אוספים מזון לנזקקים
אוספים מזון לנזקקים צילום: לקט ישראל

ארגון לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה מפרסמים מסמך ממנו עולה כי עלות אובדן המזון בישראל הגיעה בשנת 2019 לשווי של 3.2 מיליארד שקלים.

על סמך הניתוח, שנכתב על ידי חברת רואי החשבון BDO, האובדן המשמעותי נובע מהעובדה שבכל שנה מוצאים 800 מיליון שקלים על פינוי 1.9 מיליון טונות פסולת עירונית, שמהווים כ-35% מהיקף הפסולת בישראל.

מהמסמך עולה כי ישראל מפסידה 1.4 מיליארד שקל נוספים, כתוצאה מאובדן מיותר של משאבי קרקע ומים. 1.0 מיליארד שקלים מגיעים מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ו-0.8 מיליארד שקלים מחושבת כעלות ישירה של הטיפול בפסולת.

כמחצית מהאובדן הוא בר-הצלה - בהיקף של 1.2 מיליון טון ובשווי של כ-7 מיליארד שקלים.

ממצאי הדו"ח מראים כי משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח מזון בשווי של 3,300 שקל בשנה, שהם שווה ערך לחודש וחצי של צריכת מזון. אובדן מזון בשלב הצריכה הביתית מהווה כ-55% מסך כל העלויות הסביבתיות של אובדן המזון.

עוד נקבע כי ההשפעות של האובדן בכל שלבי שרשרת הערך מייקרות את מחירי המזון בכ-11%. בנוסף, אובדן המזון פוגע בפריון במשק בשל תשומות ייצור ועבודה היורדות לטמיון.

כדי לסגור את פער אי-הביטחון התזונתי בישראל נדרש להציל 20% מהמזון האבוד, בשווי 3.2 מיליארד שקל. הצלת מזון מאפשרת לעשות זאת בעלות של 880 מיליון שקל בלבד. במקביל יאפשר הדבר לחסוך כ-80 מיליוני מ"ק מים, 250 מיליון קוט"ש חשמל מיוצר, אלפי טון דלק, כ-220 מיליון שקל כתוצאה מצמצום פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר וכ-160 מיליון שקל כתוצאה מצמצום עלויות טיפול בפסולת.

על פי אומדני BDO משבר הקורונה יביא לתוספת של 145 אלף נפשות אשר יכנסו למצב של אי- ביטחון תזונתי שלא היו בו בעבר, בנוסף המשבר יביא להחמרת והעמקת אי-הביטחון התזונתי בקרב כ-1,870 אלף איש שחיו באי-ביטחון תזונתי בתקופה טרום משבר הקורונה. השפעות אלו מגבירות את החשיבות בהצלת מזון אשר יכולה לסייע במזעור הפגיעה הכלכלית עקב המשבר עבור משפחות נזקקות אשר נפגעו כלכלית ולמזער את העלויות הסביבתיות המושתות על המשק הישראלי כתוצאה מייצור מזון שאינו נצרך בעיתות אלו.

ארגון 'לקט ישראל' הציל בשנת 2019 כ-2.2 מיליון ארוחות מבושלות מבסיסי צה"ל, בתי מלון, חברות הסעדה, מסעדות ועוד וכ-15.7 אלף טון תוצרת חקלאית בשווי כולל של כ-209 מיליון שקל. עודפי המזון הללו מועברים מדי שבוע למעל 175,000 נזקקים באמצעות כ-200 עמותות ברחבי ישראל.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אמרה כי "דו"ח אובדן והצלת מזון מלמד, כי השפעות אובדן המזון על הסביבה ועל הכלכלה הן משמעותיות - אך זו אינה גזירת גורל".

"מהדו"ח עולה כי כ-35% מהיקף ייצור המזון המקומי אובד והופך לפסולת או עודפים אשר הטיפול בהם דורש השקעת משאבים נוספים. במקביל, יורדים לטמיון גם כלל המשאבים אשר נדרשו לגידול וייצור מזון זה: קרקע, מים, אנרגיה, פליטות מזהמים ועוד. בעת הזו של משבר כלכלי ובריאותי עולמי, עלינו לנצל באופן המיטבי את משאבי הייצור והסביבה במהלך שגם יסייע לאוכלוסיות מוחלשות. בימים אלו אנו מגבשים במשרד אסטרטגיית פסולת, שצפויה לעסוק גם בהפחתה במקור של פסולת, לרבות פסולת מזון. נמשיך ונקדם כלי מדיניות אשר יעודדו את צמצום אובדן המזון והשפעותיו על הסביבה", הוסיפה גמליאל.

גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל אמר כי "מדו"ח אובדן והצלת מזון לשנת 2019 ונוכח משבר הקורונה המתעצם, עולה יותר מתמיד חשיבות האימוץ של הצלת מזון ככלי מדיניות ממשלתי המשפיע על תחומי הרווחה, הסביבה, הבריאות והכלכלה. דוח זה מוכיח שהצלת מזון אף תורמת לניצול יעיל וחסכון משמעותי במשאבי סביבה המצויים במחסור".

"הצלת מזון תורמת לצמצום אי-הביטחון התזונתי של השכבות המוחלשות בשליש מהעלות, להגדלת התוצר והפריון במשק, להקטנת פערים בחברה והקטנת יוקר המחיה. אני מברך על כך שהשנה הדוח נכתב במשותף עם המשרד להגנת הסביבה, וכולי תקווה ששיתוף הפעולה יתרום להבנת יעילות הצלת המזון ולאימוצו ככלי משמעותי על-ידי הממשלה", דברי כרוך.

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, סיכם ואמר: "ההפסד למשק הלאומי מאובדן מזון הסתכם השנה ב-20.3 מיליארד שקל, בנוסף לעלות סביבתית של 3.2 מיליארד שקל. בהפסד הזה ניתן היה לממן חמישית מתקציב סיוע הקורונה של המדינה. אובדן המזון הינו איוולת כלכלית, חברתית וסביבתית. עלויות אובדן המזון לאורך כל שרשרת הערך והעלויות הסביבתיות של פסולת המזון מתגלגלים בסופו של דבר לכיסם של הצרכנים ומשלמי המיסים בישראל, ולכן משפיעות גם על יוקר המחיה. במיוחד השנה לאור משבר הקורונה, יש חשיבות יתרה לגיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון".