ישיבת "רועה ישראל" ביצהר תשבור לכם את כל הסטיגמות

הישיבה שבימים אלו יוצאת בקמפיין לגיוס תרומות, מביאה צבע אחר ומגוון לעולם התורה הרחב. שוחחנו עם הרב דוד דודקביץ.

בשת"פ רועה ישראל , כ"ב בחשון תשפ"א | עודכן: 18:02

אל הקמת ישיבת "רועה ישראל" שביצהר, הגיע הרב דוד דודקביץ' אחרי מסע ארוך ומקיף.

אחרי שנים בהן למד בישיבות בקדומים, אור עציון ובקבר יוסף שבשכם בשנותיה הראשונות, והוסיף ללמוד בתחומי ההוראה, ההלכה והלימוד אצל גדולי ישראל, אליהם נקשר, כמו הרב שלמה זלמן אוירבך והרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל, מונה הרב דודקביץ' בשנות העשרים לחייו לרב היישוב יצהר.

מאז הוא עבר עוד דרך, שימש לתקופה כראש הישיבה ביריחו ובישיבת "עוד יוסף חי", ובהמשך הקים ביישוב כולל להלכה ורבנות, במקביל לשיעורי תורה אותם העביר בישיבות רבות ומגוונות ברחבי הארץ.

אלא שלפני שבע שנים, חבורת בחורים צעירים שהצטרפה מדי פעם ללימוד בכולל, ביקשה ללמוד אצלו בזמן קיץ. "הם למדו אצלנו ברצינות גבוהה והשתלבו במסגרת הכולל הקיים", נזכר הרב, "באיזשהו שלב הם החליטו שהם רוצים לקחת את זה קדימה ואמרו שחייבים להקים ישיבה לבחורים צעירים שתאפשר להם ללמוד את התורה הזאת. הם טענו שיש הרבה מאוד מבני הדור הצעיר שהחיבור בין חסידות לבין נגלה ובין ארץ ישראל לבין החסידות מאוד יקר וחשוב להם. זה יצר דבר גדול כי ההתעוררות מלמטה הצמיחה את זה".

שילוב מיוחד בין עולם הנגלה הישיבתי לבין תורת החסידות

ואכן, בעקבות הבקשה הזו, לפני כשש שנים נפתח בית המדרש של ישיבת "רועה ישראל" לבחורים בשיעור א' שהגיעו מישיבות שונות בהן הרוח הייתה תואמת לדרכו של הרב. כיום הישיבה מונה כתשעים תלמידים – מעל לחמישים בחורים וקרוב לארבעים אברכים, ויחד עם צוות רמי"ם מגוון מצליחה להאיר באור התורה, בדרכה הייחודית, את העם והארץ.

מעבר להיות הישיבה בית חם המביא חידוש לעבודת ה' בדורנו, עם האיזונים הנכונים תוך שילוב לימודי גמרא והלכה בהעמקה וביסודיות, בעיון ובבקיאות, וחיי חסידות הנשענים על עולם התורה הרחב לדורותיו, לישיבה גם שתי נקודות המייחדות אותה באופן משמעותי. הראשונה היא השילוב בין עולם הנגלה הישיבתי הקלאסי לבין עולם תורת החסידות והדרך החסידית. שילוב מעין זה לא קיים ברוב הישיבות הארצישראליות, לא בלימוד ולא בדרך החיים.

דבר מייחד נוסף בישיבה הוא בעצם מימוש צוואת אגרות הרב קוק: איחוד בין תורת החסידות לבין תורת ארץ ישראל שעוסקת בגאולה, בעם, במלכות ובאומה. "אנחנו מנסים לחבר בין שניהם וליצור גשר רוחני ורעיוני", מסביר הרב דודקביץ', "זו נקודה מאוד ניכרת אצלנו וזה בא לידי ביטוי בחזון של הישיבה, בדמויות, בתכנים הנלמדים ובדרכי החיים והלימוד. זה קורה הודות להרבה יראי ה' שמכוונים לדבר בהרבה מקומות".

ומה לגבי הסטיגמות? יצא שבעקבות הדרך הזו מצאתם את עצמכם תחת תגיות?

"זה קורה לא מעט. לדוגמה הרבה פעמים יש תפיסה כזו שמי שעוסק בתורת הלב הוא באופן טבעי לא לומד את הלימוד הישיבתי, הקלאסי והעיוני בהתמדה. אנחנו כאן כדי לתת לזה מענה ואנחנו משקיעים המון כדי לשנות את זה. אני בעצמי מקפיד שהשיעורים שלי יעסקו גם בכל תחומי האמונה והחסידות אבל גם אני מעביר את השיעור הכללי בעיון כדי שיהיה ברור לכולם שזה עולם אחד ואי אפשר להתייחס ולהעמיק רק באחד מהם. התלמידים יודעים שמצופה מהם שרגלם האחת תהיה נטועה בזה והרגל השנייה בזה".

