ג'ו ביידן ודונלד טראמפ
ג'ו ביידן ודונלד טראמפצילום: רויטרס

האמריקאים לא היו נחמדים לאינדיאנים. במשך מאתיים השנים הראשונות הם רימו, רצחו, שדדו ואנסו, הפרו הסכמים, לא כיבדו הבטחות ויש שיגידו שאפילו ביצעו רצח עם בשבטים מסוימים, ועדיין, גם אם הייתי יכול לכתוב את ההיסטוריה מחדש, לא הייתי משנה שם דבר. אתם רוצים לדמיין את מלחמת העולם השנייה בלי האמריקאים בצד של הטובים?

כן, כן, אני יודע, זו דמגוגיה, הכי קל לברוח לנאצים, ועדיין. גם בדמגוגיה יש זרעים של אמת. ברור שההיסטוריה העולמית כולה הייתה שונה בלי ארה"ב (או אפילו אם ארה"ב הייתה נשארת רק כמה מושבות קטנות בחוף המזרחי, מבלי לפלוש לשטחים של מקסיקו והאינדיאנים), אבל אתם באמת רוצים לקחת את הסיכון, גם אם המינורי, של העם היהודי במחנות השמדה, בעוד ידידיו הטובים מעבר לים (בהנחה שהיינו ידידים) הם שבטים אינדיאנים חמושים בחץ וקשת?

הסיבה שאני הולך דווקא למלחמת העולם השנייה, היא שבעצם אפשר לראות בה מעין מיקרו-קוסמוס אליו מתנקזים השפעותיהן של תופעות ארוכות טווח. בלי להיכנס כרגע לדיון ההיסטורי בדבר הקולוניאליזם הבריטי והשפעותיו על הילידים, יש למישהו ספק כי הגדודים האוסטרלים וההודים היוו רכיב (חשוב או לא אני אשאיר להיסטוריונים להחליט) בלחימה נגד מדינות הציר?

השאלות האלו מלוות אותי כבר תקופה, מאז שיצא לי לקרוא קצת על המאורעות העקובים מדם שליוו את הקמתה של 'ידידתנו הגדולה'. כאב לי לקרוא על זה, ריחמתי על האנשים והנשים שנרמסו בדרך (והיו הרבה כאלו...), ועדיין, אני שמח שהם כאן. אני חושב שכולנו שמחים. כי לפני שאנחנו 'אזרחי העולם', אנחנו בראש ובראשונה 'אזרחי ישראל'.

בשבועות האחרונים שמעתי לא מעט דיונים לכאן ולכאן על טראמפ וביידן, וברובם עלתה בווריאציות שונות השאלה האם לגיטימי לקוות לבחירה של מישהו כישראלי, בעוד אם היית אמריקאי לא יהודי כנראה היית מצביע אחרת. ובעצם, אם תשימו לב, זו אותה שאלה בדיוק כמו לגבי האינדיאנים.

אף אחד לא מצדיק את זה, אף אחד לא שמח שזה קרה, אבל בראייה ההיסטורית שלי (הדי מצומצמת ולא מקצועית יש להודות) השלכות המהלך היו לטובה, והם חלק מהסיבה שאני מסוגל לשבת היום במדינת ישראל ולדון על שאלות כמו טראמפ או ביידן.

זו לא התמודדות לתפקיד רב ראשי, אנחנו יכולים לחשוב שמתמודד x מושחת בעוד למתמודד y בשמחה הייתי מציע להתחתן עם הבת שלי, אבל זה לא העניין כאן. גם לא מי יהיה יותר טוב לתושבי אמריקה. בסוף, השיקול היחיד שמנחה אותי בתקוותיי לגבי המנצח, הוא בזכות מי גם הנכד שלי יוכל לשבת עוד שישים שנה במדינת ישראל בביטחון ושלווה, ולדון האם עדיף את טראמפ השלישי או ביידן הרביעי.

קוסמופוליטיות זה טוב ויפה, ומרגש ממש שאתם חושבים על מה יהיה טוב לאמריקאים, אבל אם סבא של סבא של סבא (ועוד כמה סבים בדרך...) שלי ושלכם היו עושים את זה, יש מצב שלא היינו פה היום.