מנעול הוצא מגופו של ילד בן שש

הילד הובהל לבית החולים הדסה עין כרם לאחר שבלע בטעות את המנעול. בהליך רפואי מורכב במיוחד, הצליחו הרופאים להוציא את הפריט מבטנו.

ערוץ 7 , כ"ד בחשון תשפ"א

המנעול בבטנו של הילד
המנעול בבטנו של הילד
צילום: הדסה עין כרם

טומי, בן השש מאזור ירושלים, הגיע לבית החולים הדסה עין כרם מלווה באביו לאחר שבלע מנעול בשוגג בביתו. אביו נסע במהירות לבית החולים וכשהגיע מיד עדכן את הצוות הרפואי.

הילד חש בטוב אך על הצוות היה לאתר את מיקום המנעול ולהחליט על אופן הטיפול בילד.

ד"ר זאב דוידוביץ', רופא בכיר בגסטרו ילדים בבית החולים הדסה עין כרם מספר, "מספר דקות אחרי שטומי הגיע לחדר המיון קיבלנו לידינו את צילום הרנטגן שבוצע לו. הצילום הראה מנעול מזוודות בבטנו והיה עלינו להחליט איך אנחנו פועלים להוציא את המנעול".

לדבריו, "במקרה של בליעת חפץ זר יש מספר אופציות טיפוליות האחת היא שמרנית בה נותנים לחפץ לצאת בדרך הטבע, השניה אנדוסקופית והשלישית היא ניתוחית. לפי צילומי הרנטגן היה נראה שהמנעול כבר עבר את הקיבה והגיע אל המעי והוא בדרכו החוצה. לצערנו, בבדיקות מעקב שבוצעו הבנו שהמנעול לא מתקדם. ביצענו בדיקת CT וראינו שמכיוון שהמנעול היה כל כך כבד צילום הרנטגן הראשוני סיפק תמונה לא מדויקת על מיקומו של המנעול והוא בעצם היה תקוע בקיבתו של הילד".

"טומי לא התלונן על כאבים או אי נוחות, ​​אבל ידענו שאם לא נסיר את הפריט הגדול הזה, הוא עלול לקרוע לו את הבטן ולגרום לנזק משמעותי", הוסיף ד"ר דוידוביץ'.

לאור מורכבות המקרה, הוחלט לערב צוות רחב של רופאים ואחיות, כולל גסטרואנטרולוגים בוגרים של הדסה וכן מומחים לאנדוסקופיה מארצות הברית, על מנת לחשוב על השיטה הטובה ביותר להוציא את המנעול מקיבתו של הילד מבלי לפגוע בו ומבלי להזדקק לניתוח.

"הפרוצדורה דרשה מחשבה רבה. זהו מקרה מאוד לא רגיל והמכשירים שאנו משתמשים בהם בצורה לפרוצדורות אנדוסקופיות מאוד עדינים ולא ידענו באיזו צורה נצליח להוציא את המנעול", אומר דוידוביץ'.

בשיתוף עם ד"ר מרדכי סליי, רופא בכיר במחלקת גסטרו ילדים בהדסה עין כר, ואחרי תכנון מוקפד החליט הצוות על הצורה בה יוציא את המנעול בצורה יצירתית.

ד"ר דוידוביץ' מספר, "כל הזמן חשבנו על דרך בה יהיה ניתן להוציא את המנעול שהיא לא ניתוחית. התהליך לבסוף שהוחלט הוא אנדוסקופי בו הכנסנו לילד חוט מהפה עד למנעול, את החוט השחלנו דרך התלי של המנעול ויצרנו לולאה סביבו בתוך הקיבה. אחרי שראינו שהחוט תפוס היטב, משכנו יחד בשתי הקצוות של החוט עד ששלפנו את המנעול".

"בגלל הגודל של המנעול הפרוצדורה הייתה מאוד עדינה ומורכבת. ביצענו הכל ביתר זהירות על מנת לפלס את דרכו של המנעול החוצה מבלי לפגוע באיברים אחרים והשתמשנו רבות במכשור אנדוסקופי".

אביו של הילד ציין, "הגענו לבית החולים עם חששות כבדים. ידענו שהמקרה חריג ולשמחתנו פגשנו צוות מקצועי מאוד שחשב רבות איך יוכל להוציא את המנעול מבלי לנתח את ילדי הקטן. העובדה שהפרוצדורה להוצאת האובייקט צלחה שימחה את כולנו, חזרנו לשגרת חיינו במהרה - תסריט שלא העלינו בדעתנו שאפשרי. לילד לא היו כל תופעות לוואי והוא מרגיש מצוין אני מודה לצוותים הרפואיים שטיפלו בבני במסירות ואכפתיות רבה כאילו היה שלהם ובמיוחד לד"ר דוידוביץ' שליווה אותנו באופן אישי לכל אורך הדרך".

ד"ר דוידוביץ' מסכם, "לאור מגוון החפצים שילדים עשויים לבלוע ולנזק העלול להיגרם, הרגשנו ממש ברי מזל על שהצלחנו להוציא את המנעול לפני שיגרום לנזק קבוע, בפרוצדורה הנחשבת להכי פחות פולשנית במקרים של בליעה חפצים. אנחנו מאושרים שיש לנו צוות מצוין של אחיות ורופאים שעזרו לנו לנווט ולתכנן מקרה כה יוצא דופן ומאתגר ולצלוח אותו בצורה הטובה ביותר".