תדמית נוספת שמיוחסת לעתים לישיבה, לדבריו של הרב, היא חוסר המחוברות לכלל ישראל וזלזול בממלכתיות ובלאומיות הישראלית. אולם גם כאן, הישיבה מביאה חידוש וגורמת לכולם לחשב מסלול מחדש. "בניגוד למה שחושבים, אנחנו מחברים את ההזדהות הלאומית הישראלית עם תהליך הגאולה של הדור", הוא מסביר, "אנחנו שותפים בתהליך הזה בדרך של קודש אמנם, אבל שותפים. תלמידי הישיבה יוצאים לשירות משמעותי בצה"ל וחלקם אפילו בתפקידי קצונה.

״יתרה מכך, כשהפעילות שלנו בבית המדרש המתחדש בקבר יוסף נעשית בתיאום, לא מדובר רק בתיאום חיצוני אלא ממש תיאום פנימי שרואה בכך שותפות של עם ישראל כולו שמקרב את הגאולה. אנחנו רואים חשיבות גדולה לחנך בדרך הזאת, לשאת יחד במשימה הגדולה של החזרת העם לארצו על כל המשמעויות שלה. תפקידנו במשימה הוא להאיר על זה בעיניים של קודש ותורה".

בואו להיות שותפים בפרויקט של ישיבת רועה ישראל

שותפות בעוגן של עם ישראל

מעבר להיותה מפעל תורה וחסידות, הישיבה מהווה נקודת השפעה גם לקהלים שונים ומגוונים הנהנים מדרכה. הרב דודקביץ' עצמו ידוע כמי שמביא עמו לישיבה את הדרך המיוחדת של חיבור בין קהלים, קשר אמיתי ומהותי עם דמויות חשובות בהנהגה התורנית והחרדית, מתוך חיבור פנימי ורצון לשלב בין כל העולמות: רבנים, אדמו"רים, אנשי ציבור, אנשי מעשה ועמך בית ישראל. במפגשים אישיים והשתתפות בתהליכים ציבוריים, בהעברת שיעורים שבועיים למעגלים מגוונים, בהגעת משתתפים קבועים מאזורים שונים בארץ ללימוד ביצהר, ובקשר חם מכווין ותומך באנשי עשיה הבונים את הארץ ב"עבודה עברית" ומיישבים אותה.

"אני חושב שבאופן טבעי, מתוקף היות הישיבה שוכנת בתוך ההתיישבות, היא מהווה נקודה מסייעת ומשפיעה לעולם ההתיישבות, הן בגב ההר והן במקומות נוספים שניזונים ממנה". מרחיב הרב, "גם אנשי ציבור שענייני כלל ישראל בזווית הראייה הזו יושבים על ליבם, נעזרים בנו וגם שותפים בעשייה. בנוסף לכך, לי באופן אישי משמעותי הקשר עם בעלי תשובה ועם חלקים נוספים באומה. מדי שבוע אני מגיע לרמת גן, העיר בה גדלתי, ועובר בין שיעור תורה לבעלי תשובה לבין שיעור לישיבת ההסדר.

״מדובר פה בעניין מהותי ולא רק טכני, אני מרגיש שאני שותף בשני הקהלים והם שניהם העוגנים שלי, עוגני עם ישראל. הקשר הזה מאוד מפרה מכיוון שהרוח הזאת שאני מביא מהישיבה שלי לכאן, ומכאן לישיבה שלי – היא זו שיוצרת הפריה הדדית רוחנית שחשובה מאוד לעם ישראל".

בימים אלו נמצאת הישיבה בקמפיין גיוס המונים כחלק מחיזוק קיומה של הישיבה, על מנת לאפשר לה לגדול ולצמוח, על אף אתגרי היומיום והתקופה, ולהעצים את מפעל התורה ודרך החסידות שלה. לסיכום שאלנו את הרב איך הוא רואה את הישיבה בעוד כמה שנים. "אני מקווה לראות את הישיבה גדולה בכמות התלמידים בעזרת ה', באופן שעדיין משמר את המשפחתיות", הוא משתף, "כל זה במקביל להרבה משפחות של בוגרי הישיבה ואברכים שעדיין לומדים בה ומתגוררים סביבה.

״השאיפה היא שאת הרוח הזאת הבוגרים שלנו ימשיכו להפיץ בכל מקום שהם נמצאים בו: בחינוך או בעשייה ההתיישבותית, החברתית ואפילו בזו הכלכלית. את הרוח הזו הם יביאו כשהם נשארים קשורים ללב הפועם שהוא בית המדרש והתורה. כדי שיהיה להם כוח להמשיך ולתת, הם חייבים כל הזמן להמשיך להיות מוזנים מהלב והחיים, לא סתם התורה נקראת חיים".

"הייתי רוצה שהישיבה תמשיך להאיר באור התורה הארצישראלית", הוא מסכם, "זו תורה שעל ידי הרוח האלוקית שלה, עם ישראל זוכה להביא אותה לעולם והיא מתייחסת, מחייה ומרוממת את כל חלקי החיים".

בואו להיות שותפים בפרויקט של ישיבת רועה ישראל