כן לא, שחור לבן

ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, הכריז השבוע על תוכנית חדשה להפחתת הגזענות בעירו.

חגית רוזנבאום , י"ח בחשון תשפ"א

שכונת רמת אביב בצפון תל אביב
שכונת רמת אביב בצפון תל אביב
צילום: גילי יערי, פלאש 90

"כשהייתי הולך ברחוב ברמת אביב, כל רגע היה עוצר אותי שוטר על לא כלום. השכנים התלוננו, כולם שם לבנים ומיליונרים, אז למה מסתובב פה כהה עור? הרגשתי מושפל. בהוסטל הסתובבתי כל היום בחוץ. זה בדרום תל אביב ולפחות שם לא הציקו לי כי אני שחור". יונתן היילו, יהודי ישראלי ממוצא אתיופי, השתחרר מהכלא לאחר שריצה את עונשו בגין הריגת גבר שהתעלל בו. הוא ביקש לעבור שיקום כדי להשתלב שוב בחברה ולחזור לחיים נורמליים, אבל התברר שלא בכל מקום במדינת ישראל אדם שנראה כמוהו יכול לצפות להשתלב מחדש. לאחר השחרור הוא בחר ללמוד בישיבת חב"ד ברמת אביב, אולם השכונה הלבנה לא חיבקה אותו. הציטוט לעיל שייך להיילו, מתוך ריאיון שהעניק ל'ידיעות אחרונות' ב־2018. ההשפלה שחווה ברמת אביב בשל צבע עורו הבלתי מקובל הניסה אותו למצוא שיקום במקום אחר – פחות סימפטי, אבל יותר ידידותי כלפיו. בהוסטל לאסירים משוחררים בדרום תל אביב הוא כבר הרגיש בבית.

שורשי המדיניות הלבנה של תושבי צפון תל אביב נעוצים בבעיית המסתננים שמציפים את שכונות דרום העיר. תושבי שכונות הדרום נאנקים תחת הפשיעה והאימה שמטילים האפריקאים ברחובות, אולם אחיהם לעיר מתנערים ומסרבים לשאת בנטל. המדיניות הרשמית אך הלא פומבית קובעת כי המהגרים ממדינות אפריקה לא יכולים לחצות את הגבול הגיאוגרפי שבין דרום העיר לצפונה. כך מעיד אוסומעין, פעיל חברתי ובעצמו מסתנן מדרפור, בתוכנית 'דוקותיים' ב'כאן 11' מלפני כחצי שנה: "מרגישים גזענות, בכל רגע נתון מרגישים את הגזענות. זה עובדה שיש בכל מקום. לפעמים אני מאוד מזדהה עם התושבים הדרום־תל־אביבים. זה באמת לא פייר, לא הוגן בכלל להביא אנשים למקום כזה קשה. רשות האוכלוסין וההגירה עשו גבולות לאנשי הקהילה (המסתננים מאפריקה, ח"ר). אם אתה עובר את רחוב רוטשילד ואלנבי בתל אביב תופסים אותך, עוצרים אותך ושמים אותך בסהרונים או מתחם חולות. משטרת ההגירה זה מה שאמרו לנו. אבל זה לא פומבי. לא פרסמו. אתה לא תמצא שום מקום שכתוב".

האם מדיניות האפרטהייד התל־אביבית, לפיה ישנם אזורים אסורים בכניסה לבעלי מוצא אתני מסוים, היא גזענות? תחליטו בעצמכם. לא היינו נדרשים לסוגיה הזאת אלמלא הצהרה חדשה מבית היוצר של רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, שביום ראשון האחרון הכריז על מיזם חדש בעירו לקידום השוויון והפחתת הגזענות. "הגזענות היא רעה חולה שיש להילחם בה, ולצערנו הרב היא עדיין כאן", קבע חולדאי בחשבון הפייסבוק שלו, "לכן, בשיתוף עם משרד המשפטים, אנחנו יוצאים בתוכנית לקידום שוויון והפחתת גזענות. מהשבוע, עיריית תל אביב־יפו היא הרשות המקומית הראשונה בארץ שיש לה ממונה למניעת גזענות. תוכנית העבודה כוללת הכשרות בנושא לעובדי עירייה; הקמת פורום עירוני נגד גזענות; וכמובן – מדיניות ותיקה לתיעדוף בני קבוצות מיעוט בהעסקה בעירייה. רק במעשים נחושים נצליח, אולי, לצמצם את התופעה המכוערת", חתם חולדאי בלהט.

