ציון לגנאי

מגבלות שנת הקורונה הרחיבו את מספר בחינות הבגרות הפנימיות, והציונים הסופיים ניתנו על ידי המורים בבתי הספר.

עפרה לקס , י"ח בחשון תשפ"א

תלמידים. אילוסטרציה
תלמידים. אילוסטרציה
צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

"אחד הסיפורים הכי הזויים שקרו במערכת", כך מכנים מנהלים ותיקים במערכת החינוך את הפיאסקו המתרחש בימים אלה סביב ציוני בחינות הבגרות. התלמידים אובדי עצות, ואנשי משרד החינוך העוסקים בבחינות מתמודדים עם טלטלה רצינית. שנת הלימודים תש"פ, מתברר, עדיין לא הסתיימה.

בראש חודש מרחשוון פרסם משרד החינוך את תוצאות בחינות הבגרות של מועדי הקיץ האחרון. אלה היו בגרויות קורונה. התלמידים למדו אליהן מרחוק, תוך שהם נאבקים במסיחי דעת ומנסים לאסוף את עצמם ללמידה באווירת חופש וחוסר סדר. בשל מגיפת הקורונה הגביל משרד החינוך את מספר הבחינות החיצוניות שהתלמידים נבחנו בהן, והרחיב את מספר המקצועות שבית הספר נותן בהם את ציון הבגרות הסופי, בלי בחינה חיצונית. לפני שבועיים, כשהנבחנים נכנסו לרשת כדי לבדוק את הציונים שקיבלו, הם היו סקרנים רק לגבי המבחנים החיצוניים. את הציונים של המקצועות שבהם נבחנו רק בבית הספר הם ידעו, או כך לפחות הם חשבו. אולם לתדהמתם של מאות תלמידים, הציונים הפנימיים שונו. מישהו, כלומר משרד החינוך, הוריד להם נקודות מהציון, בלי לטרוח להסביר או לעדכן את הגורמים הרלוונטיים.

ההורים יעתרו לבג"ץ

"אתה עומד מול תלמידים ומול ההורים שלהם, ואין לך מושג מה הסיפור. איך ילדים שידעו שיש להם ציון מסוים בבגרות, קיבלו בסופו של דבר ציון אחר, נמוך הרבה יותר. יש לי תלמיד שאנחנו נתנו לו 65, ובפועל בציונים שהעביר משרד החינוך הוא קיבל 50. בכך בעצם נשללה ממנו תעודת הבגרות. תלמיד אחר עבד קשה מאוד וקיבל 95, אבל בפועל הציון שלו הוא 82", מספר רוני (שם בדוי), מנהל תיכון ממלכתי בדרום הארץ. שינוי התוצאות פגע בתלמידי השמינית שסיימו את חוק לימודיהם, וגם בתלמידים שלמדו בשנה שעברה בכיתה י"א והיום הם תלמידי כיתה י"ב. אלה, מספר רוני, אינם מסכימים להיבחן בבחינות פנימיות השנה. "אני יושב במשך שעות עם התלמידים האלה ועם ההורים שלהם, ואין לי מה לומר להם. אני לא יודע על סמך מה שינו להם את הציונים, למה במספרים האלה ולמה דווקא לתשעה תלמידים מתוך כולם".

לדברי רוני, המורים בבית הספר, שאמורים להכין היום את התלמידים לבחינות הבגרות, איבדו אמון במערכת. הוא כמנהל לא יודע לספק נימוק הגיוני למה שהתרחש. "זה משהו עלום, בלתי מוסבר. כשאנחנו מגישים תלמיד עם ציון שנתי גבוה והוא מקבל ציון נמוך בבגרות, משרד החינוך מפעיל את מנגנון שק"ד - שקלול דיפרנציאלי, והציון של התלמיד יורד. את זה אני יודע להסביר. אני אומר לתלמיד: ניסינו לבוא לקראתך, אבל זה לא הצליח. כאן אין לי מה להסביר לו".

רוני וחבריו המנהלים מחכים לשמוע את הנוסחה של משרד החינוך, זאת שעל פיה פעלו הממונים והורידו את הציונים. "ככה אוכל להתמודד עם זה, להסביר לתלמידים או לערער". לדבריו, הורי התלמידים שציוניהם נפגעו אינם מתכוונים לשבת בחיבוק ידיים. "יש כאלה שמתכוונים ללכת לבג"ץ ויהיו עוד שיצטרפו אליהם".

