוכן גם ל-80 ח"כים, אבל לא פחות. שאלת פסקת ההתגברות נגזרת מהשאלה הזאת, שכן היא בעצם שינוי נקודתי של חוק יסוד".

"יש מקום לנהל שיח ולהגיע לפשרות בדברים האלה. אני יודע שאני נתפס בתור אויב העם שנלחם באיזושהי דון קישוטיות. לא, אני לא כזה, יש מקום לשיח, אבל הוא צריך לבוא מתוך כבוד הדדי, ולא מתוך שיח כוחני. דוגמה לשיח כוחני הוא חוק יסוד: הלאום. אני אמרתי שאני בעד חוק היסוד ורואה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אך האופן שבו הוא נעשה היה בכוח ולא בהידברות. אם היו עושים בהידברות, היו מגיעים לאותו הרעיון, תוך שמירה על הזכויות האינדיבידואליות של כל אדם בישראל", הוסיף.

השופט ברק טען כי חלו שיבושים בכל הרשויות. "מערכת היחסים בין הכנסת לרשות המבצעת היא בד"כ פרובלמטית בדמוקרטיה פרלמנטרית, אך אצלנו הממשלה מכתיבה את כל החלטות הכנסת ושיקול הדעת העצמאי של ח"כ הוא קטן ואם הוא כבר מופעל, אז אומרים - אתם לא יודעים לרשות המבצעת ממשלה לבצע. התפקיד החשוב של הכנסת כמבקרת הולך ונשחק עד שהוא כמעט ולא קיים, עד שבאים בטענות לוועדת הכנסת כשאינה מאשרת את מה שהממשלה הציעה. לא כך צריך להיות מבנה הפרדת הרשויות".

לדבריו, "ברשות המבצעת גם חל שיבוש, ראש הממשלה היה ראשון בין שווים, היום אף אחד לא רואה אותם כשווים וכולם רואים את ראש הממשלה כראשון. תראו מה קרה עם ההחלטות עם הקורונה: ראש הממשלה מקבל החלטה, הולך לציבור ומודיע עליה, אח"כ זה היה הולך לממשלה ואח"כ לכנסת. לא זה הפרדת רשויות. התשתית של ביהמ"ש כמבקר הכנסת היא מאוד חלקית ושנויה במחלוקת, ולכן אני יכול להבין ביקורת מהכנסת האומרת: אנו המון שנים פעלנו מבלי שביהמ"ש התערב ופתאום ביום אחד התהפכו היוצרות. אך התשובה היא כי מי שהפך את היוצרות הוא אתם, הכנסת. הכנסת כרשות מכוננת אמרה לכנסת את לא יכולה לחוקק חוקים שפוגעים בחוק יסוד: כבוד האדם ובחוק יסוד: חופש העיסוק, אלא אם הפגיעה תואמת את ערכיה של מדינת ישראל, לתכלית ראויה ואינה מעבר לנדרש".

ח"כ מתן כהנא הגיב לדברים, "אדוני הנשיא לשעבר ברק, כפית מהפכה חוקתית. כולנו עכשיו סובלים מפירות הבאושים של המחטף הזה. הביקורת על בית המשפט היא תוצאה בלתי נמנעת של תהליך החלשת נציגי הציבור שאתה התחלת".

בכנס נאם גם נשיא המדינה ראובן ריבלין. "לא כל ביקורת על מערכת המשפט או על הממשלה היא הסתה, וכן לא כל ביקורת על הכנסת היא פגיעה ביסודות הדמוקרטיה. חשוב שתהיה ביקורת בונה, שכן ביקורת שמבקשת להלך אימים סופה להחליש את שלושת הרשויות ולפגוע בדמוקרטיה הישראלית".

"היו לי השגות על סמכויות יתרות של פקידים בפרקליטות, לקבוע מי יהיה שר ומי לא יהיה שר, ולמשוך חקירות עד אין קץ כשהאמת הייתה צריכה להתגלות מיד. מעולם לא פקפקתי בעיקרון הבלתי מתפשר של עצמאות המשפט, ועל החובה לציית לדבר המשפט. כיום, יותר מתמיד, זקוקה הדמוקרטיה הישראלית ל'חוק יסוד: החקיקה' - גם אם אמירה זו לא נופלת על אוזניים קשובות מצד כל הגורמים. אם דאגתנו משותפת לעתידה של מדינת ישראל, הרי שאין מנוס משילוב כוחות יחד ל'חוק יסוד' מוסכם, שייצב את המערכת הציבורית", אמר ריבלין.

הוא סיכם, "מעל כל הדברים הללו עומדת המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו, הבית שלנו, שקירותיו רועדים. אל הפולמוס הנוקב על סוגיית הפרדת הרשויות, אל לנו להגיע כשאנחנו עוטים כפפות אגרוף״.