הר ברכה במבט מהאוויר
הר ברכה במבט מהאווירללא קרדיט צילום

התנופה המתמשכת וההתרחבות של היישוב הר ברכה היא אחת התופעות המעניינות ביותר בהתיישבות ביהודה ושומרון. לכאורה, מדובר ביישוב שנמצא עמוק בתוככי השומרון, מרוחק מאזורים שנחשבים מרכזיים יותר, ובכל זאת בשנים האחרונות הביקוש לדיור במקום עולה באופן קבוע על ההיצע.

הפרויקט המרכזי בשכונת המגורים החדשה קולט עוד ועוד משפחות בכל הגילים. אילן פדינקר, משווק הפרויקט, מסביר את עוצמת הביקוש. "אנחנו מצליחים לייצר מוצר מגורים אידיאלי שהופך את המקום להרבה יותר מאטרקטיבי. בשנת 2019 נמכרו יותר מ־45 דירות. השאיפה שלנו היא להגיע למספרים דומים בכל שנה, מה שהולם גם את מצב הקליטה".

"זה מאתגר. הרבה שואלים על דרכי הגישה, על זמני הנסיעה מירושלים והמרכז ועל מתחמי בילוי ופנאי. אבל בסופו של דבר אנחנו מצליחים להגיע לקהל רחב ושמחים על כל מי שמצטרף", הוא מוסיף.

לדבריו, בשנים האחרונות המגוון באוכלוסיית היישוב הולך וגדל. "באות גם משפחות יותר מבוגרות. אם בעבר באו הרבה יותר זוגות צעירים, היום גם באות משפחות מבוססות יותר, עם חמישה ושישה ילדים, ששמעו על החינוך האיכותי, על הקו התורני ועל איכות החיים כאן ורוצות להיות חלק מההתיישבות בשומרון. יש גם מגמה של סבים וסבתות שמתקרבים לילדים ולנכדים ורכשו דירות ביישוב. אנחנו פונים היום לציבור רחב, ואם היינו עושים תמונה של המשפחות שנקלטו בשנה האחרונה היינו רואים משפחות בכל הגילים ומכל הגוונים ואפילו עולים חדשים".

תהילה הורוביץ, מנהלת הקהילה בהר ברכה, מוסיפה: "הקליטה אצלנו נמשכת כל הזמן. בכל שנה כמאה משפחות מתעניינות בישוב ובסופו של דבר כ־60 משפחות מחליטות להשתקע".

"ביישוב קיימת תוכנית שילובים שבמסגרתה מגיעים סטודנטים ומשלבים לימוד תורה יחד עם התואר. זו תוכנית שקולטת המון בחורים שמעדיפים להתגורר בכפר הסטודנטים שביישוב. כל שנה התוכנית כוללת כ־70 בחורים, ורבים מהם בוחרים להתחתן ולקבוע את ביתם בהר ברכה. לפני שלוש שנים קמה מדרשה לבנות ופרויקט שילוב דומה לסטודנטיות. משמח לראות שיש גם לא מעט בנים ממשיכים שנשארים ביישוב", היא מפרטת.

"זה לא מקום מתנחלי קלאסי"

בשנים האחרונות, כאמור, גדלה המגמה של משפחות שמחפשות יישוב דתי קהילתי לקנות בו בית ולהשתקע. "האווירה הכללית אצלנו היא של שילוב חיי מעשה עם חיי תורה. מוסדות החינוך שלנו תורניים ושואפים למצוינות. אנחנו לא יישוב של אברכים אלא של 'בעלי בתים' שעוסקים במקצועות חופשיים ומתקנים את העולם בדרך שלהם, מתוך חיבור גדול לתורה ולמצוות. יש כאן אווירה שמאפשרת את החיבור של עולם המעשה לעולם ערכי התורה והמצוות בחיי היומיום", מסבירה מנהלת הקהילה.

חשוב לה לציין שהאופי היישובי הוא יותר קהילתי־עירוני. "הבנייה פה היא בבניינים לגובה, וזה גם לא מקום מתנחלי קלאסי. יש כמובן את העזרה והערבות ההדדית כמו שיש בכל יישוב, לצד חיבור ומעורבות גדולה בכל מה שקורה מסביב. ב"ה זכינו למגוון גדול של משפחות וזה מעשיר את הקהילה בכל התחומים".