עשרות המגיבים, רובם תושבי העיר, כללו רבים שהריעו למהלך בכלל ולחולדאי בפרט. אולם כמה מהם, תושבי שכונות דרום העיר, לא יכלו להתעלם מהאבסורד שבהצהרה הנוצצת אל מול המציאות המאפילה על חייהם כתושבי תל אביב יום יום. התושבים הללו, שנושאים על כתפיהם השחוחות את תוצאות המדיניות הגזענית דה־פקטו של עיריית תל אביב, מתויגים בדרך כלל על ידי שכניהם בצפון העיר כגזענים בעצמם.

"תופעת הגזענות הכי קיימת בתל אביב", הגיבה התושבת סיון דה קסטרו, "בוא אדוני, אפרט לך. דרום תל אביב עמוסה מסתננים מכל העולם. הסבל פה איום, ואנחנו תושבי השכונות נדחקים לפינה. אם נרצה או לא נרצה, נהפוך לגזענים בגלל כמות המסתננים, בעוד צפון תל אביב לבנה, נקייה, מלאה בירוק. אלה מצפון תל אביב באים לדרום העיר ללטף את המסתננים, ועל הדרך יש מריבות על זה עם תושבי השכונות. אז אלה של צפון תל אביב קוראים בשמות לתושבי דרום תל אביב, שמות כמו גזענים. טוב ברור, כי לצפון תל אביב אין את בעיית המסתננים. אז יוצא שעיריית תל אביב גורמת סבל וגזענות אם נרצה או לא נרצה".

“הם כבר מרוכזים פה"

לא ברור לאילו מוקדי או גילויי גזענות בעיר מכוונת היוזמה החדשה של חולדאי. מה שברור הוא שבחינה אובייקטיבית של המציאות בשטח תגלה שידי עובדי היחידה החדשה יכולות להתמלא עבודה רק מהמדיניות הבעייתית שמנהיגה העירייה עצמה. עמדתו של חולדאי ביחס למיקום המסוים שבו צריכים להימצא יוצאי אפריקה בעיר אינה חדשה. כתבה של יוסי מזרחי בחדשות 2 מ־2013, שעסקה בהתארגנות תושבי דרום העיר לרוץ כסיעה למועצת העיר, חשפה ציטוטים של חולדאי ושל המשטרה מתוך שיחות עם הפעילים. כך אומר שם מפקד משטרת שלם, סנ"צ מנשה ניסן, לאחת הפעילות: "אני יכול להגיד לכם שהם (העירייה, ח"ר) פחות מכוונים לשכונת נווה שאנן, כי הם אומרים: 'הם כבר מרוכזים פה'. עד שלא יהיה לנו פתרון מדיני אנחנו לא רוצים שהם יתפזרו. תפנו לחולדאי, זו המדיניות הרשמית של עיריית תל אביב. זה לפחות מה שנאמר לנו. המדיניות הרשמית היא שזה המצב כרגע ואנחנו לא רוצים להחריב שכונות נוספות ולכן, אם הריכוז פה אני מעדיף לא להתמודד איתם".

אחת הסוגיות הכואבות לתושבי דרום העיר, כתוצאה מאותה מדיניות מוניציפלית, היא גינת לוינסקי. מדובר בריאה ירוקה יחידה בשכונת נווה שאנן המזוהמת, הסמוכה לתחנה המרכזית ולעשן האוטובוסים, והתושבים זקוקים לה כאוויר לנשימה. דווקא אותה החליט חולדאי להרוס כדי לבנות בית ספר יסודי, שרובו ייועד לילדי המסתננים הממלאים את השכונה. נכון לעכשיו מעוכבת בניית בית הספר בשל ערר שהוגש לוועדה המחוזית.

חולדאי מתעקש לבנות את בית הספר דווקא בשטח שהוא כבשת הרש של התושבים. חלופות אחרות שהוצעו נדחו על ידו. חלופה אחת שהציעו התושבים היא פיזור ילדי הזרים הלומדים בתיכון רוגוזין בשכונה בתיכונים אחרים ברחבי העיר, ובכך יתפנה מבנה התיכון לצורך בית הספר היסודי לילדי המסתננים. חולדאי אומנם רוצה להיטיב עם אוכלוסיית המסתננים, אולם לא במחיר עירובם עם כלל האוכלוסייה. הוא מעדיף לבודד את רובם בבתי ספר באזור מסוים.

