הפגנות נגד מצעד הגאווה
הפגנות נגד מצעד הגאווהצילום: פלאש 90

"חיפוש על הגוף באמצע הרחוב זה גם דבר לא נעים. אתה עומד ברחוב, שוטר ממשש את כל הכיסים שלך ומעביר ידיים על הגוף כאילו אתה עבריין. המעצר הזה הכעיס אותי מאוד. מתוך הרבה אנשים ברחוב נפלו דווקא עלינו, רק בגלל איך שאני נראה. זה מכעיס ומקומם".

צ', תושב העיר העתיקה בירושלים, וי', תושב הצפון, עשו את דרכם לישיבה שבה הם לומדים בירושלים ולא צפו את התפנית שבאמצע הדרך. השניים, בעלי חזות דתית מובהקת, עברו בלי כוונה מיוחדת סמוך למקום עצרת הגאווה שהתקיימה בעיר באותו ערב. השוטרים לא חשבו פעמיים ועיכבו את השניים לחקירה ממושכת כאילו היו עבריינים, זאת בעקבות חשד לא מבוסס שניסו לגרום להפרת סדר. יחד איתם נעצרו עוד שבעה צעירים, דתיים גם הם. כל אחד היה בדרכו למחוז חפצו ללא קשר לאירוע הגאווה שהתקיים, אבל את המשטרה זה לא שכנע.

על פי החומר שהוגש השבוע לבית הדין, אחרי ששוטרים העמידו את תשעת הבחורים בצד הרחוב, ערכו חיפוש על כל גופם ובכיסיהם ולא מצאו דבר, הגיע קצין מג"ב ואמר לכל תשעת הבחורים כי הם מעוכבים לתשאול בימ"ר. הקצין הסביר כי יש חשד כי הבחורים הולכים להפגין במצעד ובתוך כך לבצע עבירה של הפרעה לסדר הציבורי. הם הוחזקו בתחנת המשטרה עד אמצע הלילה.

השניים תבעו את המשטרה, ובהתערבות בית הדין לתביעות קטנות בירושלים סיכמו הצדדים כי המשטרה תחויב לשלם לכל אחד מהם פיצוי בשווי 5,000 שקלים. בכתב התביעה שהוגש לבית הדין נכתב "התובעים יטענו כי העיכוב של התובעים מקורו בפרופיילינג סטיגמטי ואסור. התובעים יטענו כי הם עוכבו בלא עילה ועל לא עוול בכפם". עוד טענו השניים כי לא הייתה למשטרה סמכות לשלול את חופש התנועה של הציבור בכלל והתובעים בפרט - וזאת למעט המתחם הסטרילי המגודר והשמור של המצעד עצמו.

האשמה: כיפה ופאות

בשיחה עם בשבע סיפר י' מדוע היה לו חשוב להגיש את התביעה. "המעצר היה ממש סתם, לא יכולתי לשתוק על זה. היה לי חשוב שהשוטרים והמשטרה ישלמו על הדבר הזה".

"ירדנו מהרכבת הקלה אני ועוד חבר בתחנה הסמוכה לעיר העתיקה בירושלים”, ממשיך י’ ומספר, "ניגשו אלינו שוטרים ועיכבו אותנו ברחוב, אמרו לנו שאנחנו עצורים. היינו בערך שעתיים ברחוב איתם. בהתחלה הם אמרו שזה רק עיכוב קצר לתשאול, אבל אז גם עשו עלינו חיפוש באמצע הרחוב, כל הרחוב מסתכל עלינו, זו הרגשה לא נעימה בכלל. ואז הגיע קצין, אמר לנו שאנחנו עצורים ולקח אותנו לתחנת לב הבירה ליד מגרש הרוסים.

"בתחנה היינו עוד כמה שעות. ביקשנו הסברים, למה? מה עשינו? כלום, רק אחרי הרבה שעות אמרו לנו שאנחנו רצינו להפר את הסדר. בתחנה כמה שעות לא קיבלנו אוכל ושתייה, וגם שירותים לא הסכימו שנעשה, רק אחרי המון זמן. זה הזוי, אתה הולך בירושלים, ושוטר מחליט שאתה היית בדרך להפר את הסדר, והכול רק כי יש לך כיפה ופאות. הקלות שבה שוטר יכול לעכב אותך סתם שעות, לעשות עליך חיפוש משפיל באמצע הרחוב, זה לא הגיוני". לסיום הביע י' תקווה כי השוטרים יפיקו את הלקח לפני שיעכבו אזרחים נוספים בעתיד ללא סיבה של ממש. "אני שמח שקיבלנו פיצוי, ושאולי זה קצת ירתיע שוטרים ואת המשטרה שיחשבו קצת לפני שהם פועלים ככה".