אחת הגאוות הגדולות של היישוב נעוצה במוסדות החינוך שלו. "יש לנו כאן 11 גני ילדים, שניים מהם גני חינוך מיוחד אזוריים. יש כאן גם שני בתי ספר יסודיים, ממ"ד לבנים ולבנות, שיש בהם המון תוכניות העשרה. ביישוב פועל מתנ"ס עשיר עם 70 קבוצות חוגים בשבוע וכ־900 משתתפים, במקביל לפעילויות תרבות רבות למבוגרים, ילדים, ונוער. אנחנו גאים בזה".

"פועלת כאן אולפנה לבנות מכיתות ז'-י"ב שמשרתת בנות מכל השומרון שמחפשות אולפנה תורנית ברמת לימודים גבוהה. בנוסף לכך הקמנו ישיבה תיכונית במתכונת של ישיבה צומחת, ונפתחו בה השנה כיתות ז', ח' ו־ט'. מוסדות החינוך מממשים את החזון שבו הנוער ממשיך לשמור על המסגרת הביתית וההורים נשארים מעורבים בחייהם. בסוף פנימיות עולות הרבה כסף ומרחיקות את הנוער מהמשפחה. חינוך צריך להיות בר השגה וקרוב לבית, וכך ההורים יוכלו לראות את הילד מתפתח וגדל בכל יום ולא רק בסופי שבוע כשהוא חוזר מהפנימייה".

הורוביץ מציינת נקודה ייחודית נוספת. "החשיבה של הנהגת היישוב היא ליצור מציאות חיים שכל משפחה תוכל לעמוד בה מבחינה כלכלית. כך לדוגמה החוגים שלנו, שבהם משתתפים כ־900 ילדים ובני נוער, עולים כ־90 שקלים בחודש – מחיר זול יחסית לאזור. אנחנו מנהלים את זה קצת שונה מיישובים אחרים. המדריכים מבינים שמאוד משתלם להם לעבוד כאן כי יש להם הרבה קבוצות של ילדים. המטרה היא שכל משפחה תוכל להרשות לילדים שלה חוגים ופעילויות תרבות ובאופן כללי שאף אחד לא יישאר מאחור. גם מיסי היישוב הם הנמוכים ביותר במועצה ואין דמי קליטה, הכול במטרה לאפשר איכות חיים גבוהה עם הוצאות סבירות".

בתכנון: קאנטרי ומרכז מסחרי גדול

אילן פדינקר מרחיב על הפרויקט החדש שנפתח לאחרונה לשיווק. "זו למעשה שכונה חדשה בצד הצפון־מערבי של היישוב, שתכלול שישה בניינים של שש או שבע קומות ובסך הכול 127 יחידות דיור. זו תוספת מכובדת מאוד ליישוב שיש בו כעת כ־420 משפחות. אנחנו מציעים דירות מרווחות של חמישה חדרים עם מרפסות סוכה החל מ־621 אלף שקלים, מחיר שהוא לדעתי הזול ביותר בארץ".

"יש לנו גם דירות גן למשפחות שאוהבות יותר גינה וגם פנטהאוזים עם שישה ושבעה וחצי חדרים למשפחות גדולות יותר. בערך כל שמונה חודשים אנחנו פותחים בניין חדש לשיווק, ממשיכים לבנות וכך מגדילים את היישוב. המטרה היא לבנות כמה שיותר מהר ולאכלס את הבניין הראשון בתוך שנתיים וחצי ואת כל השכונה בתוך כשלוש וחצי שנים ואז להמשיך הלאה לשכונות הבאות", אומר פדינקר.

ויש לאן להמשיך. לפני כשבועיים הושג אישור ראשוני לעוד 286 יחידות דיור במועצת התכנון העליונה, והעבודה נעשית לצד קידום תוכנית בניין עיר (תב"ע) ל־600 יחידות דיור נוספות במערב הר ברכה.

חיים מרגוליס, מנכ"ל היישוב, מציין כי ההתפתחות היא תמידית. "רק השבוע הסתיים מכרז לאולם אירועים ולמבנה של 600 מ"ר לחדרי חוגים שייתן מענה לחוגים הרבים שמתקיימים מדי שבוע. בנוסף לכך מתוכנן גם קומפלקס גנים ומעונות חדש, לצד הגנים הרבים הקיימים".

"כמו כן אנחנו בעיצומה של בניית מבנה קבע לאולפנה, הכולל 18 כיתות לימוד בהשקעה של כ־20 מיליון שקלים ובהשתתפות משרד החינוך והמועצה האזורית שומרון", הוא מוסיף.

