עיני כולם בישראל וגם מחוצה לה מופנות אל המרכזים הרפואיים בארץ ובעולם שם מתקיימים ניסויי החיסון לקורונה.
מה עמדת ההלכה היהודית בסוגיית הניסויים בבני אדם למען רפואת הכלל? האם ישנן מגבלות או פרמטרים שיש לוודא לפני ניסוי שכזה? על כך שוחחנו עם הרב יובל שרלו, ראש ישיבת 'אורות שאול' וראש ענף אתיקה בארגון רבני צוהר.
"התורה עוסקת בצורך להיכנס לספק פיקוח נפש כדי להציל את הזולת מפיקוח נפש וודאי״, אומר הרב שרלו וקובע כי אמירת בית המדרש היא ראשית שהדבר אינו אסור וכעת חלוקות הדעות אם מדובר במעשה שהוא בגדר מותר או בגדר מצווה גדולה שגם אם אינה חובה הרי שיש בה ערך גדול.
"הדיון בעולם הוא לא האם אלא איך", אומר הרב שרלו ומסביר כי שאלת ה'איך' היא שאלה דרמטית לנוכח הצורך בבהילות שלעיתים גורמת לדילוג על שלבים כאלה ואחרים בהכשרתה של תרופה או בהכנתו של חיסון.
"יש פרוצדורה לפיתוח תרופה וחיסון. אחרי שלב התיאוריה יש את שלב מודל ואז מגיע הניסוי בבעלי חיים הקרובים אלינו, עכברים וחזירים, ובהמשך בודקים אם התכשיר בטוח עוד לפני שבחנו את היעילות שלו. אחר כך עושים ניסוי על מספר מצומצם של אנשים ואחר כך הניסוי הגדול והמקיף. בכל שלב יש בקרות ועצירות שמתאימות לימים רגילים. דא עקא שעכשיו אנחנו לחוצים ולפעמים עושים קיצורי דרך ועיגולי פינות בשלבים המקדימים. כאן זו הדילמה הגדולה, אם המהלך יצליח זו גאולה גדולה ויותר אנשים יחיו, אבל הסיכון נעשה גדול יותר".
הרב שרלו מסביר כי לא מדבור רק בשאלה רפואית אלא גם בשאלה של מדיניות ושל תקציב. באשר לעמדת ההלכה במצב בו לעיתים מתקצרים תהליכי הניסוי, הוא אומר כי "באופן כללי ובסיסי יש לבית המדרש שתי קביעות. ראשית, שבית המדרש מעודד מאוד, לדחוף את הניסוי קדימה זה חשוב וצריך להקצות לכך מאמצים ותקציבים. אם הדבר נעשה כראוי ונעשו כל הבדיקות הבטיחותיות וכשיש גם הסכמה מודעת של המשתתף בניסוי, בית המדרש דוחף אנשים להשתתף, כמו שהוא דוחף לתרומת כליה ולכן רוב תורמי הכליה הם דתיים וחרדים".
"דבר שני שבית המדרש משתתף בו הוא העדפת דרך ארוכה שהיא קצרה, כלומר שגם אם ייקח קצת יותר זמן עדיף לאט ובטוח מאשר מהר וחפוז". ומי קובע מהו החפוז ומהו השקול והאיטי? "ההגדרה די פשוטה, והעולם מתכנס אליה. כאשר מדבור בפרוצדורות בירוקרטיות צריך להוריד חסמים. כשמדובר בניסוי הרפואי הטהור צריך ללכת לאט ובטוח".
עוד מציין הרב שרלו כי "מעורב פה כסף ענק ובכל מקום שבו מעורב כסף ענק קיימת סכנת השחתה ולכן הדרישה ההלכתית היא להיזהר מ"לקיחת שוחד"", מכנה הרב שרלו את עיגולי הפינות מתוך מגמה כלכלית.
האם כלל בתי המדרש מקבלים את ההנחות שאותן מתאר הרב שרלו? "רוב בתי המדרש לא עסקו בתחומים הללו. חלק מבתי המדרש טוענים שאלו לא טיעונים הלכתיים וכיוון שאין הלכה ישירה בנושאים הללו ליהדות אין עמדה. אני חושב אחרת לגמרי. אלה הנושאים המרכזיים. לא יתכן שבית המדרש יעסוק בנושאים בינוניים יותר ובנושאים שמעסיקים את המרחיב כולו בית המדרש לא יעסוק. בהרבה סוגיות כשאין מקורות ישירים משתמשים במקורות העקיפים וניתן בהחלט לטעון טענה שמבוססת על המקורות הללו, גם אם הם לא ישירים".