האם אכן אין מקום לבניית בית ספר לילדי השכונה, כאמור אפריקאים ברובם? מתברר שאם רוצים, אז דווקא יש. בשנים האחרונות הגיעו לשכונת שפירא בדרום תל אביב משפחות ישראליות מפלח אוכלוסייה מסוים, והללו הקימו לעצמם בית ספר שכונתי. אלא שתושבים בדרום תל אביב טוענים כי בבית הספר הזה אחוז ילדי המסתננים נמוך מאוד ביחס למספרם הגבוה בשכונה. לדבריהם, מדובר בהבטחה לא רשמית של העירייה למשפחות הללו כי אחוז המסתננים בבית הספר לא יעלה על עשרה. כך, לטענתם, יוצרת העירייה הפרדה – לא הרמטית אומנם – בין בתי ספר לילדים ממוצא שונה. יודגש כי טענת התושבים אינה הרצון לערבב בין האוכלוסיות, אלא הדרישה לא להפוך את בתי הספר בדרום ליחידים שצריכים להכיל את ילדי הפליטים. כפי שכתב לחולדאי התושב ג'קי יעקב: "צודק מאוד!!! כולנו נגד גזענות. צריך לשלב את מבקשי המקלט בבתי ספר בכל תל אביב, ולא להקים להם בית ספר וגנים למבקשי מקלט בלבד רק בדרום תל אביב. הגזענות נמצאת שנים בתל אביב. צריך להכניס מבקשי מקלט לבתי ספר כמו אליאנס, עירוני ד', אוסישקין, עירוני ה' וגימנסיה הרצליה".

ולסיום: לאחרונה יזם יועץ ראש העיר לענייני ערבים, כמאל אגברייה, הקמת פרויקט דיור בר השגה ביפו שייועד לערבים בלבד. מדובר ב־28 דירות שבנייתן תחל בקרוב. אגברייה טוען כי הערבים ביפו סובלים ממצוקת דיור, שכן בשכונות היהודיות הם מתקשים לקנות דירה. נזכיר כי כאשר חברת 'באמונה' ביקשה לבנות ביפו פרויקט ייעודי לאוכלוסייה הדתית, התגלגלה הפרשה עד לפתחו של בג"ץ. בדרום תל אביב תוהים האם באותה מידה שהעירייה מקדמת דיור לערבים בלבד ביפו, היא תקדם גם דיור ליהודים בלבד בדרום תל אביב, או דיור למסתננים בשכונות הצפון.

מעיריית תל אביב יפו נמסר בתגובה לטענות שהועלו: "מנוסח השאלות לא ברור אם הן נובעות מקנטרנות או רשעות, אבל ללא ספק הן משקפות חוסר היכרות מוחלט עם העובדות. ולהלן האמת:

1. כל אדם יכול להסתובב בכל מקום בעיר תל אביב־יפו.

2. בית הספר החדש המתוכנן לקום בשכונת נווה שאנן בשטחו של מגרש אשר בו פעל בית ספר אחר במשך עשרות שנים, מיועד לבית ספר יסודי ולא לתיכון. אנו מאמינים כי ילד קטן צריך ללמוד ליד הבית ולא לנסוע למקומות אחרים, ובית הספר ישמש את ילדי השכונה. בכל מקרה, בימים אלה הוגש ערר בנושא לבית המשפט ועיריית תל אביב־יפו ממתינה לדיון בוועדת הערר ולהחלטה.

3. הטענה לגבי בית הספר שפירא גם היא פייק ניוז מוחלט. כל ילדי שכונת שפירא לומדים בבית הספר בשכונה ללא מכסות לפי אוכלוסיות וכל טענה אחרת חסרת בסיס.

4. הקמת דיור בר השגה לזוגות צעירים ערבים מיפו נועדה לתקן משהו מן העוול שיצרו כוחות השוק שמדירים ערבים צעירים מלגור בשכונה שבה גדלו, כשמדובר במיעוט שיש לו מעט אופציות למגורים במדינת ישראל ומתוך מטרה להשאיר את האוכלוסייה הקיימת ולהגדיל ולשפר את היצע ומלאי הדיור. יודגש כי עיריית תל אביב־יפו בנתה ומחזיקה מאות יחידות דיור כדיור בר השגה בדרום העיר, כמו גם דיור סוציאלי. במקביל, העירייה מקדמת עוד אלפי יחידות דיור בר השגה ברחבי העיר, כולל בדרום העיר וביפו, אשר נועדו לחזק מגוון רחב של אוכלוסיות".

לתגובות: Hagitr72@gmail.com