בית המשפט יחכה לחוות דעתו של צה"ל בסוגיית גיוסן של בנות לסיירות מובחרות, ובשיחה עם ערוץ 7 מתייחס תא"ל במיל' אמיר אביבי, מי שלחטיבה בפיקודו הוכפף גדוד קרקל, להבדל בין גיוס ליחידות שונות לבין רעיון הגיוס לסיירות.
"בתקופתי כמפקד חטיבה גדוד הקרקל הוכפף לחטיבה ועסקתי רבות בבניין הכוח שלו ובהפעלה המבצעית שלו. ראיתי את לוחמות הגדוד מבצעות פעילות מבצעית, כולל פתיחה באש על חשודים בפעילות חבלנית עוינת, ועושות זאת בצורה מעוררת הערכה. זה אומר שבמקומות שבהם בהיבט הפיזיולוגי נשים באות לידי ביטוי בלחימה הן עושות את זה בצורה מאוד טובה", דברי אביבי המשמש כיום מנכ"ל תנועת 'הביטחוניסטים'.
"לצד זה, בחוויה האישית שלי, היקף הפציעות בגדוד שהוא לא סיירת ולא קרוב לעומסים של יחידות מובחרות, ההיקף הפציעות היה עצום. התעמקתי בזה לאורך השנים בקריאת מחקרים ורואים שבצבאות שונים היקף פציעות נשים ביחידות עם עומס ברמה מסוימת הוא מאוד גבוה עד כדי טרגדיות. הכרתי גם לוחמת שאיבדה את היכולת ללדת", מספר אביבי ומציין כי בעוד הוא הכיר מקרה אחד של אבדן היכולת ללדת הרי שהתופעה בעיקר כוללת "שברי מאמץ, שברים באגן ובעיות גב חמורות. הייתה קבוצה קטנה של לוחמות שזה לא השפיע עליהם. הן היו ביכולות פיזיות אחרות לגמרי, אבל היו הרבה אירועים שבהם כשהיה צריך להעלות ציוד על כלי רכב בדרך למארבים, אי אפשר היה לשלוח רק בנות. הביאו לוחמים שהיו סבלים כדי לסחוב את הציוד של הבנות וימקמו אותו, אחרת זה לא היה עובד".
"יש לדברים שתי פנים. יש לבנות יכולות ואומץ לב אבל אי אפשר להתעלם מהנתונים הפיזיולוגיים ונשים וגברים שונים", מזכיר אביבי ומתייחס לסוגיית היחידות המובחרות:
"יחידות מובחרות צריכות להיות מסוגלות ללכת בעומק האויב עם ציוד במשקל של פעם וחצי ופעמיים ממשקל הגוף לטווחים של עשרות קילומטרים, כאן הסיפור הוא אחר לגמרי. כאן הביטוי של העניין הפיזי הוא אדיר".
"צריך להבין שלסוג היחידות האלה כמות הבנות המתאימות הוא בטל בשישים, וגם מתוכן ההיתכנות לפציעות גבוהה הרבה יותר מאשר גברים. נוסיף על זה שמדובר בהתנדבות כי נשים לא חייבות להתגייס לקרבי, עולה השאלה האם הצבא צריך להפוך את כולו כדי לגייס כמות בטלה בשישים של נשים שאולי ייפצעו וכו'?".
תא"ל אביבי מדגיש כי "הצבא הוא לא מעבדה לשוויונות. המשימה היא לנצח במלחמות ולהסתכל באופן היעיל והמבצעי ביותר למשימותיו. בהקשר הזה במבחן היעילות מול תועלת, הצבא צריך לבחון לעומק את הדברים". עוד הוא מזכיר כי "הצבא כבר שאל את השאלות האלה וקבע שלא נכון לפתוח את היחידות האלה. צריך למצות את הבנות בהרבה יחידות אחרות".
באשר לשאיפה לשוויוניות מוסיף תא"ל אביבי ומזכיר כי הצבא מצוי באופן קבוע במתח מול הדרישות החברתיות, אך בסופו של יום יש תנאים שונים בגיוסים שונים, כך לגבי ערבים, כך לגבי גיוס דרוזים שאינו כולל גיוס נשים דרוזיות וכך לגבי הציונות הדתית שבה יש מסלולי גיוס שונים מאלה של האחרים. "השוויוניות היא לא השיקול כאן", הוא אומר ומציין כי "גם בית המשפט מתייחס למונח 'שונות רלוונטית'. יש הבדל בין אנשים ולא ניתן להתכחש לכך".
בממד הערכי הכולל אומר אביבי כי קיימת תופעה שבה "לוקחים ערכים חשובים כמו שוויון עד הקיצון ואז הם מאבדים מההיגיון הפנימי שלהם. צריך להשאיר לצה"ל לעשות את השיקול המקצועי והמבצעי שלו, הן בהיבט היעילות והן בהיבט תקציבי, ואם צה"ל יחשוב שזה תורם, אדרבה, אבל זה צריך להיות השיקול, לא להקצין ערכים ולקבוע שכל דבר בחיים צריך להיות שוויוני".