ביום עיון שקיים בית הספר לתקשורת, המסלול האקדמי המכללה למינהל בנושא "בין תעמולה לדיווח" נידונו חוק דרכי תעמולה וסקרי הבחירות, ותפקידה של התקשורת בנושאים הללו. וכן נידונה השאלה האם ניתן בכלל לעמוד באיסורים של חוק הבחירות.
רזי ברקאי, שהנחה את אירוע, אמר כי בתקופת הבחירות התבטא השופט חשין ואמר כי "עיתונאים היו עבריינים", וכתגובה אמר ברקאי כי "היינו עבריינים אובייקטיביים – הפרנו את החוק בצורה שוויונית".
את יום העיון פתח שופט בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין, שכיהן כיו"ר ועדת הבחירות, ואמר כי חוק הבחירות במתכונתו כיום הוא לא טוב, אבל החוק נועד לקבוע דרכי התנהגות בחברה אנושית, ולחיים התנהלות משלהם וסור לחוק לפגר אחרי החיים. השופט חשין ציין כי בזמנו כשחוקק החוק בשנת 1959, לא היתה טלוויזיה, לא היה טלפון, המטבע היה לירה והמדינה היתה רק בת 11.
השופט הסביר כי הכלל הוא שהכל מותר אלא אם כן נאסר, ושהאיסורים הם כולם מכווני מדיניות.
בהתייחסותו לתשדירי הבחירות עצמם, אמר חשין כי מי שלא צפה בשידורים לא הפסיד שום דבר, משום שרוב המפלגות בעיקר תקפו את המפלגות האחרות. ומי שסבל מהקלה בדין הן המפלגות הקטנות.
וכי האבסורד הוא בכך שבמקום לקבל מידע על מצע המפלגות, ומה בעצם כל אחת אומרת ודעותיה השונות בתחומים חשובים, מה שהצופים מקבלים זה תשדירים מצחיקים שלא אומרים שום דבר.
לשאלת המנחה, רזי ברקאי האם תגובתו הבוטה בהפסקת מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה, לא הייתה פזיזה, אמר השופט חשין כי בזמנו הגיעה אליו פניה לדחות בכ- 10 דק' את תחילת שידורי התעמולה משום שראש הממשלה רצה לקיים מסיבת עיתונאים להפרכת השמועות שהיו עליו בזמנו. בקשה זו אושרה, אולם בעודו יושב בלשכתו, ובמקרה צופה במהדורת החדשות, נשמע ראש הממשלה תוקף את עמרם מצנע והופך את מסיבת העיתונאים לתעמולת בחירות מזוקקת ונקיה. מכיוון שיו"ר ועדת הבחירות הוא האחראי האולטימטיבי לכך שלא תהיה תעמולה, לא ניתן היה לפעול אחרת.
השופט חשין אמר כי התגובות בעקבות אירוע זה היו קשות ופורסמו מאמרים רבים וקשים, אולם אין בו חרטה וגם היום היה נוהג באותה דרך.
בפאנל שהתקיים לאחר מכן השתתפו: ח"כ מיכאל איתן, ד"ר עמית דינור – מרצה בבית הספר לתקשורת, פרופ' אבי דיסקין – מרצה באוניברסיטה העברית, מר שלום קיטל – מנכ"ל חברת החדשות ערץ 2, ועו"ד סיני גלבוע – מש"ס, ונידונה תפקידה של התקשורת ביחס לחוק דרכי תעמולה וסקרי הבחירות.
ח"כ מיכאל איתן הגיב בחריפות לדברי השופט חשין ואמר כי משפטו של השופט "במקרה הסתכלתי באותו רגע בטלוויזיה" הוא המוטו של הנושא. וכי החלטות דמוקרטיות תלויות במה שראה או לא ראה באותו רגע השופט. וכי לא הגיוני לבסס את משטר חוק הבחירות על מקריות זו.