"שק"ד מופעל כאשר יש פער בין ציון ההגשה של בית הספר ובין הציון החיצוני. כאן אין שני ציונים שאפשר להשוות ביניהם. יש רק ציון אחד, שאותו הגיש בית הספר", אומר יאיר, (שם בדוי) מנהל ותיק בתיכון בצפון. "נתתי לתלמיד 92 ומשרד החינוך הוריד לו ל־82, למה? לא ברור". יאיר מסביר שציוני הבגרות הפנימית תמיד יהיו גבוהים יותר מציונים בבגרות חיצונית. ראשית, כל מורה בוחן על מה שהוא לימד, בניגוד למה שקורה לפעמים בבחינות חיצוניות. שנית, התלמידים כבר מכירים את הסגנון של המורה. בבית הספר של יאיר משרד החינוך לא הפעיל כבר שנים את שק"ד ולא הוריד לתלמידים ציונים, כי הציון הפנימי תואם פחות או יותר לציוני הבגרות. למרות ההיסטוריה החיובית של התיכון הזה, משרד החינוך לא דילג הפעם מעל התלמידים שלו, בעוד על תיכונים אחרים הוא בחר לדלג.

יאיר הבין בעקיפין ממשרד החינוך ששני שיקולים הובילו את הורדת הציונים. הראשון הוא הממוצע הבית־ספרי במקצועות הבחינה, והשני הוא פרופיל התלמיד הנבחן, כלומר הציונים שקיבל בשנה הקודמת. יאיר ניסה לבחון את הטיעונים הללו ברצינות. הוא גילה שבמקצוע אחד שבו הורידו לתלמידיו ציונים, הממוצע בשנה אחת אכן היה נמוך בעשר נקודות מזה של השנה הקודמת, אך בשנה שלפני כן הוא היה גבוה בשש נקודות. במקצוע אחר אכן היה פער של בין 10 ל־20 נקודות מבכל שנה, "אבל המפמ"ר של אותו מקצוע דרש דרישות מאוד מקלות ולכן התלמידים הצליחו". לגבי הטיעון של "פרופיל תלמיד", יאיר לא מבין על סמך מה ניתן לקבוע פרופיל לתלמידים שהיו בשנה שעברה בכיתה י"א. הרי לא היו להם בחינות קודמות. "על סמך מה קבעו כמה הם היו אמורים לקבל? על פי המיצ"ב? יש כאן חוסר התחשבות בנסיבות והיעדר מבט כולל. אני גם לא מצליח להבין למה לתלמיד אחד הורידו ולתלמיד אחר לא. מה זה פרופיל תלמיד? הוא לא יכול להשתפר?".

יאיר מספר גם הוא על כעס גדול בקרב התלמידים וההורים. "התקשרו אליי הורים לתלמידים מצטיינים, שאף פעם לא מתקשרים. הורה שאל אותי: מה קרה לציונים אצלכם? לילד שלו, תלמיד מאוד חזק, נגעו בשני ציונים והוא לא הבין מאיפה ולמה זה מגיע לו".

"ציון פר תלמיד, לא פר סטטיסטיקה"

תלמידותיה של שירה, מורה לתנ"ך באחת האולפנות בצפון (גם היא בזהות בדויה), נבחנו בקיץ תש"פ בבחינה פנימית ולא חיצונית, בגלל הקורונה. "משרד החינוך לא נתן מתווה קבוע, אלא המלצות, כל מיני רעיונות, מבחנים, עבודות וכו' כיצד לבצע את ההערכה הפנימית. הרבה מורים קיבלו ייעוץ מהפיקוח איך לקיים את הבחינות כך שיהיו ברמה מספקת". בתוך המסמכים והניירת שנשלחו למנהלים, מספרת שירה, היה גם סעיף שאמר שהמנהלים מתבקשים לשים לב לציונים, ובמקרה שיהיו חריגות תופעל נוסחה לניטור הציון. אבל הסעיף לא היה מובן. "מה זו נוסחה לניטור הציון? מה ציפו ממני, שאסתכל על הממוצע הבית־ספרי בתנ"ך ואתן ציון? למה זה רלוונטי? ואם בשנה שלפני כן היה מחזור שלא למד? ואם הייתה מורה אחרת לתנ"ך שלא הצליחה ללמד כראוי? איך זה קשור לציונים של השנה? כל הסיפור הזה של התערבות בציונים נעשה נטו כדי לשמור על הגרפים של הציונים מול המערכת של ההשכלה הגבוהה. מה התלמידים אשמים?".

