מעל 81 אלף קטינים כבר חלו בקורונה

בדיון בוועדה לזכויות הילד נחשפו הנתונים והתברר: למשרדי הממשלה אין נתונים המעידים על היקף ההשפעות הנפשיות של הקורונה על ילדים

חזקי ברוך - ערוץ 7 , ט"ז בחשון תשפ"א

מעל 81 אלף קטינים כבר חלו בקורונה-ערוץ 7
אילוסטרציה
צילום: איסטוק

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ יוסף ג'בארין, קיימה היום (שלישי) דיון על מאפייני התחלואה והאתגרים הרגשיים-נפשיים של ילדים בצל הקורונה.

ד"ר דינה צימרמן, מנהלת המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות, הציגה תחילה את נתוני התחלואה של קטינים (0-18) בקורונה, ואמרה: "מתחילת המגיפה ועד אתמול היו 81,333 קטינים שחלו במחלה. 655 מהם אושפזו, אך רוב המאושפזים היו במצב קל".

לדבריה, "אין בארץ מקרי תמותה של קטינים עד כה, לשמחתנו, והנפטר הצעיר ביותר היה בן 19, אך בעולם כן היו מקרי פטירה, אפילו כאלה ללא מחלות רקע. עדיין יש להתייחס למחלה במלוא הרצינות, מה גם שכל יום מתגלים סיבוכים לטווח הארוך. יש כבר 16 ילדים שאובחנו עם סינדרום PIMS וייתכנו עוד סיבוכים כתוצאה מהמחלה שאנו עדיין לא יודעים עליהם".

"אנו גם מתייחסים במלוא הרצינות לנגיף אצל קטינים, משם שבכל רמות הגילים של הקטינים, יותר ממחצית החולים לא גילו אף תסמין גם לאחר שחלו. היקף כזה של א-סימפטומטיים אומר שלא מספיק להגיד 'אם אתה חולה, אל תבוא', כי לרוב לא יודעים שחולים", הוסיפה.

"עד כה בוצעו בישראל מעל 905 אלף בדיקות קורונה בקטינים, ואחוז החיוביים של הקטינים הוא 9%, שזה גבוה יותר מאשר אחוז החיוביים בבגירים", מסרה ד"ר צימרמן, והדגישה כי נתוני התחלואה של הקטינים אינם בהכרח זהים לנתונים של תלמידים במערכת החינוך, שם אין עדיין למשרד הבריאות נתונים מדויקים, והם עובדים מול משרד החינוך לבנות מערכת שתאפשר לעקוב איפה הקטין נדבק ואיפה הוא לומד.

ד"ר צימרמן הוסיפה כי ברור שיש להתייחס גם לצרכים הרגשיים-נפשיים של הילדים ובדיוק לשם כך יש את דסק החינוך במרכז השליטה של המשרד, אשר עומד בקשר עם משרדי החינוך, הרווחה, שירותי הפסיכולוגים הייעוציים והחינוכיים, נציגי הורים ועוד. אחת ההצעות שעלתה שם היא האפשרות שמורים יפגשו את התלמידים בקבוצות קטנות באוויר הפתוח, בדיוק כמענה לצרכים החברתיים רגשיים ולא בהכרח הלימודיים, אך כרגע הדבר תקוע בוויכוחים על גודל הקבוצה.

יוכי סימן טוב, מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ במשרד החינוך, סיפרה "אנו עסוקים יום ולילה לחפש פתרונות לתקופה הלא פשוטה הזו לילדים ונמשיך לחפש דרכים לעזור לצוותים לאתר טוב יותר את הילדים בסיכון ולטפל בהם בעבודה מרחוק, אך שברור שזה לא כמו מבט מקרוב. האבחון מרחוק שבנינו אף קיבל את אישור המועצה הלאומית למניעת אובדנות".

נעמי אבוטבול, מפקחת ארצית על המועדוניות בשירות לילד ולנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים: "השירותים לילדים בסיכון בקהילה רואים התדרדרות מאוד קשה של ילדים ובני נוער, ואנו עסוקים בנושא האיתור ויש שם קושי מאוד גדול להגיע אליהם, כאשר מערכת החינוך לא מתפקדת פרונטלית. גיל הנוער הוא הגיל שהתחלואה בו הכי גבוהה אבל הוא גם בבעיה הכי קשה של בדידות ושל אובדן המשמעות. כל השירותים שלנו בקהילה פתוחים ועובדים על להתאים אותם גם לעבודה מרחוק וגם פרונטלית במקרה הצורך וזה עדיין לא מספיק ויש מקום להרחיב. ביקשנו זאת מהאוצר, לאפשר שתקציב שייתן לנו ללוות אותם לא רק בשעות הפנאי, אלא גם לתמוך בהם בהקשר ההשלכות של הלימוד מרחוק".

