אזור השומרון זוכה משנה לשנה להתעניינות גדולה יותר וביקוש לדיור מצד משפחות מהמרכז שמבקשות לקבוע את משכנן בו, הן בשל איכות החיים והן בשל האופי הייחודי של היישובים. במשוואה הזאת, שנחשבת למנצחת בשביל כל הצדדים, יש נעלם אחד: תשתיות התחבורה ביהודה ושומרון.
אם ניקח כדוגמה את מועצת קרני שומרון, רק באחרונה חתמו שר הפנים אריה דרעי ואלוף פיקוד המרכז תמיר ידעי על איחוד היישובים מעלה שומרון וקרני שומרון, לאור המלצת ועדת החקירה לגבולות שיפוט שהקים השר. במשרד הפנים אמרו כי "האיחוד צפוי לחזק את היישובים, להגדיל את רמת השירותים ואת ההשקעה התקציבית בתושבים, ויפתח את היישובים ואת ההתיישבות תוך גידול באיכות החיים של התושב".
מדובר בצעד שמגדיל הלכה למעשה את מספר תושבי המועצה, אבל לצד התוספת המבורכת, ההשקעה בתשתיות תחבורתיות ראויות אינה עולה בקנה אחד עם הביקושים לדיור. לצד הכנסת היישוב מעלה שומרון לשטח מועצת קרני שומרון ייתכן שבתוך שנים לא רבות המועצה תגדל באופן משמעותי עד כדי הפיכתה לעיר.
בין מעלה שומרון לאלקנה קיימת קרקע גדולה שעליה מתכננים יזמים להקים את 'דורות עילית', עיר שעתידה לחבר את ערי השומרון לערי המרכז. המיקום הייחודי של העיר המיועדת, הן מבחינה אסטרטגית והן מבחינת הנוף הנשקף ממנה, גורם להתעניינות שיא ולמכירות גבוהות שמשקפות את הביקוש הרב למקום מסוג זה.
לפני שיוצאים לפרויקט כה משמעותי בודקים את תשתיות התחבורה לעומק. 'דורות עילית' אמורה לחבר את כביש 5 עם כביש 55, אבל לא נראה שברשויות התכנון יש הבנה נכונה כיצד יש לבצע את החיבור הזה. השבוע התקיים סיור של יזמי 'דורות עילית' עם ראש מועצת קרני שומרון יגאל להב, שנושא המחסור בתשתית ראויה ומתאימה לכמות התושבים נמצא בראש סדר היום שלו. שם רק הובהר עד כמה הבעיה חריפה.
המחסור בתשתית זועק מדי בימים אלה, שבהם מתקרב אחד מרגעי השיא של משרד התחבורה: הצגת תוכנית חומש, תוכנית עבודה שלפיה יושקעו כספי המשרד בחמש השנים הבאות. בתוכנית כזו חלומות ופרויקטים הופכים מחשבה למעשה וכבישים ומחלפים זוכים לצאת משולחן השרטוטים אל המציאות ועולם הביצוע.
אם להביט לאחור, תוכניות מסוג זה לא כללו תוספת של כבישי רוחב אסטרטגיים ביהודה ושומרון. תוכננו ונבנו כבישים עוקפים, אולם מאז סלילת כביש מספר 5, שזכה לכינוי 'חוצה שומרון', למרות הגידול המשמעותי באוכלוסייה, הוזנח האזור שמשווע לכבישים מרכזיים ובעלי שניים או שלושה נתיבים לכל כיוון.
יגאל להב מודאג מאוד ממצב שבו תוכנית החומש החדשה לא תכלול השקעה ניכרת בלפחות שלושה כבישי רוחב כאלה. "כאשר אנחנו מדברים על תשתיות הכבישים, אזור יהודה ושומרון לא נספר בשום תוכנית ומפה ב־40 השנים האחרונות. אנחנו מקבלים כבישים עוקפים והסדרת צמתים, אבל אין טיפול בכבישים אסטרטגיים. אין תהליך כמו זה שהוביל לסלילת כביש מספר 5. הרי הכביש הזה נולד כתוצאה מדרישה של ראש עיריית אריאל רון נחמן ז"ל, ואם היא לא הייתה הוא לא היה מוקם עד היום – ולא היינו עדים לכל הפיתוח של אריאל ואזורי התעשייה ברקן וקסם", הוא אומר.
