הילה יאיר
הילה יאירצילום: באדיבות המצולמת

הילה יאיר, בעלת המותג 'SAYLA', היא לא עוד מעצבת בגדים לדתיות. היא חיה ביחד עם משפחתה בקו הודו-ישראל, נמצאת כל היום במפעלים בעוד בעלה מנהל את הבית, והיא שינתה את כל העסק בעקבות הברכה של הרבי מלובביץ'.

בשיחה עם ערוץ 7 חוזרת יאיר אחורה בזמן ומספרת איך העסק נולד, למה היא בחרה דווקא בהודו ואיך היא רתמה את בעלה לחלום של הודו-ישראל.

"אני ונעם בעלי הכרנו בהודו", סיפרה. "זה היה הטיול הראשון שלי למזרח, התאהבנו ותוך חודש ידענו שאנחנו מתחתנים".

"לא משנה שזה לקח לנו בפועל שנתיים", הוסיפה, "אבל זה היה ברור לנו שאנחנו מתחתנים, והיה ברור לנו שאנחנו שנינו מאוהבים בהודו ורוצים להמשיך לחיות על הקו הזה. פעם ראשונה שהייתה לנו דירה ביחד זה היה בהודו, בירח דבש שעשינו בהודו חשבנו איך אפשר לקיים את כל העניין הזה של לחיות בין הודו לישראל".

פרשתי בשיא

"באותו זמן למדתי חינוך לגיל הרך, פרשתי בשיא", סיפרה. "התחלתי לעצב. תפרתי לעצמי כמה שמלות ובנות לא הפסיקו לשאול אותי 'מאיפה זה'? אז חשבתי יאללה אני אתפור עוד כמה ואתן מתנות בארץ או אמכור קצת".

לדבריה, "זה ממש התגלגל וככה נולד העסק, נולד בירח דבש. הגעתי לארץ, התחלתי למכור ופתאום ראיתי שאנשים אוהבים את זה. בהתחלה לא עבדתי עם קהל דתי, עבדתי עם קהל חילוני לגמרי. בעיקר בקיבוצים, במכללות, סגנון אחר לגמרי".

משפחת יאיר בהודו
צילום: באדיבות המצולם

יאיר הסבירה איך בעקבות ברכתו של הרבי השתנה העסק והתחיל לפנות למגזר הדתי. "התחלנו למכור ועבדנו ממש יפה, ואנחנו קצת התחזקנו", סיפרה. "באחת הפעמים בהודו כתבתי מכתב באגרות קודש, מכתב לרבי, רציתי נורא לעשות בגדים צנועים אבל ממש פחדתי כי כל הקהל שלי היה חילוני".

"אמרתי, מה אם פתאום אני אאריך את הכל? עד שהכירו אותי, אף אחד לא ירצה לקנות ממני. פחדתי וחששתי לאבד קהל. אז כתבתי מכתב לרבי, והרבי כתב לי תשובה מטורפת. במקביל לזה שאלתי במפעל מה יקרה אם אני אאריך את הבגדים וממש הכפילו לי את המחירים. אז אמרתי טוב יש פה גם עניין של לאבד לקוחות ויש פה עניין שהעלויות נורא נורא יקרות כי צריך להצניע, צריך לעשות תוספות כדי שלא יהיה שקוף ועוד.

"הרבי כתב לי - 'הכניס הכסף לחברה, מלביש ערומים'. ממש ענה לי מדויק ונתן לי ברכה שלמה לעניין של הצניעות. מאז התחלתי לעשות בגדים צנועים, ובום, זה תפס פי כמה! העסק גדל, אין בכלל מה להשוות למה שהיה לפני כן והתחלנו לחיות על הקו של הודו-ישראל קרוב ל 10 שנים כבר".

הרבי מלובביץ'
צילום: לוי יצחק פריידין

מעכב הריון בהודו

יאיר סיפרה איך זה לחיות כמשפחה בהודו, מה חלוקת התפקידים בינה לבין בעלה ועל שליחות נוספת שגילו עם הזמן.

"לנעם בעלי אין עבודה אחרת, העבודה שלו היא איתי בעסק, זה הפרנסה היחידה שלנו", הסבירה יאיר. "לילדים יש בהודו גן, הם בגן חב"ד. גן של ישראלים, לא של מקומיים. הם לומדים עברית, ומדברים בעברית בגן".