אם משרד החינוך רואה פערים גדולים בציונים, מה עליו לעשות?

"קודם כול הוא היה צריך לקבוע קריטריונים ברורים וקשיחים לבגרויות הפנימיות. אם לא, הוא יכול היה לגייס בוחנים שיעברו מכיתה לכיתה ויבחנו את התלמידים. הוא לא עשה את זה, אז שיאמר: לאור המצב, אני מקבל את מה שהיה. החלטתם משהו, תעמדו בו".

שירה מספרת על תחושה קשה מאוד בקרב המורים. "ברור שיש כמה מורים רמאים ויש כמה מורים ליצנים. אבל כששאלתי בשנה שעברה את הפיקוח איך נדאג לכך שהבגרויות הפנימיות לא ייהפכו לבדיחה, הם אמרו שלמורים יש את היושרה המקצועית ושהמורים יודעים שאם הם יהפכו את הבחינה לבדיחה זה יתנקם בהם. לכן אפשר לסמוך עליהם".

"אני לא מגישה יותר לבגרות פנימית, על גופתי המתה. אני אומרת את זה בעצב, כי יש כאן משבר אמון גדול. בשנה שעברה משרד החינוך לא השאיר אופציה אחרת. השנה בתי הספר יצטרכו לחשוב מה הם עושים". שירה, אגב, לא מחכה לנוסחה ולא בטוחה שיש אחת כזאת בכלל. "אף אחד במשרד החינוך לא יודע ממה מורכבת הנוסחה הזאת, וגם אם מישהו שם יודע, זה לא מעניין אותי. אנחנו בודקים מבחנים פר תלמיד, לא פר סטטיסטיקה".

משרד החינוך: ליצור סטנדרט הוגן ושוויוני

"המטרה של מערכת החינוך היא להביא לכך שכל בוגר של המערכת יקבל תעודת בגרות, כי היא לא רק מסכמת את העבר אלא גם פותחת דלת לעתיד, אל ההשכלה הגבוהה", אומר שמואל אבוהב, מי ששימש כמנכ"ל משרד החינוך עד הקיץ האחרון, וישב על מדוכת הבגרויות עם צוות המשרד. "כתוצאה מפרוץ הקורונה היו מדינות שהקפיאו את הבגרויות. פה אורח החיים הוא שונה. יש צבא, וכדי שתלמיד לא יצטרך להוציא אלפי שקלים על השלמת בגרויות או להסתמך רק על הפסיכומטרי, שמשקף רק יכולת מסוימות ולא אחרות, החלטנו להביא לכך שבוגרי תש"פ לא יהיו נטולי תעודת בגרות". לשם כך הוחלט במערכת החינוך על צמצום חומר הלימוד, הפחתת מספר הבחינות החיצוניות, הרחבת מספר המועדים ועוד. "עמדתי על כך שלא נקבל שום החלטה לבד, אלא באישור האקדמיה, כדי שלא יאמרו לילד ממחזור תש"פ: ההקלות שניתנו לך לא מקובלות עלינו". במקצועות הקריטיים לאקדמיה - מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפה - הבחינות היו חיצוניות. אז מדוע דחוף היה למשרד החינוך להתערב בבחינות הפנימיות, במקצועות שהאקדמיה פחות מחשיבה אותן? אבוהב אינו מכיר את הנושא ולא יודע להשיב.

בשבוע שעבר דנה ועדת החינוך של הכנסת במתווה הבגרויות ובשינויי הציונים. גילה נגר, משנה למנכ"ל משרד החינוך, הסבירה לח"כים המעט עצבניים מה עמד לנגד עיני מקבלי ההחלטות במשרד בשנה שעברה, עם פרוץ הקורונה. לדבריה, המשרד קבע אז מתווה תוך הבטחה לשמור על איכות תעודת הבגרות, מהימנותה והתקפות שלה. "הרצון היה לדאוג שתעודת הבגרות תשקף את הישגי הלומדים כפי שהיו מתקבלים בשגרה, ולשמור על הוגנות ביחס לנבחנים אחרים". דסי בארי, מנהלת האגף לחינוך העל־יסודי, הסבירה שעוד לפני הבחינות הודיע המשרד למורים שאם יהיה צורך יופעל נוהל 'שק"ד קורונה' - שקלול מיוחד ואחר של הציונים. "מהיום הראשון ידעו בתי הספר שמשרד החינוך יבחן את הציונים כדי ליצור סטנדרט אחיד ושוויוני. שלא יהיה בית ספר שבו מורה מקפיד יותר או פחות והתלמידים מקבלים יותר או פחות, שלא יהיה הבדל בין מועד זה ומועד אחר, לטוב ולמוטב". בארי הוסיפה והסבירה שבחלק מהמקרים מצא משרד החינוך שקיימת עלייה גדולה מהצפוי בציונים, ושהיה חשוב למשרד לעמוד בהסכם שלו מול מערכת ההשכלה הגבוהה. לכן הופעל הנוהל המדובר שהוריד את הציונים הפנימיים.

