גיוס נשים לסיירות: בג״ץ יחכה לצה״ל

שופטי העליון דחו את החלטתם בנושא עד שצה"ל יסיים לערוך בדיקות פנימיות לגבי הסוגיה.

חזקי ברוך - ערוץ 7 , כ"ג בחשון תשפ"א

השופטת וילנר
השופטת וילנר
צילום: Yonatan Sindel/Flash90

בג״ץ דחה את החלטתו בעניין גיוס בנות לסיירות עד להודעת צה"ל לגבי התקדמות הועדה המיוחדת שהוקמה בנושא בראשות האלוף יואל סטריק.

המדינה בשם צה״ל ביקשה לפחות שנה לסיום הבדיקה. בג״ץ קבע שיינתן לו דיווח על התקדמות הועדה בחודש אפריל.

אתמול דנו שופטי בית המשפט העליון בשתי עתירות לבג"ץ שהוגשו על ידי נשים אשר ביקשו לעבור מיונים לתפקידי לחימה ביחידות מיוחדות וביחידות חי"ר.

השופטים העירו בפתח הדיון כי אין הבדל בין עתירת החיילת שנפלה מקורס טיס לעתירת המועמדות לשירות, "השאלה היא עקרונית ולא פרטנית, אי אפשר לבחון את המקרה של הטייסת במנותק מהשאלה העקרונית".

"זה לא שוויוני כלפי שאר הנשים. צריך לבחון את השאלה העקרונית, לא את הנתונים הפרטניים של העותרת כאן", הסבירו.

השופט מזוז הבהיר במהלך הדיון לנציג העותרות כי הסעד שאותו הוא מבקש הוא סעד בעייתי, "85 אחוזים מהתפקידים פתוחים. אפשר לטעון שזה לא מספיק, גם הצבא לא חולק על זה. הצבא אומר אנחנו בוחנים כל הזמן באופן הדרגתי, פרטני, לגבי כל יחידה רלוונטית, בכל ההיבטים, רפואיים, לוגיסטים וכו".

לדבריו, "זה תהליך מאוד מורכב במערכת מאוד רגישה. אנחנו עוסקים בביטחון המדינה ובבריאות הגופנית והנפשית של המשרתים. זה תהליך. אפשר לומר שצריך לזרז את התהליך אבל אי אפשר לומר שהכל פשוט, שלא צריך ועדה. זה חוסר אחריות"

הנשיאה חיות ציינה גם היא, "יש מכנה משותף לכל היחידות האלה, שלא מאפשרים לבנות, הן יחידות של לוחמה מסתערת להבדיל מהגנתית. יש שאלה, סעיף 16א, קובע קודם את העיקרון של השוויון. זו נקודת המוצא. ויש את החריג, אופיו ומהותו. עכשיו השאלה מהו התהליך שמממש את הוראת החוק ותכליתו בצורה הנכונה, שחרט על דגלו שוויון. זאת השאלה".

נציג העותרות טען כי המנדט שניתן לוועדה העוסקת בנושא בצבא בעייתי, "צריכה להיות ועדה שלא תשאל האם אלא איך אפשר להכניס ואם אי אפשר, האם מתחייב מאופיו וממהותו".

השופטת וילנר הקשתה על עורך הדין, "אדוני מבקש שאנחנו נקבע שהיא תלך לאגוז? (לאחר שעורך הדין טען שחיילת שנפלה מטיס מעוניינת להגיע לאגוז) אדוני מבין איזה אחריות זאת? מבחינת טובת החיילת, הבת שרוצה להתגייס. מבחינת בטחון המדינה, הרבה דברים. אנחנו ניקח כרגע את האחריות?
יכול להיות שבבוא היום, כשתונח לפנינו עמדת הוועדה, מנומקת, נשקול".

השופט מזוז הוסיף, "עוד לא בדקו אם נשים מתאימות לאגוז. פיזיולוגית, מבצעית, הרבה בחינות. כשהחוק מסייג 'אופיו ומהותו', זה לא רק שהצבא רשאי, הוא חייב לבדוק לגבי כל תפקיד".

בתשובה לשאלת הנשיאה חיות מה הלו"ז של הצוות שמינה הרמטכ"ל לבחינת הנושא וצוותי המשנה שלו השיבו נציגי המדינה כי מדובר בכשנה.

על השאלה האם העובדה שבארה"ב ובצבא הבריטי קיבלו החלטות כאלה כבר לפני 4 -ו 5 שנים לא אמורה לקצר את התהליך השיבו נציגי המדינה כי הדבר יובא בחשבון אולם צה"ל שונה במאפייניו וגם שם התהליך לקח שנים.

נציג העותרות טען "אם מדברים על ועדה היא צריכה להיות פתוחה ולשמוע טיעונים, היא צריכה להיות תחומה בזמן והעתירה צריכה להישאר תלויה ועומדת".

בהמשך הקשו השופטים גם על נציגי המדינה, "האם נכון שבשריון הפיילוט מוגבל להגנתי ולא מסתער? מדוע לא קיבלו את המלצות ועדת שגב?"

"השאלה היא מה בוחנים. האם נקודת המוצא היא שהכל פתוח לנשים אלא אם כן יסבירו למה לא. עכשיו בודקים ההיפך, האם נשים יכולות לעשות את זה או את זה, ולראות מהות ואופי התפקיד", תהו.

ארגון תורת לחימה מסר בתגובה "עצם הדיון בבג"ץ חשף שוב לעיני הציבור איך גופים משתמשים בצה"ל כדי לקדם אג'נדה אישית פרוגרסיבית.

בדיון ניכרים ניצני שפיות, אשר לוודאי נובעים מהמחאה הציבורית הגדולה אותה הובלנו, נגד התערבות בית המשפט בליבת בטחון ישראל. הדיון הזה חייב להיעצר ולהתבצע אך ורק במסגרת הצבא.

מי שטובת צה"ל ומדינת ישראל לפניו, מי שמבין את ערכו של צהל כצבא יהודי מנצח במדינה יהודית, חייב להתנגד באופן נחרץ לרעיונות שנועדו לקידום אישי על חשבון רוח הלחימה ועוצמת הצבא. אנו נמשיך להילחם ולהאבק למען צה"ל, למען אחדות ישראל ורוח הלחימה".