המוזיקה היהודית מחכה לקולנוע

המוזיקה היהודית עשתה כברת דרך משמעותית וכעת תורו של הקולנוע להצטרף אליה

הרב יעקב נתנאל , כ"ד בחשון תשפ"א

הרב יעקב נתנאל
הרב יעקב נתנאל
צילום: תורת החיים

"נענתי בשמחה לבקשתו של ידידי, הזמר המדהים חנן בן ארי, והרי לפניכם ביצוע שלי לשירו ׳שבורי לב". כך כתב אברהם פריד בערוץ היוטיוב שלו, כתגובה לבקשתו האינסטגרמית של בן ארי לעשיית קאבר לשירו.

האמת, התרגשתי. מה מרגש חוץ מעצם השיר? מחמם את הלב לראות את הרשת הנשכנית הופכת כר לסולידריות ואחווה בין יוצרים. אך מעבר לכך, שני השחקנים במגרש המשחקים האינטרנטי הזה מייצגים במידה מסוימת את גבולות הגזרה של הילד המתבגר שנקרא מוזיקה יהודית. פריד החב"דניק הניו יורקי עם המבטא האידישאי, ובן ארי הבלתי משורטט שלא רוצה שיסכמו אותו בויקיפדיה, אוהבים ומעריכים אחד את השני ומייצרים חוויה של קולקטיב מוזיקאי יהודי.

הצעירים שבינינו לא יודעים שהגיוון במוזיקה היהודית הוא תופעה חדשה. אמנם הרב קרליבך הלחין שירים לפני למעלה מ60 שנים, אבל הכמות המועטה של יוצרים איכותיים והקישור ההדוק בין השירים למקורות ולטקסטים קיימים, לא אפשר ככל הנראה לתחום להמריא. כיום נמצאת המוזיקה היהודית בעיצומו של תהליך מרנין לב ורחב היקף.

מהי מוזיקה יהודית? זרם ההשראה והעבודה של היוצרים האמוניים שרטט באופן טבעי את תוואי הנחל. ממעוף הרחפן ניתן לומר כיום שמוזיקה יהודית היא כזו שבוקעת מקירות לבם של מוזיקאים מוכשרים ויראי שמים. היא יכולה להיות קצבית וסוערת או רומנטית ונוגה, היא עוסקת בצער השכינה, ביחסי האדם עם אלוקיו, מתכתבת ביד אומן עם מקורות עתיקי יומין ולא רק מצטטת אותם, נוגעת גם ביחסים בין אישיים אקטואליה והתמודדויות של יום יום.

המוזיקה האיכותית יצאה כבר מזמן מקירות המגזר ומושמעת בפלייליסטים של תחנות השידור הישראליות. טיבה של אומנות שהיא פורצת גבולות. ניתן וצריך לקיים דיון מכובד על גבולות המותר והאסור, וגם על הראוי ושאינו ראוי, אך התופעה ככלל נותנת אוויר לנשימה בדמותה של יצירה אמונית מגוונת, סוף סוף.

היעד הבא לכיבוש מורכב יותר אך בר השגה. הקולנוע הוא כר אינסופי ליצירתיות והשראה, כמו גם להשפעה ועיצוב של פני החברה. המצב היום בתחום הקולנוע היהודי דומה למצב המוזיקה היהודית לפני כשלושים שנים,  העוסקים במלאכה מועטים אבל עקשניים, ומחכים ליוצרים שיצטרפו אליהם ויתנו ביטוי לרחשי הלב ולנקודת המבט של אדם שציר חייו נסוב על הקשר שלו עם ה'.

איזה אופי יהיה לקולנוע יהודי? נראה כי הוא נושא עיניים לאחותו הבוגרת המוזיקה היהודית, והולך להיות מגוון, מדלג בין ז'אנרים ומצבים, מצחיק, מרגש, ומעורר מחשבה. מתכתב עם סיפורים הקיימים כבר בארון הספרים היהודי, ומחדש סיפורים בני זמננו. מלא אמונה תוכן ומשמעות, מעורר לתשובה ומבעיר כיסופים לקדושה, מרתק ועוצר נשימה, עם שיתופי פעולה וסולידריות. לא יודע איך יקראו לרשת הסטרימינג שתאגד את הזרם שהולך להיוולד, אבל מנוי אחד כבר יש לה.

הכותב משמש כרב בית הספר לקולנוע יהודי