סתימת פיות, חופש הביטוי
סתימת פיות, חופש הביטויצילום: ISTOCK


במשך שנים נשמעות הקריאות כלפי הדתיים למיניהם: "איפה הפתיחות, למה אתם לא מוכנים לקבל או לפחות לשמוע דעות אחרות, למה אתם כ"כ סגורים ומקובעים?".

התשובה המקובלת היא שיש לנו גבולות, יש ערכים מוחלטים, יש אמיתות גמורות שאי אפשר להתפשר עליהן. תשובה זו זוכה מיד לקיתונות של בוז וזלזול, שהרי ערך הפתיחות קודם לכול. בדור "שחיטת הפרות הקדושות" (יסלחו לי הצמחוניים על הביטוי) הכול מונח על שולחן הניתוחים, מותר לערער על הכול, ויוכיחו על כך חידושי השנים האחרונות: ארגוני זכויות הנשים המפתחים אצל הנשים צדדים שלא היו בעבר והדוחפים כניסת נשים ליחידות קרביות למיניהן, יוכיחו על כך הלהט"בים המשדרים פלורליזם ופתיחות למושגים שהיו בעבר טאבו ועוד. אך, למרבה הפלא מתברר שגם להם יש גבולות, מתברר שהפתיחות נעצרת כשמישהו אומר אחרת מהם, וגם אם דבריו מנומקים ומוסברים – ידאגו לסתום את פיו לבל יהין לדבר נגדם.

הגדילו לעשות הלהט"בים שאצלם סתימת הפיות אינה מסתכמת בדיבורים. מי שחושב אחרת מהם הם לא רק ימנעו ממנו לדבר אלא ימנעו ממנו לפעול ע"פ דרכו ואמונתו, גם אם יהיו אנשים שייפגעו מכך.
כך ראינו השבוע במספר הזדמנויות:

דיון נוקב התקיים השבוע בוועדת העבודה והרווחה בכנסת סביב ההצעה לאסור טיפול שיכול להביא אדם בעל נטייה מינית הפוכה להינשא לאישה ולבנות בית נאמן בישראל. מדוע? מפני שיש שעברו טיפול כזה והדבר לא עלה בידם. ומה עם האנשים שהדבר הועיל להם, ושינה את חייהם לטובה? ההצעה אומרת שכיוון שהטיפול מועיל רק לחלק מהאנשים – הוא יהיה אסור גם לחפצים בכך ולאלו שהדבר יכול להועיל להם.

נשאלת השאלה: הרי ישנם אנשים שעברו ניתוחים רפואיים שונים, למשל להסרת גידול וכד', והניתוח נכשל ואף הזיק להם. האם זו סיבה לאסור ניתוחים? כל אחד רשאי לבחור האם לעשות את הניתוח או להימנע ממנו. כך הוא בכל טיפול רפואי על סיכוניו וסיכוייו, וכך אומר ההיגיון גם בנושא זה, אך כאן ההיגיון והפתיחות נדרסו תחת מכבש ה'קידמה'.

דרך אלימה זו של השלטת הדעות וזלזול בכל החושבים אחרת, נתגלתה פעם נוספת במלוא תפארתה במקרה נוסף, הקשור אף הוא, להפתעתנו ללהט"בים. הכנסת, המייצגת את דעת הרוב במדינה (ע"פ מה שבחר העם) דנה ברעיון הגאוני לשנות את הכתוב בטפסים מאבא ואמא להורה 1 והורה 2, משל היה קשר ההורים והילדים קשר מתמטי טכני ולא קשר נפשי. כל זה כדי לא לפגוע במיעוט קולני וצעקני שאצלו אין אבא ואמא אלא 2 הורים (אגב, אולי נכתוב הורה 1 והורה 1 כדי לא לפגוע באלמנים והאלמנות שאין להם הורה 2. אולי לא נכתוב את 2 ההורים באותו טופס כדי לא לפגוע בגרושים עם יחסים עכורים שאינם רוצים להימצא על אותו טופס). הכנסת דחתה את הרעיון הזה ברוב קולות, והנה במשרד האחראי על  שמירת החוק, משרד המשפטים, הוחלט לשנות את הטפסים, נגד דעת הרוב ותוך פגיעה ברוב המשפחות במדינה שיש בהם אבא ואמא.

עוד לא עסקנו בשיסוי ובדרך האלימה והתקיפה שבה מתייחסים לכל מי שמעז להיות בנושא זה שמרן או חלילה שומר תורה, אלא רק בעצם העניין.

מתברר שאצל כולם יש גבול לפתיחות. לכל אחד יש קווים אדומים שהוא לא מוכן לעבור, ובהם הפתיחות נעצרת כשמישהו לא אומר כמוהם, וכל אחד נלחם על דעותיו ומגן עליהן. אז אל תדברו בשם הפתיחות, דברו בשם עצמכם.