מסמך שפרסם באחרונה מכון 'ראות' קורא לאמץ תהליך של היוועצות בין הדרג הפוליטי בישראל ליהדות התפוצות בנושאים הנוגעים לקהילות שמעבר לים. המסמך כבר תורגם להצעת חוק ממשלתית שתועלה בקרוב להצבעה.
לנעמה קלר, סמנ"כלית ראות, מסבירה לערוץ 7 את הצורך במהלך. "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי ומטרתה לבטא את זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי כולו. רוב העם היהודי נמצא מחוץ לישראל וחי בתפוצות. במשך הרבה מאוד שנים ישראל היתה הבית הלאומי של העם היהודי רק מעצם היותה פתוחה לעלייה ומימוש הריבונות היהודית והתרבות היהודית בארץ ישראל".
"בעשור האחרון אנחנו רואים שחיקה ביכולת של ישראל להגיע לאותן תוצאות באמצעים הישנים. כלומר, ישראל עדיין פתוחה לעלייה אבל יש שחיקה משמעותית במעמדה כבית לאומי מוסכם ובעוצמת הזיקה בין הקהילות היהודיות לישראל", היא אומרת.
לדבריה, "יש אחריות לשני הצדדים בשינויים בקשר וחלק קשורים לא רק למדינת ישראל ולעם היהודי. עם זאת, אם אנחנו רוצים להיות הבית הלאומי של העם היהודי גם בעתיד, יש אחריות על המנהיגות הישראלית לצקת תוכן משמעותית ואמיתי לקשר הזה. עלייה מאוד חשובה, אבל אי אפשר רק באמצעותה להיות בית לאומי לכל העם היהודי".
לדעתה יש צורך בפתיחות גדולה יותר, אבל גם לה ברור שמדובר בסוגיות מסויימות מאוד. "אחד השינויים שאנחנו צריכים לעשות בישראל ברמת המדיניות, הוא להתחיל לייצר ערוץ פתוח בתוך המוסדות הישראלים עם העם היהודי בתפוצות, בדברים שנוגעים באופן ישיר לחיים שלהם".
"לדוגמה, הרב אדם שייר מקנדה, רב הקהילה האורתודוכסית הגדולה בעולם דיבר בכנסת בכאב על רשימה שחורה בה הוא נכלל של רבנים שלא מקבלים את הגיורים שלהם. לפחות שליש מהרבנים הם אורתודכסים מה שאומר שלא מדובר כאן בעניין רגיל של רפורמים-קונסרבטיביים אלא בגיורים שנערכים בתפוצות.
איך הגענו למצב כזה שכל הגיורים של רבנים כאלה קיבלו סימן כזה מטעם הרבנות? כי אין לנו תקשורת מפרה ודיאלוג בריא עם היהודים בתפוצות. חוסר התקשורת הזה מייצר לנו נזקים שרובם לא מכוונים ונוצרים מדיסאינפורמציה. מנגנון ההיוועצות אמור לפתור את הבעיה הזו. אנחנו רוצים לתת הזדמנות לפני חקיקה או שינויים, לשמוע איך יהדות התפוצות רואה את השינוי הזה, בנושאים מסויימים. אני מאמינה שזה מהלך שישנה את הגישה כלפי האחריות שלנו לאחים שלנו בתפוצות ולעתיד של העם היהודי בטווח הארוך", אומרת קלר.
לצד השינוי הזה חושבת קלר כי יש לקדם גם הבנה גדולה יותר בקרב הציבור הישראלי למה שמטריד את יהדות התפוצות. "רוב הציבור הישראלי מרגיש בורות, אדישות והתנשאות כלפי האחים שלנו בתפוצות במסגרת שלילת הגולה. זה חלק מהציונות הקלאסית שכנראה לא יכולנו לקדם את המדינה בלעדיו. אבל כיום, שלילת הגלות, היא אבן מאוד קשה עלינו. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, מה התיקון שהדור שלנו צריך לעשות, כדי שנמשיך להיות חלק משמעותי, תורם ותומך לעם היהודי".
"אני חושבת שקצת שכחנו מה זה אומר להיות יהודים, במובן הזה כשאנחנו אומרים יהודים בישראל, מתכוונים לאלה שגרים כאן ולא ליהודים שגרים בתפוצות שהם רוב בני העם שלנו. המענה למצב הזה הוא תפיסה שקוראים לה 'עמיות יהודית'. פשוט להיות חלק מהעם היהודי. זו תפיסה מאוד עשירה, רחבה ועמוקה שלאט לאט מוצאת את מקומה בישראל ואת הישראליות שבתוכה. זו מהפכה מאוד משמעותית שלקואליציית העמיות, רשת של כ-400 מנהיגים ישראל שעובדים יחד לשם כך, יש חלק בה", היא מסכמת.