סיפורים על ר' גדליה משה

הרב אברהם סתיו מספר על סבא רבא שלו, הרב גדליה-משה מזוויעהל זצ"ל, שהיום חל יום פטירתו

הרב אברהם סתיו , כ"ד בחשון תשפ"א

הרב אברהם סתיו
הרב אברהם סתיו
צילום: מרים צחי

1. בשנים כתיקונן היו פוקדים היום, כ"ד חשון, אלפי מתפללים את קברו של ר' גדליה-משה מזוויעהל שבבית הקברות שייח-באדר, על יד בית המשפט העליון. כך לפחות היה בשנים האחרונות, לאחר שנגלה בחלום לאחד החסידים והבטיח לפעול ישועות עבור מי שיעלה לקברו. אבל קודם החלום ההוא הייתה זו בעיקר סבתא הדסה, בתו האחרונה שנותרה בחיים (עד לפני שלוש שנים), ולפעמים התלווינו אליה גם אנחנו ועל הדרך שמענו כמה סיפורים, כאלו שלא מופיעים בחוברות הצבעוניות עם מספרי-הטלפון לתרומות.

2. שבעה ימים שהה רבי גדליה משה בביתו של ר' חיים מבריסק, כדי לקבל ממנו סמיכה לרבנות.

ר' חיים שאל על כל חלקי השולחן ערוך, וסבא ענה כהלכה, אך הסמיכה בוששה לבוא.

ביום השביעי הגיעה אישה, עם עוף בידה, לשאול שאלה. כרגיל, נתבקש סבא להשיב, אך בפעם הזו, לאחר שבדק את העוף והרהר כמה רגעים, אמר: "אני לא יודע, צריך לעיין בספרים".

עוד בטרם פתח את הספר, כך העידה סבתא, חתם ר' חיים על כתב הסמיכה. כי המבחן הגדול ביותר לאדם המבקש להיות רב הוא להיות מסוגל לומר שאינו יודע.

כילד, שמעתי את הסיפור יותר מפעם אחת. אך לקח זמן עד שהבנתי כמה המבחן הזה חשוב. וכמה הוא קשה.

3. "מצטערים מאד אבל אין לנו מקום".

כך נאמר בנימוס לסבא-רבא, כשהגיע לירושלים אחרי גלות ארוכה בסיביר, והתיישב ללמוד בבית המדרש הראשון שראה.

"למה אין מקום?", שאל סבא, "הרי בית המדרש חצי-ריק!".

"וודאי", השיבו לו, "אלא שכבר אין לנו תקציב למלגות נוספות".

על פי התיאור של סבתא הדסה, לקח לו זמן רב להבין את התשובה: "מקבלים פה כסף עבור לימוד תורה?!".

ולא פעם הייתי מהרהר בסיפור הזה, בכאב בעיניים של סבתא, כשהייתי מקבל מהישיבה את מלגת הקיום החודשית.

4. פעם כשנדד בחורף הרוסי יחד עם רב נוסף (סבתא ידעה לספר בדיוק עם איזה רב ולמה, אבל הזיכרון, בעוונותינו, הולך ומתעמעם), הגיעו לעיירה קטנה שבה קיבלו מקום לינה בחדר האורחים הסמוך לבית הכנסת. יחד אתם באותו החדר קיבלה מקום גם אישה ענייה שלא היה לה בית לישון בו. הרב שאתו הגיע למקום התרעם על חוסר-הצניעות ודרש שיעבירו את האישה למחסן צדדי כדי שלא יישנו יחד עמה בחדר אחד. אך כאשר הציע ר' גדליה משה שאולי דווקא הם, הרבנים יעברו לישון במחסן, הוא נמלך בדעתו והחליט שעדיף להישאר בחדר החם והנעים.

5. ספרי לי סיפור חדש על אבא שלך, ביקש אבא שלי מסבתא באחת הפעמים האחרונות, סיפור שאף אחד לא מכיר, אבל לא את כל סיפורי המופתים שאת לא סובלת.

אז סבתא סיפרה לו על יהודי אחד עשיר, בעל חנות דגים גדולה בגאולה, שהלך לר' גדליה משה להתייעץ על שידוך. יהיו לכם ילדים טובים אם תתחתנו, אמר לו האדמו"ר, אבל תפסיד את כל הכסף שלך.

ומה היה? שאל אבא.

ומה אתה חושב? השיבה סבתא, לא עברה שנה ובעיניים שלי ראיתי אותו מקבץ נדבות במאה שערים.

והילדים?

חמישה בנים נולדו להם. ילדים מתוקים מדבש.

נו, אז גם זה סיפור על רוח הקודש, בדיוק כמו הסיפורים שכל החסידים מספרים!

מה פתאום רוח הקודש? ואיך אתה חושב שהוא הפסיד את כל הכסף? הוא נתן לאשתו להשגיח על החנות, והיא הייתה כל כך נחמדה לכולם שאף אחד לא שילם את מה שהוא חייב. ובדיוק בגלל זה היו לה ילדים נהדרים. שכל, דויד, כשיש שכל לא צריך רוח הקודש.