צ' שותף גם הוא לתחושות. בריאיון עמנו הוא משחזר את רגעי העיכוב. "עצרו אותי ממש בדרך מהבית לישיבה, פשוט סתם. באזור תחנת הרכבת של העירייה, שם עצרו אותנו. אחרי זמן אמרו לנו שרצינו להפריע למצעד הגאווה. שוחררנו רק אחרי חצות בלילה, נאלצנו ללכת ברגל עד לכניסה לעיר, כל הלילה ניסינו לתפוס טרמפים לישיבה והגענו רק בבוקר. המעצר הזה הכעיס אותי מאוד. מתוך הרבה אנשים ברחוב נפלו דווקא עלינו, רק בגלל איך שאני נראה. זה מכעיס ומקומם".

אגב, במסגרת אותה פעילות מונחית "פרופיילינג" של המשטרה, עוכבו במהלך אותה עצרת דתיים חובשי כיפה מארגונים ליברליים שבאו דווקא לתמוך, אך המשטרה חשדה בהם כי ברצונם לשבש את הסדר ולגרום למהומות.

זהו לא המקרה הראשון שבו המשטרה מעכבת אזרחים לחקירה או מונעת מהם תנועה על בסיס מראה חיצוני דתי בלבד. רק בסוף השבוע שעבר כמה צעירים חרדים שרצו להגיע להפגנות השמאל מול בית ראש הממשלה, לדבריהם כדי לתמוך בעמדת המפגינים – נתקלו בסירוב. על פי התיעוד שפורסם באתר כיכר השבת אחד השוטרים במקום ביקש מהם את תעודות הזהות, ואחרי בדיקה קצרה במסוף המשטרתי סירב לאפשר להם לעבור.

פגיעה בדמוקרטיה

עו"ד מנשה יאדו מארגון 'חוננו', אשר ערך בעבור התובעים את כתב התביעה, מבקר את התופעה המשטרתית. "התובעים, בחורי ישיבות עם חזות דתית, הלכו בירושלים ביום מצעד הגאווה, כל חטאם היה שחזותם היא דתית, וזה הדבר אשר הוביל למעצרם ולמעצר בעלי חזות דתית וחרדית באותו היום. לא ניתן להסכים לפגיעה והפרת זכויות קשה ובוטה כל כך, שניתן להגיד שהיא ממש רדיפת דתיים וחרדים בעיר הקודש ירושלים.

"אנחנו הגשנו קרוב לעשר תביעות בגין פגיעה חמורה הן בזכויות של מתנגדים ומפגינים כנגד מצעד הגאווה והן בגין פגיעה בעוברי אורח בעלי חזות דתית. פסק הדין שניתן הוא הסנונית הראשונה כנגד האכיפה הלא חוקית של משטרת ישראל וכנגד ההשתקה הבלתי חוקית של משטרת ישראל כלפי כל התנגדות למצעד. אנחנו סמוכים ובטוחים שיהיו לנו פסקי דין רבים בהמשך”.

יאדו מסביר שהמוטיבציה לניהול התביעות אינה מסתכמת בפיצוי הכספי לנפגעים. "בסופו של יום מטרת התביעות וכלל ההליכים בנושא היא שמשטרת ישראל תכיר בכך שהיא אינה צריכה לשמור רק על ביטחון הצועדים, אלא היא מחויבת לשמור גם על חירות המתנגדים להפגין כנגד המצעד. זוהי לכל הפחות דמוקרטיה, ובוודאי דמוקרטיה במדינת ישראל, מדינתו של העם היהודי, ובוודאי ובוודאי דמוקרטיה בירושלים עיר הנצח והקודש".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה נערכה ביסודיות ובמקצועיות לקראת קיומה התקין של עצרת הגאווה. היערכות המשטרה כללה פעילות גלויה וסמויה והתבססה על איסוף מודיעין והערכות מצב וכן פעולות נוספות וזאת כדי לאפשר את העצרת כנדרש. בסמוך לאירוע ובמהלכו נערכה המשטרה בכוחות מתוגברים, גלויים וסמויים, ובזכות ההיערכות המבצעית המקדימה של המשטרה לקראת עצרת הגאווה בירושלים האירוע עבר בהצלחה. המקרה נדון בבית המשפט, והושגה פשרה".

באשר לצעירים החרדים שעוכבו בכניסה להפגנה מול בית ראש הממשלה אמרו במשטרה: "משטרת ישראל מאפשרת לכל אדם באשר הוא לממש את חופש הביטוי והמחאה כחוק ופועלת לשמור על הסדר הציבורי וביטחון המפגינים. כשכוח השיטור הבין כי מספר אנשים שעמדו בסמוך למתחם המחאה אינם מתכוונים להפגין במקום ולא הגיבו לשוטר שפנה אליהם, הם התבקשו לעבור אל מאחורי המחסום, זאת ללא כל קשר לזהותם".