לצד זאת יש השקעה בתחומים נוספים. "אנחנו במהלך פרויקט להקמת קאנטרי קלאב עם בריכת שחייה חצי אולימפית וחדרי כושר. במקביל הבנו גם את הצורך במרכז מסחרי ואנחנו בתכנון מפורט שלו. הוא יהיה בגודל של 3,000 מ"ר ויכלול 2,000 מ"ר מסחר והיתר משרדים. זה שינוי חשיבה ותפיסה מכפר קטן שכל אחד עובד בביתו לקומפלקס עסקים יישובי".

"מונעים בפועל הקמת מדינה פלשתינית"

יוני הישראלי, יו"ר המזכירות, מסתכל על היישוב במבט קדימה. "הערכים שאנחנו מתבססים עליהם הם גם דרך ארץ וגם תורה כדי לקיים את מצוות יישוב הארץ בגדלות ולהביא לכאן תושבים רבים במטרה להפוך את ההתיישבות כאן לעובדה מוגמרת ובלתי הפיכה".

מה בעצם המשמעות?

"אם אנחנו נקים כאן עיר בגב ההר, באזור הכי קרוב לשכם, אנחנו מונעים בפועל את כל הפנטזיות של הערבים על הקמת מדינה פלשתינית והופכים את האזור לגוש התיישבות. כמו שכיום גושי ההתיישבות אינם נמצאים בכלל בדיבור על משא ומתן, צריך לגרום לכך שגם מצבם של יישובי העומק יהיה דומה".

"אנחנו רואים שכל אזור המרכז ומערב השומרון מתפתח במימדים עצומים, והמטרה היא להמשיך את הקו הזה גם ליישובים המרוחקים יותר. החזון והמטרה צריכים להיות יישוב הארץ והאמצעי הוא הקמת עיר. כבר יותר מ־20 שנה אנחנו חולמים וחושבים את הדבר הזה, ובשנים האחרונות התקבלה החלטה במינהל התכנון של מדינת ישראל לתכנן את הר ברכה כעיר של 25 אלף תושבים. אנחנו נמצאים בעיצומו של הליך תכנוני עם המינהל האזרחי והמועצה האזורית שומרון. בפועל זה יתבצע בצורה הדרגתית. בשלב הראשון, שייקח לדעתי כשבע שנים, הרצון הוא להשיג מעמד של מועצה מקומית, ובשלב השני, בעוד כעשרים שנה, להיות מוכרים כעיר".

מה לדעתך מייחד את היישוב?

"בשונה ממקומות אחרים שמדברים על חזון גבוה ואידיאלים, אנחנו מנסים ומצליחים להוריד את זה לפסים מאוד מעשיים. יש כאן קהילה חזקה, שילוב בין תושבי היישוב לתלמידי החכמים, שיעורי תורה לכל הגילים, שילוב עם האקדמיה וחיבור בין אנשי תורה למעשה".

אחד הדברים הבולטים אצלכם הוא הדאגה לכלכלת המשפחות.

"אנחנו יורדים לרזולוציות של חיים בצורה בריאה. באמצעות הגוף המוניציפלי, פרט לתחזוקה ודברים בסיסיים, יש מענה שמשדרג את התחום הסוציו־אקונומי של התושב. כך הפכנו ליישוב יזמי שמטרתו לתת פתרונות דיור לזוגות צעירים במחירים הכי זולים בארץ. הרכבנו קבוצות בנייה שמאפשרות לבנות במחירים שבמקומות אחרים נחשבים דמיוניים. זה משדרג את כל החיים למשפחה ושובר את הסטיגמה שמשפחה גדולה נפגעת באיכות החיים".

"הגדרנו יעד של הוזלת יוקר המחייה לתושבים כדי לאפשר להם חיים טובים יותר, וכשהציבור מתאגד ביחד יש לזה כוח והדבר בא לידי ביטוי בהרבה בחינות בתחום הכלכלי. הרבה יישובים באים ללמוד את המודל הזה מאיתנו. יש ביישוב מערכת ניהולית מאוד מקצועית וחזקה שזה מה שעומד בראש מעייניה. מטרתה לתת מענה הכי מהיר, להתמקצע ולחשוב מחוץ לקופסה. ללמוד מהאחרים וליישם את הדברים הנכונים לנו".

הישראלי מוסיף כי "יש דגש מאוד חזק על קהילה בשילוב של פעילויות לכל בני המשפחה. כך כל אחד יכול להפנות את כוחותיו גם להעצמת כוחו בתורה וגם לפעילות משפחתית וקהילתית. בשנים האחרונות אנחנו שמים דגש גם על שיפור של פני היישוב – במיוחד גני משחקים ופארקים".