בגדי המותג SAYLA
צילום: SAYLA

"אני כל היום במפעל, נעם בעלי אחראי יותר על כל מה שקשור למשק בית, לארגון של הבית, כביסות התנהלות", היא אמרה. "תמיד יש גם תינוק קטן שנשאר בבית, איכשהו אני תמיד בהריונות ולידות בגלל שהחיים שלנו ממש כאן ושם אז תמיד יש איתנו תינוק בבית. אגב, ברוב ההריונות לא ידעתי מה מין היילוד, אם זה זכר או נקבה, כי את הבדיקות שלי עשיתי בהודו ומבחינת החוק אסור להגיד אם זה זכר או נקבה, אז רק שהגעתי לארץ וזה היה בחודשים מתקדמים, גיליתי את מין העובר".

"הבית שלנו הפך להיות מקום שישראליות מגיעות, שעושים שיעורים, הדלקת נרות שבת. גם כאלה שהיו ממש רחוקים, בגלל שהמראה שלנו הוא לא דוסי קלאסי אז כנראה הוא מזמין הרבה אנשים להתקרב בלי לשים לב. וזה ברכה נורא גדולה של העסק. לפעמים אני מרגישה שזו השליחות האמיתית, ולא הבגדים", ציינה

ובאיזה שפה מדברים בבית? "אנחנו מדברים בבית עברית, כשאנחנו בהודו הם שומעים אנגלית והינדית, הם לא דוברים את השפה אבל הם יודעים מילה פה מילה שם, מן הסתם אחרי כמה שנים בהודו, הם יודעים לתקשר ברמה הבסיסית".

קו הודו-ישראל

יאיר הוסיפה על החיים בארץ, איך מסתדרים כשעוברים כל כמה חודשים מדינה עם ילדים ובכלל על החיים "על הקו".

"יש לנו בית בארץ, אנחנו גרים בדרום, באופקים", היא אמרה. "כשאנחנו טסים לחו"ל אנחנו פשוט נועלים את הבית ונוסעים. כשאנחנו בהודו אנחנו נמצאים בעין השלישית, שזה מלון של ישראלית שנשואה למקומי שהיא הפכה להיות כמו אחותי, אנחנו כל כך הרבה שנים חיות ביחד, שהפכנו להיות ממש קרובות".

"בארץ לילדים אין גן, הם איתנו בבית. הילדים רגילים, זה החיים שהם מכירים, כשאנחנו בארץ יש להם גן קצת אחר משאר הילדים, הם אחד עם השני וזה ממש כמו גן", הוסיפה. "אנחנו מטיילים הרבה, מבקרים הרבה אנשים, אנחנו עושים איתם מלא פעילויות, כל המשחקים שלהם מחוץ לבית, הם בחצר. אני למדתי חינוך לגיל הרך אז אני גננת על אמת - אבל לילדים שלי. אז אני ממש עושה להם פעילויות, יש להם סדר יום קבוע, כמו בגן".

הגן בהודו
צילום: באדיבות המצולם

"בחורף אנחנו בדרך כלל בהודו, מאחרי תקופת החגים עד לפני פורים זה בדרך כלל הזמן שאנחנו נמצאים בהודו. אני עושה כמה גיחות בשנה בהתאם לצורך של העסק, בדרך כלל בחודש מאי ולפני החגים. יש געגועים למשפחה בארץ, לכן אנחנו חיים חצי חצי ולא רק בהודו. זה חלק מהקסם, אני מניחה שאם היינו חיים רק בהודו זה היה פחות מיוחד מלחיות על הקו. יש משהו שונה בלחיות גם וגם".

ומה הילדים מעדיפים?

"בדיוק אתמול דיברנו על זה", ציינה יאיר. "הם מאוד מאוד מתגעגעים להודו, שם הם הרבה יותר בטבע. רוב החברות שלי חיות בהודו וגם של הילדים שלי, חוץ מהמשפחה, החברים הכי קרובים שלהם בהודו".

"שם הם נוסעים לגן על אופנוע, לכולם יש קסדות, אנחנו נוסעים כולנו, כל המשפחה על אופנוע, אלו חוויות אחרות", אמרה. "אתה כל היום בטבע, כל היום רואה חיות, אין כזה דבר רפת, הילד רואה פרה ברחוב, אתה מרים את הראש ורואה קוף. זה חיים כל כך שונים לעומת הארץ, כאן אתה צריך לנסוע לגן חיות כדי לפגוש חיה שהיא לא חתול או כלב".

"שם הם נוסעים לגן על אופנוע. אנחנו נוסעים כולנו, כל המשפחה על אופנוע"
צילום: באדיבות המצולם