ורשויות התכנון לא מבינות את המצב הזה?
"בדרך כלל כולם מבינים ויודעים שכביש מביא אחריו התיישבות, אך לצערי הרב בשומרון זה הפוך. ההתיישבות מתחילה להביא לאט לאט את הכבישים, דבר שהוא לא נורמלי בשנת 2020. הדבר הכי חמור הוא שאין ולו כביש דו־נתיבי אחד בכל רחבי יו"ש חוץ מכביש 5".
"ישבנו בדיון עם מינהל התכנון ומתברר שהם כלל לא מקפידים להזמין ראשי רשויות מיו"ש, אלא נשענים על נתוני התיישבות שלא קיימים במציאות במטרה שלא לאשר דברים. אין היום שום כביש רוחב ביו"ש למעט כביש 5, וגם נציג צה"ל שנכח בדיון אימץ את הטענה שלנו ואמר שיש להוסיף לצד כביש 55 כביש עם ארבעה נתיבים שיאפשר גישה מהירה בחירום ממערב למזרח. זה פשוט לא הגיוני ש־2.5 מיליון יהודים וערבים שנוסעים בכבישים הללו ומשתמשים בהם נותרים ללא מענה, והמצב הזה רק מגדיל את מספר התאונות".
להב מספר על ה'ישראבלוף' הקשור בכבישי השומרון ותאונות הדרכים. "הכבישים אצלנו נתפסים כבטיחותיים יחסית כי לא ספרו עד כה את התאונות של הצד הפלשתיני. אני מקווה שפתרנו את זה בפגישה האחרונה עם השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה והשרה מירי רגב וכעת יספרו גם את התאונות הללו, משום שהפער בין התאונות המדווחות לאלה שמתרחשות בפועל הוא פי עשרה".
הבעיה: שלטון הפקידים
לאחר המהלך להב חלק שבחים לשר הפנים דרעי וציין כי "התהליך של משרד הפנים עם הוועדה הגיאוגרפית, שלקח ארבע שנים, הניב תוצאה זהה של הבנה וחיבור נכון של האוכלוסיות, וזכה גם לחיבוק חם מצד התושבים".
אלא שאת שיתוף הפעולה שקיבל ממשרד הפנים הוא מתקשה לקבל מרשויות התכנון. "הבעיה היא מאוד עמוקה. המדינה מטפלת רק במה שיש מהים ועד כביש 6. בפרסומים רשמיים של המדינה אפשר לראות במפות מ־2019 שקו הגז לא עובר ביו"ש, תחנות כוח לא ממוקמות ביו"ש ופריסת נתיבי ישראל גם כן לא מתרחשת ביו"ש. אין לי ספק שיש בדרג המדיני רצון מאוד גדול לעזור, אבל לדעתי הפקידות עושה הכול כדי לנסות לעצור את פיתוח ההתיישבות".
איך זה מתבטא בפועל? מה עושה הדרג הפקידותי?
"אני רואה את הדיונים, מתי אנחנו מוזמנים ומתי לא. אם השר דרעי לא היה מתערב, גם לדיון של רשות התכנון הארצית לא היינו מוזמנים בכלל. הראייה של הפקידים מסתכמת במה שצריך לקדם בין כביש מספר 2 לכביש 6 – חוצה ישראל".
"כדי להבין את גודל האבסורד, לפני כמה שבועות היינו בדיון אצל השרה ונציג של חוצה ישראל הציג את הגשר החדש שבונים מעל כביש 6 בחיבור לכביש 444. התברר שלא חשבו בכלל מה יעשו עם הפקקים שייווצרו בכביש. לא הבינו שדרוש שם מחלף כי מאות אלפי נהגים יעברו שם. הדבר מעיד על נתק מטורף בהבנה של הצרכים הנכונים כדי לבנות את ההתיישבות באופן הנכון".
מה מקורו של חוסר ההבנה לצרכים? הרי מדובר באנשי מקצוע.
