בג"ץ הסיירות
הצביעות של מרב מיכאלי ומירי רגב

מזל ששופטי בג"ץ אחראיים יותר מרגב ומיכאלי, והבהירו שגיוס נשים ליחידות עילית היא שאלה מורכבת שההכרעה בה מוטלת על כתפי הצבא.

הרב עמיחי גורדין , כ"ד בחשון תשפ"א

מרב מיכאלי
מרב מיכאלי
צילום: Flash90

עתירת הסיירות חשפה את צביעותן של כבוד השרה מירי רגב, ושל כבוד חברת הכנסת מרב מיכאלי. נתחיל באחרונה.

מרב מיכאלי התפרסמה בניסיונותיה להפוך את העברית לשפה נקבית. מיכאלי פונה לא-לוהים בלשון נקבה, מכנה קבוצה, אף אם יש בה הרבה גברים ומעט נשים, בכינוי נקבי ועוד ועוד.

למרבה הפלא, דווקא בפוסט שפירסמה ח"כ מיכאלי על בג"ץ הסיירות התייחסה מיכאלי לבית המשפט בלשון זכר. "בג"ץ זרק", "בית המשפט נותן להם" וכו'. בהתחשב בזה שהרכב הבג"ץ לא רק שלא היה על טהרת הגברים הוא אף היה עם רוב נשי (חיות ווילנר מול מזוז), הדבר תמוה שבעתיים. למה לא - "בג"ץ זרקה" ו"בית המשפט נותנת להם"?.

התשובה מגיעה בהמשך הפוסט. מיכאלי טוענת כי החלטת בית המשפט לגבות את מדיניות הצבא לא לאפשר לחיילות להתגייס ליחידות מסויימות לא נובעות מסיבות ענייניות אלא מהסיבה ש "גברים פשוט לא מוכנים לוותר על השליטה. על בעלות הבית". כשנגמרים הטיעונים מתחילות האשמות מגדריות. וכשאשמות מגדריות לא מסתדרות עם המציאות (כיוון שרוב ההרכב בבג"ץ היה נשי) פשוט מסתירים את העובדות ואת השופטות.

מי מוחק נשים? מי מסתיר נשים? מירב מיכאלי. כדי לאפשר לעצמה מתקפה משולחת רסן על צה"ל הגברי, היא מעלימה מהתמונה שתי נשים בכירות מאוד, כבוד נשיאת בית המשפט העליון וכבוד השופטת וילנר. חבל.

ומח"כ מוחקת הנשים, מירב מיכאלי, לכבוד השרה הנלחמת באקטיביזם השיפוטי, מירי רגב. רגב הצהירה בעבר כי "הגיע הזמן להגיד לבג"ץ -= אתם לא מקבלי ההחלטות....יש נושאים רבים שבג"ץ מקבל בהם החלטות, והוא לא צריך לקבל בהם החלטות... אתם צודקים בטענה שלכם שהרשות השופטת גדלה לממדים מפלצתיים. זה לא סוד שיש לנו ביקורת על האקטיביזם שם".

ובכן, לא לגמרי. המאבק של מירי רגב בבג"ץ הוא רק נגד החלטות שהיא לא אוהבת. רק כשבג"ץ מפריע למירי רגב לעשות מה שהיא רוצה, היא נלחמת בבג"ץ. ברגע שהאקטיביזם של בג"ץ הוא לטובתה - אהלן וסאהלן - תחליטו במקומנו. מירי רגב פירסמה תמיכה בעתירת הסיירות הדורשת מבג"ץ למנוע מצה''ל להקים ועדה רצינית שתבדוק את הנושא. מירי רגב עודדה את בג"ץ להחליט במקום צה"ל היכן נכון לשבץ נשים והיכן לא.

מזל ששופטי בג"ץ יותר מתונים אחראיים ממירי רגב. במקרה זה אסתר חיות, יעל וילנר, ומני מזוז הבינו טוב יותר מכבוד השרה את מקומה של הרשות השופטת, והבהירו לבא כח העותרות שהם לא יחליטו האם נכון שהעותרת תלך לאגוז או לא ושמדובר בשאלה מורכבת הזוקקת אחריות כבדה המוטלת על כתפי הצבא.

מסתבר לשרת התחבורה אין בעיה בכלל עם אקטיביזם שיפוטי אפילו אם הוא מוחק לחלוטין את כל מערכות השלטון, ובתנאי שזה לטובת האינטרסים של כבוד השרה. חבל מאוד.