בעקבות פניה של משרד החוץ למספר שגרירויות זרות הסכימה שגרירות נורבגיה להשיא זוגות ישראליים בנישואים אזרחיים. זאת בעוד שגרירויות אחרות השיבו שיוכלו להשיא זוגות במידה ואחד מבני הזוג הוא אזרח ארצן.
הפניה הישראלית לשגרירויות הגיעה בשל המגבלות המונעות יציאה חופשית מישראל לחו"ל.
לפי שעה טרם התקבלה ההחלטה במשרד המשפטים אם לקבל את ההצעה הנורבגית, אך על משמעותה בהיבט התורני הלכתי שוחחנו עם הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו.
"במדינת ישראל הדין הקובע לנישואין הוא הדין הדתי, כפי שנקבע בחוק. לצד זה נפתחו כמה ערוצי תחליפי-נישואים ואחד הבולטים הוא נישואין אזרחיים, אנשים מתחתנים בחו"ל וחוזרים ארצה ונרשמים במרשם האוכלוסין כנשואים לכל דבר ועניין. כך עוקפים את הדרך הדתית כי בדרך הדתית לא כולם יכולים להינשא כמו כהן וגרושה, ממזרים, יהודי ולא יהודי וכו'. עבור כל אלה נפתחה הדרך של הנישואים האזרחיים ומי שפתח את הדרך הזו ועודד אותה הם בתי המשפט האזרחיים שדאגו לפגיעה בזכויות הציבור של מי שלא יכולים להינשא", מסביר פרופ' כהן את הנתיב שהוביל לערוץ ההרשמה במרשם האוכלוסין של נישואים אזרחיים.
מוסיף פרופ' כהן ומזכיר כי "הקונסוליות הזרות חיתנו משום שהן נחשבות לשטח אוטונומי ולכן איפשרו נישואין כאן במקום לטוס לקפריסין. זה יצר תקלה כי כך עוקפים את הדרך הדתית ויכול לגרום לכך שהרבה ילכו להתחתן בצורה הזו", מה שיוביל למציאות של שני חלקים בעם שאינם יכולים להינשא אלה עם אלה, ועל כך מרחיב פרופ' כהן עם המקרה שהגיע לדיון בבג"ץ בשנת 2006 כאשר השבים מנישואים בקפריסין ורצו להתגרש לא ידעו היכן לעשות זאת בשל המעמד ההלכתי המסויים שקיים גם לנישואים האזרחיים.
פרופ' כהן מציין כי מדינות שמחתנות זוגות אינן מגרשות כפי שגם ישראל מחתנת זוגות יהודיים מחו"ל אך אינה עוסקת בגירושין בשל המורכבות של הדיון המשפטי והממוני בין בני זוג.
תיק זה הגיע לבג"ץ "ואהרון ברק, הנחשב לאביר זכויות האדם, קבע שיתגרשו בבית הדין הרבני, למרות שבהליך הראשוני ברחתם מהדין הדתי ועקפתם את בית הדין הדתי. למרות זאת בית הדין הרבני יבחן אם הנישואין האזרחיים שלכם תפסו על פי ההלכה. אהרון ברק עשה את זה כי הוא הבין שאם לא כן ייווצר מצב שבו נהפוך לשני עמים, כי אם מישהו יתגרש בקפריסין יהיה מצב בו הנישואין תפסו הלכתית אבל הגירושין לא תופסים, לכן הוא קבע שכל מי שיתחתן בנישואין אזרחיים יתגרש בבית דין רבני".
"ההצעה הנורבגית לא פותרת את בעיית הגירושין", מדגיש פרופ' כהן. "הגירושין יצטרכו להיות בבית הדין הרבני".
