בשר מתורבת עם גבינה – כשר?

ההתפתחות הטכנולוגית מציבה עבור עולם ההלכה לא מעט אתגרים מבשר שיוצר מתא בודד במעבדה ועד השלכות שכפול איברים. הרב רימון בראיון.

שמעון כהן - ערוץ 7 , ט"ז בחשון תשפ"א

בשר מתורבת עם גבינה – כשר?-ערוץ 7
אילוסטרציה
צילום: iStock

התפתחות עולם הנדסת הרקמות מחוללת מהפכה בעולם השתלת האיברים אבל גם צפויה לשנות לא מעט מהרגלי החיים שלנו, אכילה למשל. כנס מיוחד במרכז האקדמי לב יעסוק בהיבטים ההלכתיים של הסוגיה ואחד הדוברים בו הוא הרב יוסף צבי רימון, ראש בתי המדרש של המכון, עמו שוחחנו על המבורגרים משובתים ועוד.

"מי שחשב לפני עשרים שנה שאנחנו בדור משעמם, שלא הקמנו את המדינה ושלא ייבשנו ביצות, פתאום מבין באיזה דור מעניין אנחנו נמצאים", פותח הרב רימון ומתייחס לתפניות בעולם המדע המאתגרות את עולם בית המדרש:

"זה מאתגר ואנחנו מגלים איזו תורה מדהימה יש לנו. בדברי חז"ל מלפני 2000 שנה יש יסודות לדברים רלוונטיים היום. בעבר למדנו כל מיני עניינים תיאורטיים כמו בשר שיורד מהשמים ואמרנו מה זה קשור, ופתאום אלו היסודות המרכזיים שבעבר היו תיאורטיים ועכשיו הם ממש מעשיים".

הרב רימון רואה כיעד לבית המדרש של המרכז האקדמי את המחשבה קדימה אל הצפוי בעולם המדע והטכנולוגיה וכבר כעת לשקול את עמדתה של ההלכה ולא להמתין שההמצאות יקדימו את בית המדרש. "אנחנו יודעים לאן העולם הולך, נשב ונלמד את הדברים בצורה ואז נוכל לתת תשובות רציניות בבוא העת".

בדבריו מתייחס הרב רימון לסוגיות של איברים מודפסים ובשר שיוצר במעבדה וכשרותו כחלק מהמכלול של התמורות המתרחשות כבר כעת. "כשהגיע חוקר מהולנד ואמר שהוא ייצר בשר מתא במעבדה ולא האמינו שהדבר יתכן. בהתחלה המחירים היו לא ריאליים והיום אנחנו יודעים שבתוך שנתיים זה יהיה במחיר של דולר עד חמישה לקילו". מדגיש הרב רימון שלא מדובר בדמויי בשר מהצומח אלא ב"ממש אותו הדבר בדיוק, גם מבחינת החומר והאיכות וגם מבחינת הטעם, אבל זה יוצר במעבדה. לקחו תאי גזע עובריים מעצמות או מרקמות ופיתחו אותם ויצרו מהם את הבשר מדבר שלא ניתן לראות אותו בעין. הדבר הזה מעורר שאלות הלכתיות כמו מה מעמדו של תא שלא רואים אותו. האם הוא נחשב כשר כשיתכן והוא יגיע ממקום לא כשר? האם זה נחשב אבר מן החי? האם התא הזה נחשב בכלל אוכל כשהוא מגיע מרקמות ועצמות? ואם הוא נחשב אוכל, ואחר כך הוא מתפתח פי מיליונים האם הוא בטל באותם מיליונים או לא? אולי נגיד שיש איסור מראש ואולי נגיד שיש איסור אבל הוא איסור מתבטל. זה מעורר הרבה שאלות כבדות".

"אם זה נעשה מבעל חיים כשר שנשחט כראוי, האם זה הופך לפרווה שאפשר יהיה לאכול עם חלב? מובן שיש את עניין מראית העין, אבל צריך לבודד את הדברים", אומר הרב רימון ומציין כי עבור אנשי עסקים המוצאים את עצמם במקומות שונים ברחבי העולם הסוגיות הללו רלוונטיות מאוד. דוגמא נוספת מזכיר הרב רימון כשהוא מדבר על המגמה בפרלמנט השוויצרי לאסור גם ייבוא של בשר ולא רק שחיטה במדינה עצמה, כפי שהמצב כעת. במידה ותהפוך ההצעה הזו לחקיקה שם, האם ניתן יהיה לאכול בשר מתורבת והוא ייחשב לכשר? הכרעה שהבשר המתורבת כשר תהיה משמעותית מאוד עבור יהודים במדינות שבהן תיאסר שחיטה.

"בעולם הבעיה של גידול בשר בקר הולכת ומחריפה. העולם גדל ואין מספיק כמות בקר בעולם, מעבר לעניין זיהום האוויר שהבקר אחראי ל-15% ממנו והשלכות נוספות. אם יהיה אפשר לעשות הכול בצורה מלאכותית זה יהיה בריא יותר כי יהיה אפשר לבודד את המחלות, ואם הטעם יישמר וזה ימנע בעיות של צער בעלי חיים ואקולוגיה. זו מהפכה, ולכן צריך לדון אם זה כשר, אם זה פרווה ואם זה נוצר מבשר לא כשר, האם ניתן לומר שזה כשר?", אומר הרב רימון ומספר על אדם שפנה אליו וטען שאם מקור הייצור הוא תא אחד הרי שהוא בטל ולכן יש להכשיר, אבל גם אותו אדם הודה שצריך לחשוב על כך שוב כאשר הרב רימון שאל אותו אם יחשוב כך במידה ומדובר בתא שיוצר מבשר אדם...

הרב רימון מספר כי לקראת הכנס הביעו פרופסורים ואנשי מדע עניין רב להשתתף ולהצטרף לצד רבנים מובילים ולטעמו הדיון הרציני והמעמיק בסוגיות של מדע ותורה הוא החשוב ופחות חשובה שאלת ההכרעה למעשה.

בדבריו מזכיר הרב רימון כי מומחים מעריכים שבתוך עשרים השנים הבאות יתייתר הצורך בתרומת איברים שכן ניתן יהיה להדפיס איברים להשתלה, כאשר כבר במרחק של שנה מהיום ניתן יהיה להשתיל קרניות מודפסות. כל אלה מחייבים את אותו דיון מעמיק ומשולב בין מדע לבית המדרש.

עוד מעיר הרב רימון בהקשר זה כי התמורות הללו בעולם המדע יתכן ויעניקו פרשנות חדשה למושגים כמו 'עין תחת עין', ולפי הפירוש החדש יהיה על אדם לשלם לחברו את מחיר השתלת עין מודפסת במקום העין שנעקרה, בעיקר לנוכח הידיעה שניתן יהיה להשיב לאדם את ראייתו בהשתלה שכזו.