"כל טענה שעולה מצד אנשי המקצוע מקורה בבורות שאנחנו משלמים עליה מחיר. יש עלייה של עשרות אחוזים במספר המתיישבים בארבע השנים האחרונות, והטיפול בתשתיות של הכבישים נותר ברמת המיקרו במקום ברמת המאקרו. השטח שלנו מאכלס בתוכו לפחות במבט של 20 שנים קדימה את האוכלוסייה של כפר סבא וחצי מרעננה. להם יש כיום את כביש 6, כביש 4, כביש 2, כביש 531 ועכשיו בונים בשבילם את כביש 551. לנו יש את כביש 55 עם נתיב אחד לכל צד, ולאף אחד במשרד התחבורה ובמינהל התכנון זה לא נראה מוזר. אנחנו אמורים לקבל את השירות הזה כאזרחים, ובמקום זאת אנחנו נלחמים כדי לקבל את נתיבי התחבורה הראויים".
ומה עם המינהל האזרחי? יש סיכוי להיעזר בו?
"אם המינהל האזרחי היה באמת ממלא את תפקידו ועושה תכנון אזורי מיום הקמתו, כל השיח הזה לא היה מתקיים. אין היום תכנון של קווי גז וקווי חשמל. קו המים שאנחנו עושים אצלנו מתבצע אחרי מלחמה של שבע שנים ואחרי 40 שנה שמחברים אותנו למוביל הארצי. אם המינהל האזרחי היה נכנס לתכנון אורבאני כלל־אזרחי, הוא היה יושב במינהל התכנון ומבקש להמשיך את הכבישים וליצור חיבורים".
"מינהל התכנון בכלל לא רואה את יו"ש. ראש המינהל האזרחי הודיע שהוא לא מתעסק בתכנון האזורי ומעביר את זה לרשות התכנון. זה כישלון אחד ענק של הדבר שנקרא תכנון אסטרטגי אורבאני ארצי. אנחנו לא קיימים שם ולא מיוצגים שם".
"יש למירי רגב הזדמנות לעשות משהו גדול למען תושבי יו"ש"
להב בטוח ששרת התחבורה, שרק השבוע הכריזה על השקעה משמעותית בכבישים עוקפים ביהודה ושומרון, תבין את הצורך האקוטי גם בכבישים אסטרטגיים. "צריך להוסיף לתוכנית החומש לפחות שלושה או ארבעה כבישי רוחב שיחברו את כביש 6 להתיישבות ביהודה ושומרון. לצד זאת יש להקפיד על הקמת מחלף כביש 6 בכביש 55 כדי לתת מענה לתושבים הן של אזור השומרון והן של אזור השרון. יש לזה הסכמה מקיר לקיר מצד ראשי הרשויות, יש לזה את תמיכת נציגי צה"ל, ורק הפקידות טוענת שלא צריך דבר".
להב מאמין שהדברים שהוא וראשי רשויות אחרים משמיעים ייפלו על האוזניים הנכונות. לדבריו, שר התחבורה הקודם בצלאל סמוטריץ' היה אוזן קשבת, אך לא הספיק להשלים את המשימה. לדעתו שרת התחבורה מסוגלת לעשות את הצעד המשמעותי. "הפנייה שלנו היא לשרה מירי רגב. שתמשיך להיות מנהיגה פורצת דרך ושתבין שהחתימה שלה על תוכנית חומש הכוללת את הכבישים היא סופר קריטית להתיישבות".
"יש חוסר הבנה של פקידות מתכננת מול מנהיגות שמתכננת ויודעת להציב מטרות. כרגע הכול עומד לפתחה של השרה רגב. השרה חייבת להבין שהפקידים עסוקים בחיי היומיום ובשימור הקיים, אבל אנחנו מדינה שמתפתחת, והחזון נקבע על ידי המנהיגות והפקידות צריכה ליישם את החזון הזה. רגב צריכה לדרוש מהפקידות ליישר קו. יש הזדמנות למירי רגב לעשות משהו גדול למען תושבי יו"ש. הכול בידיים שלה. אסור לוותר במקום הזה. יש לה הזדמנות להשפיע על כל ההתיישבות במידה ותאשר זאת בתוכנית החומש, כי זה מה שיוכל לגרום להתיישבות להתפתח", מסכם להב.