היום נערך הסמינר השנתי רם הדרג בין ישראל והאיחוד האירופאי לדיון בהיבטים השונים של המאבק באנטישמיות.
הפורום, המתקיים מזה 13 שנה, התקיים השנה באמצעות הזום.
במפגש השתתפו נציגים רשמיים מישראל ומהאיחוד האירופי, קובעי מדיניות, מומחים, ונציגי חברה אזרחית וארגונים בינ"ל, שקיימו דיון מעמיק בדרכים למאבק באנטישמיות. השנה התמקד הדיון בשיח האנטישמי במרחב הדיגיטלי, השפעתו על העולם האמיתי, ודרכי ההתמודדות איתו.
הדיונים התמקדו בעליה המדאיגה בגילויי האנטישמיות ברשת בתקופת הקורונה, והתפשטות האנטישמיות ברשת, ניתוח שורשי הבעיה והשפעתה על היהודים בעולם.
האיחוד האירופי וישראל הדגישו את מחויבותם לחזק את שיתוף הפעולה בתחום המאבק באנטישמיות, בין היתר על ידי שימוש בהגדרת האנטישמיות של IHRA ככלי לזיהוי שיח אנטישמי.
"הצדדים יפעלו יחד לבחינת כלים משפטים וכן להרחבת הדיאלוג עם חברות הטכנולוגיה לקידום השימוש בכלים אלגוריתמיים לזיהוי, מעקב והסרה של תכנים אנטישמיים. בנוסף הדגישו הצדדים את רצונם לחזק את השת"פ בהגנה על קהילות ומוסדות יהודיים ומורשת תרבותית יהודית ברחבי העולם ובמוסדות בינ"ל", נמסר.
מהצד הישראלי השתתפו במפגש ראש המערך המדיני-אסטרטגי במשרד החוץ אלון בר, וסמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית נעם כץ.
ב-2018 אימצה המועצה האירופית החלטה שקוראת למדינות האיחוד האירופי לאמץ ולממש אסטרטגיה למאבק באנטישמיות על כל צורותיה. 14 מדינות באיחוד נמצאות בתהליך של גיבוש אסטרטגיה שכזאת. במקביל למאמצים ברמת המדינות עצמן, נציבות הא"א תגיש אסטרטגיה מקיפה למאבק באנטישמיות הגדרת האנטישמיות של IHRA אומצה עד כה על ידי 18 מדינות באיחוד.