הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פרסמה את דו"ח המגמות – בטיחות בדרכים בישראל 2013 – 2019.

בין המגמות המדאיגות המוצגות בדו"ח, ניתן לראות את העליה בהיפגעות של רוכבי אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי, בעיקר בשל העליה בשנה החולפת בהיפגעות רוכבי קורקינט חשמלי וכן את מגמת העליה בהיפגעותם של רוכבי אופנועים.

מגמות השיפור בבטיחות בדרכים בישראל: הסיכון ביחס לנסועה של כלי רכב פרטיים ושל משאיות ירד במידה ניכרת וכן חלה ירידה עקבית בהיפגעות ילדים עד גיל 14 וירידה ניכרת בשנתיים האחרונות בהיפגעות בני 65 ומעלה.

הדו"ח יוצא במסגרת שבוע הבטיחות הלאומי 2020 וכולל ניתוח נתוני ההיפגעות בראיה רב שנתית, לאורך שבע השנים האחרונות, תוך הדגשת קבוצות הסיכון העיקריות, העליות ומגמות השיפור.

הדו"ח מציג את תאונות הדרכים ואת הנפגעים בהן משלוש נקודות מבט עיקריות: מגמות שינוי במהלך שבע השנים האחרונות, הבדלים בין תאונות הנוגעים למאפייני התאונה, ובהם מאפייני כלי הרכב, מאפייני נהג הרכב ומאפייני הנפגע בתאונה, וכן גורמים נסיבתיים נוספים, וכן השוואה בין מדינת ישראל לבין מדינות אחרות.

מטרת הדו"ח היא להעניק לבעלי הענין, לאנשי המקצוע ולמקבלי ההחלטות בתחום הבטיחות בדרכים בישראל בסיס ידע בתחום תאונות הדרכים כאמור, מהדו"ח עולה כי קיימת עליה בהיפגעות של רוכבי אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי, אך לא בשל רוכבי אופניים הפעם, אלא בעיקר בשל עליה הבולטת ב־ 2019 בהיפגעות רוכבי קורקינט חשמלי.

גם בקרב רוכבי אופניים וגם בקרב רוכבי קורקינט, עיקר העליה בהיפגעות ב־2017-2019. היתה מעל גיל 20 ב־2017-2018 ירד מספר ההרוגים והפצועים קשה בני החברה הערבית, אך ב־ 2019 נרשמה עליה נוספת.

ב־2018-2019 היתה ירידה משמעותית בהיפגעות של קשישים הולכי רגל, לאחר תקופה ארוכה של עליה. נתון זה מצטרף להמשך במגמת הירידה בהיפגעות ילדים הולכי רגל. שיעור הנפגעים בקרב ילדים וקשישים הולכי רגל בישראל היה בעבר גבוה בהשוואה לממוצע ה-OECD אך ב־2018, בעקבות הירידה, ישראל היתה דומה לממוצע בהיפגעות הולכי רגל.

בין מסקנות מחברי הדו"ח כי קיימת ירידה משמעותית בסיכון לכל ק"מ נסיעה של כלי רכב פרטיים, אך מצד שני יש עליה בנסועה של כלי רכב אלו, כך שבאופן כללי היתה עליה קלה בהיפגעות בכלי רכב אלו בין 2013 לבין 2019 (אם כי השנים האחרונות עדיין מראות ירידה מסוימת בהשוואה לשנת השיא 2016).

היפגעות היתר בחברה הערבית ממוקדת בעיקר בקרב נהגי רכב ונוסעיו, והיא בולטת בעיקר בגילים 15-29 . בנוסף קיימת היפגעות יתר בקרב ילדים הולכי רגל בחברה הערבית, אך לא בקרב הולכי רגל משאר קבוצות הגיל.

בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל דומה למדינות אחרות בכך ששיעור ההרוגים שהם נהגי או נוסעי רכב פרטי יורד בה בהתמדה, הן ביחס לאוכלוסיה והן ביחס למספר כלי הרכב. יחסית לממוצע ה-OECD, ישראל נמצאת במקום טוב בסיכון בכלי רכב פרטיים.

ישראל דומה למדינות אחרות גם בכך שקיימת בה מגמת ירידה בסיכון להולכי רגל. מגמה זו היא איטית יותר מאשר הירידה בסיכון לנהגי רכב פרטי ונוסעיו (אם כי, כאמור, 2018-2019 היו טובות במיוחד בהיבט זה). ישראל דומה לממוצע ה-OECD בהיפגעות הולכי רגל.

ישראל שונה משאר המדינות בכך ששיעור רוכבי האופנוע שנהרגו נמצא בה במגמת עליה קלה, בעוד שבמדינות אחרות הוא יורד. ביחס למספר כלי הרכב, שיעור רוכבי האופנוע שנהרגו בישראל גבוה.