תמר פרידלנדר מפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית תקפה בדיון, "משרד הבריאות הפקיר את הילדים, אין התייחסות לבעיות הרגשיות והנפשיות של התקופה, מתייחסים כאילו הם מקבלים מענה אבל לא נותנים. זה מתחיל מהרמה ההתפתחותית, שפחות ופחות פסיכולוגים נמצאים בשירותים ההתפתחותיים, יש תקינה מאוד נמוכה שם, ורק אלה עם בעיות מורכבות מקבלים מענה, ועד גיל שלוש ילדים עם בעיות התפתחויות רגילות לא באמת מקבלים מענה, ואז הן הולכות ומעמיקות".

לדבריה, "בשירות הפסיכולוגי חינוכי חסרים פסיכולוגים, והתקן של משרדי הבריאות והחינוך הוא פסיכולוג אחד לאלף ילדים וברור שזה לא מספיק, בטח לא לתהליכי האיתור של הילדים במצוקה. משרד הרווחה לא תמיד יכול להגיע לכל הילדים האלה ולכן השירות הפסיכולוגי החינוכי צריך להיכנס למקומות אלה יותר".

"לגבי בריאות הנפש הציבורית – אני עובדת חלק מהזמן בראשל"צ שפעם הייתה שם מרפאה של משרד הבריאות שנסגרה, והיום יש שם מרפאה כלשהי של הכללית שמטופלת בחלק מהילדים וזמן המתנה שם לנער שזקוק לטיפול דחוף, חד משמעית, עם מחשבות אובדניות, הוא קרוב לשנתיים, כרגע מקבלים נערים מינואר 2019 לטיפול!", ציינה פרידלנדר.

פרופ' יובל בלוך, יו"ר האיגוד לפסיכיאטריה של הילד, ציין "כשמפרידים בין הסיכון של בריאות גופנית לבריאות נפשית מראש עושים עוול גדול לילדים ולמתבגרים, ואולי אם היו מפרסמים נתונים על מצב הבריאות הנפשית, היינו במקום אחר. חייבים להיות נתון של כמה נשרו מהמסגרות נשירה סמויה. זה נתון קריטי למניעות אובדנות, ולא פחות חשוב מנתוני התחלואה".

צופית גולן מהנהגת ההורים הארצית טענה בדיון, "מערכת החינוך לא באמת עובדת. אובדנות ודיכאון זו השפעה ארוכת טווח של הקורונה שאנו כר יודעים עליה ואם זה יוכנס לתוך הנתונים אולי יתייחסו לזה אחרת. הגנון של משרד החינוך מול משדר הבריאות ומי מביא לאישור מי איזה תקנה, כדי שהילדים יוכלו לפגוש מבוגרים וילדם אחרים בחוץ, חייב להיפסק. מישהו ממערכת החינוך חייב לראות את הילדים שלנו, חייבם לדבר איתם בטלפון, כי ילד שנאבד אותו ביסודי יהפוך לנוער בסיכון".

ד"ר צימרמן הגיבה ואמרה, "נעשה כמיטב יכולתנו לאתר נתונים לגבי התחלואה הרגשית, שזה יותר קשה להבין ולגבש, אבל ננסה לאתר את מה שיש בכדי לשמור את היד על הדופק, כולל מספרי נשירה. על חשיבות הדבר כולנו מסכימים".

יו"ר הוועדה, ח"כ ג'בארין, סיכם: "בתחילת משבר הקורונה היו קולות שאמרו שהקורונה לא פוגעת ולא מסוכנת לילדים, אך לא רק שברור שיש גם תחלואה רפואית בקרב הילדים, אלא שהיבטי התחלואה הנפשית-רגשית הולכים ומתעצמים ככל שהמשבר ממשיך, בוודאי אצל מאות אלפי הילדים אשר מערכת החינוך עדיין סגורה להם. זהו משבר רגשי ופסיכולוגי, ולא רק בריאות וכלכלי, ולכן דרושה פעולה משותפת של משרדי הבריאות, החינוך והרווחה להגיע אל אותם ילדים, אשר לא פוגשים את הצוותים החינוכיים ואת חבריהם כבר חודשים ארוכים".

"הוועדה קוראת למשרדי החינוך, הבריאות והרווחה להגיע להחלטה במהירות הנדרשת לגבי גודל הקבוצה והמתווה שיאפשר את שובם של הילדים מכיתות ה ומעלה, בהתחשב בסיכון התחלואה הרגשית המתעצמת עם הימשכות המחלה והימשכות הלימודים מרחוק. הוועדה גם קוראת למשרדים אלה לקיים צוות משותף שייבחן את נושא התחלואה הרגשית וימליץ על מתן מענים ראויים ויוציא אותם לפועל", הוסיף.

"הוועדה קוראת למשרדי הבריאות החינוך והאוצר לספק מסיכות לתלמידים – גם כדי להקל על המשפחות ברמה הכלכלית בעת הזו וגם כדי לקדם שוויוניות בין התלמידים. הוועדה מגבה את הדרישה ואת הניסיון לאפשר גם מפגשים אחד על אחד עם יועצים ופסיכולוגים, שומעת בדאגה את המחסור בשירותים הפסיכולוגיים הציבוריים, וקוראת להגביר את התקינה ולחזק את מערכת הטיפול הציבורית בדחיפות לטובת מתן מענה טוב ורחב יותר לצרכים הנפשיים רגשיים", חתם ג'בארין.