מכון ממר"י מדווח על מתיחות השוררת בין כווית ללבנון. המתיחות נובעת מנכונותה של כווית לסייע לארה"ב לקראת המלחמה בעירק בעוד שלבנון יזמה הודעת סיכום בתום פסגת שרי החוץ בקהיר הקוראת להימנע מהושטת סיוע לפעילות נגד עירק או נגד מדינה ערבית אחרת. מדובר בהודעת סיכום שקרא שר החוץ הלבנוני מחמוד חמוד, אשר עמד בראש הוועידה. בעקבות ההודעה הפרובוקטיבית כלפי כווית חתמו כ- 15 חברי הפרלמנט הכוויתי על עצומה הקוראת להחזיר את השגריר הכוויתי בבירות להתייעצות, וכן להקפיא את פעילות הקרן הכוויתית לפיתוח כלכלי ערבי, אשר משקיעה מאות מיליוני דולרים במימון פרויקטים בלבנון. במקביל, נקרא השגריר הלבנוני בכווית לשיחה במשרד החוץ הכוויתי.
הכוויתים הביעו מורת רוח מיחסה של ביירות כלפי שליחו של סדאם. מדובר בקבלת פנים רשמית שערכה לבנון בתחילת 2003 לעלי חסן אל-מג'יד, שכיהן כשליט הצבאי בכווית במהלך הפלישה העירקית ב-1990. כווית חשה כי לבנון, כנשיאה התורנית של הליגה הערבית, עברה בשתיקה על הנאום ה"פרובוקטיבי והמסית" שהפנה סדאם בינואר 2003 כלפי העם הכוויתי, בו האשים את כווית כי היא חותרת נגד עירק ומתערבת בענייני הפנים שלה בחסות זרה .
חבר הפרלמנט עבד אללה אל-ניבארי אמר: "[העובדה ש]לבנון קיבלה את פניו של אדם [עלי חסן אל-מג'יד] המבוקש בכל העולם באשמת ביצוע פשעי מלחמה היא פגיעה ברגשות הכוויתים וסותרת את צדקת בעייתם, בעיקר כשמדובר ב'עלי הכימאי', אשר קיבל את תוארו בשל פשעיו".
חבר הפרלמנט ח'אלד אל-עדוה אמר: "כווית לא הפיקה כל תועלת ממדיניותה כלפי מדינות ערב, אשר מנצלות את הקשר אתה לטובת האינטרסים שלהן. היינו צריכים לבחון מחדש את הקשר עם לבנון לאחר ש[הלבנונים] נפגשו עם הרוצח אל-מג'יד והתעלמו מפצעיהם של הכוויתים. הלבנונים המשיכו להראות כי הם מטפחים את תשומת לבו של המשטר העירקי, כאילו עירק היא זו אשר השקיעה מיליארדים בשיקום התשתית הלבנונית ובהושטת שירותים ו[הקמת] בתי חולים בלבנון, בעוד ש[למעשה] עירק התנכלה ללבנון ובחשה במלחמת העדות".
מזכ"ל מועצת האומה הכוויתית ראשד אל-חג'ילאן ציין כי השכן העירקי כבש את כווית, שכן אשר הפר את כל האמנות והמוסכמות האיסלאמיות והערביות. אל-חג'ילאן אמר לעיתונאים: "יש לנו זכות להסתייע בכל כוח שיעמוד לצדנו. מעבר לכך הצבאות [הזרים] הגיעו לאזור ע"פ רצון האו"ם, ולכווית אין כל קשר לכך".
העיתון הכוויתי "אל-סיאסה" קרא לבחון מחדש את הקשר של כווית עם כמה ממדינות ערב, "אשר חיות על הסיוע הכוויתי אבל יוצאות נגדנו בהזדמנות הראשונה".
הכוויתים הביעו מורת רוח מיחסה של ביירות כלפי שליחו של סדאם. מדובר בקבלת פנים רשמית שערכה לבנון בתחילת 2003 לעלי חסן אל-מג'יד, שכיהן כשליט הצבאי בכווית במהלך הפלישה העירקית ב-1990. כווית חשה כי לבנון, כנשיאה התורנית של הליגה הערבית, עברה בשתיקה על הנאום ה"פרובוקטיבי והמסית" שהפנה סדאם בינואר 2003 כלפי העם הכוויתי, בו האשים את כווית כי היא חותרת נגד עירק ומתערבת בענייני הפנים שלה בחסות זרה .
חבר הפרלמנט עבד אללה אל-ניבארי אמר: "[העובדה ש]לבנון קיבלה את פניו של אדם [עלי חסן אל-מג'יד] המבוקש בכל העולם באשמת ביצוע פשעי מלחמה היא פגיעה ברגשות הכוויתים וסותרת את צדקת בעייתם, בעיקר כשמדובר ב'עלי הכימאי', אשר קיבל את תוארו בשל פשעיו".
חבר הפרלמנט ח'אלד אל-עדוה אמר: "כווית לא הפיקה כל תועלת ממדיניותה כלפי מדינות ערב, אשר מנצלות את הקשר אתה לטובת האינטרסים שלהן. היינו צריכים לבחון מחדש את הקשר עם לבנון לאחר ש[הלבנונים] נפגשו עם הרוצח אל-מג'יד והתעלמו מפצעיהם של הכוויתים. הלבנונים המשיכו להראות כי הם מטפחים את תשומת לבו של המשטר העירקי, כאילו עירק היא זו אשר השקיעה מיליארדים בשיקום התשתית הלבנונית ובהושטת שירותים ו[הקמת] בתי חולים בלבנון, בעוד ש[למעשה] עירק התנכלה ללבנון ובחשה במלחמת העדות".
מזכ"ל מועצת האומה הכוויתית ראשד אל-חג'ילאן ציין כי השכן העירקי כבש את כווית, שכן אשר הפר את כל האמנות והמוסכמות האיסלאמיות והערביות. אל-חג'ילאן אמר לעיתונאים: "יש לנו זכות להסתייע בכל כוח שיעמוד לצדנו. מעבר לכך הצבאות [הזרים] הגיעו לאזור ע"פ רצון האו"ם, ולכווית אין כל קשר לכך".
העיתון הכוויתי "אל-סיאסה" קרא לבחון מחדש את הקשר של כווית עם כמה ממדינות ערב, "אשר חיות על הסיוע הכוויתי אבל יוצאות נגדנו בהזדמנות הראשונה".