בהמשך ציינה עמית דינור, מרצה בבית הספר לתקשורת, המסלול האקדמי המכללה למינהל כי לסקרים הנערכים בתקופת בחירות השפעה רבה וכי ניתן אף לראות כיצד פוליטיקאים משתמשים בהם, וכי למרות שלעיתים הם שנויים במחלוקת חשוב כי יהיו.
רזי ברקאי, שהנחה את אירוע, אמר כי בתקופת הבחירות התבטא השופט חשין ואמר כי "עיתונאים היו עבריינים", וכתגובה אמר ברקאי כי "היינו עבריינים אובייקטיביים – הפרנו את החוק בצורה שוויונית".
את יום העיון פתח שופט בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין, שכיהן כיו"ר ועדת הבחירות, ואמר כי חוק הבחירות במתכונתו כיום הוא לא טוב, אבל החוק נועד לקבוע דרכי התנהגות בחברה אנושית, ולחיים התנהלות משלהם וסור לחוק לפגר אחרי החיים. השופט חשין ציין כי בזמנו כשחוקק החוק בשנת 1959, לא היתה טלוויזיה, לא היה טלפון, המטבע היה לירה והמדינה היתה רק בת 11.
השופט הסביר כי הכלל הוא שהכל מותר אלא אם כן נאסר, ושהאיסורים הם כולם מכווני מדיניות.
בהתייחסותו לתשדירי הבחירות עצמם, אמר חשין כי מי שלא צפה בשידורים לא הפסיד שום דבר, משום שרוב המפלגות בעיקר תקפו את המפלגות האחרות. ומי שסבל מהקלה בדין הן המפלגות הקטנות.
וכי האבסורד הוא בכך שבמקום לקבל מידע על מצע המפלגות, ומה בעצם כל אחת אומרת ודעותיה השונות בתחומים חשובים, מה שהצופים מקבלים זה תשדירים מצחיקים שלא אומרים שום דבר.
לשאלת המנחה, רזי ברקאי האם תגובתו הבוטה בהפסקת מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה, לא הייתה פזיזה, אמר השופט חשין כי בזמנו הגיעה אליו פניה לדחות בכ- 10 דק' את תחילת שידורי התעמולה משום שראש הממשלה רצה לקיים מסיבת עיתונאים להפרכת השמועות שהיו עליו בזמנו. בקשה זו אושרה, אולם בעודו יושב בלשכתו, ובמקרה צופה במהדורת החדשות, נשמע ראש הממשלה תוקף את עמרם מצנע והופך את מסיבת העיתונאים לתעמולת בחירות מזוקקת ונקיה. מכיוון שיו"ר ועדת הבחירות הוא האחראי האולטימטיבי לכך שלא תהיה תעמולה, לא ניתן היה לפעול אחרת.
השופט חשין אמר כי התגובות בעקבות אירוע זה היו קשות ופורסמו מאמרים רבים וקשים, אולם אין בו חרטה וגם היום היה נוהג באותה דרך.
בפאנל שהתקיים לאחר מכן השתתפו: ח"כ מיכאל איתן, ד"ר עמית דינור – מרצה בבית הספר לתקשורת, פרופ' אבי דיסקין – מרצה באוניברסיטה העברית, מר שלום קיטל – מנכ"ל חברת החדשות ערץ 2, ועו"ד סיני גלבוע – מש"ס, ונידונה תפקידה של התקשורת ביחס לחוק דרכי תעמולה וסקרי הבחירות.
ח"כ מיכאל איתן הגיב בחריפות לדברי השופט חשין ואמר כי משפטו של השופט "במקרה הסתכלתי באותו רגע בטלוויזיה" הוא המוטו של הנושא. וכי החלטות דמוקרטיות תלויות במה שראה או לא ראה באותו רגע השופט. וכי לא הגיוני לבסס את משטר חוק הבחירות על מקריות זו.
בהמשך ציינה עמית דינור, מרצה בבית הספר לתקשורת, המסלול האקדמי המכללה למינהל כי לסקרים הנערכים בתקופת בחירות השפעה רבה וכי ניתן אף לראות כיצד פוליטיקאים משתמשים בהם, וכי למרות שלעיתים הם שנויים במחלוקת חשוב כי יהיו.