מהו פרפור פרוזדורים ואיך מתמודדים?

אחוז ניכר מהאוכלוסייה המבוגרת סובלת מפרפור חדרים שיכול להביא לסיכונים ולדמנציה. פרופ' בינרט מסביר ומציע טיפים לזהירות מוקדמת.

תגיות: רפואה
שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ה בחשון תשפ"א

פרופ' רועי בינרט
פרופ' רועי בינרט
צילום: יח"צ

עם פרופ' רועי בינרט, מנהל המרכז להפרעות קצב וקוצבים על שם דוידאי בבית חולים תל השומר, שוחחנו על פרפור פרוזדורים, הפרעה בקצב הלב שגם אם אינה מהווה בעצמה סכנת חיים היא יכולה להוביל לסיכונים נוספים.

"ההפרעה השכיחה ביותר, היא נמצאת אצל שלושה אחוזים מהאוכלוסייה וככל שמתגברים, בגילאי 70 ו-80, מדובר ביותר מחמישה עשר אחוז מהאנשים שסובלים מפרפור פרוזדורים", פותח פרופ' בינרט ומציין כי לא מדובר בהפרעה מסכנת חיים בניגוד לפרפור חדרים "אבל פרפור פרוזדורים כרוך בעליה בתחלואה ותמותה משבץ מוחי, אי ספיקת לב, בירידה משמעותית באיכות החיים ויש שאומרים שזה מביא גם להתפתחות דמנציה. כנראה שיש כמה מנגנונים להתפתחות דמנציה והמחשבה היא שפרפור פרוזדורים גורם לאירועים מוחיים קטנים שלא הגיעו לידי ביטוי קליני והתבטאו בירידה בזיכרון ובמצב הקוגנטיבי או בירידה בזרימת הדם למוח תוך כדי פרפור מה שגורם לנזקים במוח כמו דמנציה".

על היכולת לזהות את הבעיה אומר בינרט: "פרפור פרוזדורים היא תופעה שכשישים אחוז מרגישים בה, בעיקר בדפיקות לב בקצב לא סדיר, קוצר נשימה, חולשה, עייפות, ירידה בסיבולת במאמצים, סחרחורת ואפילו התעלפויות אבל יש מי שלא מרגישים תסמינים ואנחנו פוגשים מטופלים שמגיעים עם שבץ מוחי ואז מתגלה פרפור פרוזדורים. יש מגוון רחב של תסמינים אבל יש לא מעט מטופלים שלא חשים כלל בפרפור פרוזדורים והם בסיכון משמעותי לשבץ מוחי ולתחלואה".

על מנת להתמודד למרות היעדר תסמינים, "אנחנו ממליצים לאנשים בגילאים מבוגרים, בוודאי מעל גיל 75 ויש שסבורים עוד קודם, להגיע לרופא המשפחה אחת לשנה לבדיקה גופנית ואפילו תרשים א.ק.ג", אומר פרופ' בינרט ומתייחס לדרכי המניעה: "יש גורמים שונים לפרפור פרוזדורים וחלקם לא בשליטתנו כמו גיל, מין, גברים סובלים יותר מנשים, אבל חלק הם גורמים שניתן לשלוט בהם כמו יתר לחץ דם, סוכרת, צריכת אלכוהול, היעדר פעילות גופנית. אם נסגל לעצמנו אורח חיים בריא ונקיים בדיקות שישלטו בתחלואה שכזו נוכל להקטין את הסיכון להתפתחות פרפור פרוזדורים".

"אנחנו מתרכזים בטיפול יותר מאשר במניעה, כי יש הרבה גורמים שיכולים להביא לפרפור פרוזדורים. יש כאן כמה אופציות. הדבר הראשון שאנחנו עושים הוא הערכת הסיכון לשבץ מוחי במטופלים שמגיעים אלינו עם פרפור פרוזדורים, ובהתאם קובעים אם יש צורך בטיפול תרופתי שמבוסס על דילול דם. הצעיד השני הוא להימנע מפרפור ולהחזיר את המטופלים לקצב מוסדר ותקין על ידי טיפול תרופתי או על ידי טיפול בצריבה שהוא פולשני, צנתור חשמלי שמסדיר את קצב הלב, ובהתאם אנחנו מקווים להוריד את התחלואה והתמותה של החולים".

לדברי פרופ' בינרט "נכון להיבדק על ידי מומחה להפרעות קצב שיתווה את הטיפול המתאים. בגלל שיש התפתחות דרמטית בציוד של הפעולות הפולשניות ומצד שני אנחנו יודעים שפעולות פולשניות עדיפות מהטיפול התרופתי, הן בגלל תופעות הלוואי שיכולות להיות מסכנות חיים והן בגלל שהטיפול יעיל יותר מתרופות, אנחנו יורת מפנים לכיוון של טיפול פולשני להסדרת הקצב".