פרט לשאלת ההוגנות והשקיפות של המשרד מול הצוות החינוכי ומול המורים עולה השאלה האם שנת קורונה יכולה להיחשב כשנה רגילה. האם הלימודים בה יכולים להיות ברי השוואה למועדים אחרים ולשנים אחרות. מצד אחד, חומר הלימודים הופחת והבחינות היו פנימיות, אך מהצד השני היו בדידות חברתית, אתגרים כלכליים ומשפחתיים, בידוד, מחלות והמון עומס רגשי. כל זה עוד לפני ההתמודדות הטכנית של מחסור באמצעי קצה, מציאת מקום שקט בבית ללמידה ועוד. נזכיר כי בעבר היו תקדימים של קבלת הקלות, כשהמל"ג לא בדק בציציות ציוניהם של התלמידים. כך היה לפני 30 שנה, בשנת תשנ"א, במהלך מלחמת המפרץ. התלמידים הפסידו חומר לימודי רב וקיבלו הקלות משמעותיות בבגרויות. איש לא ערער על ציוניהם כשפנו להתקבל לאוניברסיטה.

ארבע שנים אחר כך החליט שר החינוך דאז, אמנון רובינשטיין, פרופסור ואיש אקדמיה בעצמו, כי כדאי להקל על התלמידים וערך הגרלה בין בחינות הבגרות. באותה שנה לא נבחנו התלמידים בבחינות חיצוניות במתמטיקה, אזרחות וספרות והציונים הפנימיים הפכו לציוני התלמידים בתעודת הבגרות. גם כשתלמידי המחזור הזה הגיעו לאוניברסיטה, איש לא ערער על ציוניהם. השאלה היא מדוע דווקא בשנת קורונה, שבה ממילא קיים משבר אמון גדול מול מקבלי ההחלטות, מחליטים לנקוט יחס מחמיר עם התלמידים.

בדיון שהתקיים בוועדת החינוך שאל יו"ר הוועדה, ח"כ רם שפע, את בארי שני דברים: עד כמה ידעו המורים והתלמידים על האפשרות שיהיה שינוי בציונים, וגם מה הנוסחה לשינוי הציונים והאם היא פורסמה. בארי השיבה שבבתי הספר ידעו על כך בקווים כלליים אך לא לפרטים, והנוסחה לא פורסמה. "בימים הקרובים", אמרה, וזה היה לפני שבוע וחצי, "נוציא נוהל ערעורים. יהיה ניתן להגיש ערעור ונבחן כל מקרה לגופו".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "עקב התפשטות מגפת הקורונה קבע משרד החינוך באפריל 2020 מתווה היבחנות מיוחד לבחינות הבגרות של מועד קיץ תש"ף. בתוך כך, הוחלט כי חלק מהבחינות יתקיימו במתכונת חיצונית וחלק יישארו במתכונת בית־ספרית, כאשר הציונים הללו שוקללו בנוסחה שנועדה לתת להם תוקף של ציון חיצוני. מהלך זה סוכם יחד עם ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה).

"מתווה זה נועד לתת פתרונות והתאמות לאילוצי מצב הקורונה, ובתוך כך לשקף את הישגי התלמידים הנבחנים בבחינות בגרות במועד קיץ תש"ף, כך שיוכלו לבטא באופן מיטבי את יכולותיהם והישגיהם בתחומי הדעת שנלמדו בלמידה משלבת (מרחוק ומקרוב). בד בבד, הוא נועד ליצור סטנדרטיזציה בין כל הציונים הבית־ספריים, לשמור על איכות תעודת הבגרות, מהימנותה, תקפותה וכן על הוגנות ושוויוניות ביחס לנבחני מועדים אחרים. עם השלמת התהליך של העברת הציונים הפנימיים, המשרד יפרסם את המידע באופן מסודר".