באשר להצעה מרחיב מעט פרופ' כהן עם מעט רקע היסטורי: "ישראל הבינה בעבר שיש כאן משהו שעוקף את ההלכה ולכן פנתה לקונסוליות והודיעה שהיא מעדיפה שזה לא יקרה כדי שהדבר לא ייפגע באופי הדתי של המדינה ובסעיף המחייב בחוק נישואים על פי דין תורה. המדינות הסכימו לזה וכיבדו את זה. כעת, בעקבות הקורונה, מגיעה הבקשה האחרת ממשרד החוץ והדברים עדיין לא הוכרעו במשרד המשפטים ויצטרכו גם את אישור משרד הפנים, ואני משער שהשר דרעי לא יהיה מוכן לאשר זאת כי זה פותח הליך עקיף חלופי לנישואין".
עוד מזכיר פרופ' כהן את הצעת חוק חיים משותפים שהוצעה בשנת 2013, ולפי הצעה זו ימוסדו בארץ נישואין דרך רשם בבית משפט וכך תינתן גושפנקה לנישואים הללו, "ועד היום ההצעה הזו מונחת כאבן שאין לה הופכין". על הצעה זו מעיר פרופ' כהן כי היא כוללת סעיף בעייתי לפיו פרידה בין בני הזוג תצריך רק מחיקת הרישום ברשם האוכלוסין, אך למחיקה כזו אין תוקף הלכתי בעוד לחייהם המשותפים יש תוקף הלכתי מכוח יחסי האישות, כך שגירושיהם של בני הזוג אצל הרשם לא ייחשבו.
"יש דרך נוספת של תחליפי נישואים העוקפת את הדין הדתי, והיא ידועים בציבור שהם הרבה יותר נוחים להלכה הדתית, כי שם אין גילוי דעת של זוג המעוניין להינשא וכך לא הוקם קשר דתי של נישואים וכך "אין לנו בעיה דתית במקרה כזה של רצון להתגרש גם אחרי שנים של נישואים יחד, בעוד בנישואין אזרחיים יש גילוי דעת של רצון להינשא, ולא משנה אם זה בארץ או בחו"ל, בפני ראש עיר, רשם או כומר. מאחר ויש כאן ספק נישואין נצרכת בחינה של בית הדין הרבני אם יש צורך בגירושין ובגט. הדברים תלויים הרבה פעמים בסיבה שהובילה את הזוג להתחתן אזרחית, אם הזוג הלך להתחתן למרות שהוא כשר לחיתון יש סיכוי רב יותר שלא ייחשב לנשוי, ולעומת זאת אם בחר להתחתן אזרחית כי הוא ספק פסול חיתון הסיכויים שייתפס כנשוי גבוהים יותר, כי המחשבה היא שהזוג רוצה להתחתן כדת משה וישראל אלא שהדבר נבצר ממנו ולכן עשה זאת בדרך עקיפה".
בהמשך הדברים מעלה פרופ' כהן סוגיות נוספות הצפויות לעלות במידה ותתקבל ההצעה הנורבגית, אחת הדוגמאות היא התאמת החוקים בין המדינות. "למדינות הזרות יש כללים. תעלה שאלה האם להט"בים יוכלו להתחתן כך? זה יהיה תלוי בחוק הנורבגי. בקפריסין לדוגמא, לא ניתן לחתן להט"בים. במדינות שמפרידות בין דת ומדינה לא תהיה שום בעיה לחתן כהן וגרושה או נישואי תערובת בין יהודי לשאינו יהודי". עם זאת הוא מציין כי במידה והנישואים כוללים עבירה פלילית כמו נישואים ביגמיים או נישואי קטינים הרי שגם אם מדינה כלשהי תאשר זאת הנישואין לא יאושרו בכניסה לישראל.
עוד מעלה פרופ' כהן את סוגיית הנישואים הפרטיים שהיא מורכבת ובעייתית ביותר. "נישואין פרטיים נעשים במתן טבעת עם שני עדים. זו הסוגיה המורכבת ביותר כי אלו נישואין לכל דבר ועניין, אבל הם לא מתועדים בשום מקום. הזוג חי כזוג, אבל כשיבואו להיפרד הם רשומים כרווקים. לכן למי שנוקט בנישואים פרטיים בית המשפט מאוד לא מכיר בהם ולא נותן להם זכויות ממוניות כלשהן, לעומת נישואים אזרחיים המוכרים לכל הפרטים של משכנתא, מזונות, חלוקת רכוש ועוד".