הגמל והחסד של רבקה בראיה מדעית

למה חשוב לדעת מדעים כשלומדים תורה? יותם טרסיוק סטודנט להוראת מדעים מסביר על תכונות הגמלים והחסד הגדול של רבקה אמנו

יותם טרסיוק , כ"ה בחשון תשפ"א

גמלים במדבר
גמלים במדבר
צילום: Hadas Parush/Flash90

"כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה..." (תהלים פט ג)

פרשת השבוע חושפת אותנו ללימוד חשוב בדרך שבה נבנה בית ישראל, ואולי גם להדרכה מה חשוב לחפש בשידוך.

התורה מספרת לנו שכאשר אברהם מבקש מאליעזר למצוא אישה ראויה לבנו יצחק, אליעזר מכין מבחן מיוחד- "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה ... ובה אדע כי עשית חסד עם אדני"

כמו כן, לאורך כל הסיפור מוזכרים הגמלים: "ויקח העבד עשרה גמלים... ויברך הגמלים... גם לגמליך אשאב עד אם כילו לשתות... ותשאב לכל גמליו... כילו הגמלים לשתות" וכו'

התורה בדרך כלל לא מאריכה בפרטים שאינם חיוניים כמו באיזה אופן מגיעים ממקום למקום וכמה דלק המכונית צורכת בנסיעה... אך פה ישנו תיאור מפורט ביותר של כלי התחבורה המיוחד. בעצם ניתן לומר שהגמלים היוו מרכיב חשוב במבחן החסד של רבקה.

לפי פרופ' ראובן יגיל, הגמל יכול להימנע משתיה כמעט 30 יום ואז לשתות 200 ליטר מים ב-3 דקות. אם נעשה חשבון פשוט, רבקה בהצעתה "גם לגמליך אשאב עד אם כילו לשתות" מציעה לשאוב 2000 ליטר מים! עכשיו הביטוי "והאיש משתאה לה" מקבל משנה תוקף. אליעזר הלך לחפש אישה שכל כולה חסד ונתינה. רק כך אפשר להקים את עם ישראל שאמור לקבל וליישם את תורת החסד.

אז איך בדיוק מצליח הגמל לשתות כל כך הרבה מים בבת אחת? בהשוואה לבני אדם, פרופ' יגיל מציין כי על מנת לפצות בשתייה על איבוד 6 ליטר מים בן אדם זקוק לכ-24 שעות. הסיבה היא שאם הקצב היה גדול יותר, היה יכול להיגרם נזק לכדוריות הדם שעלולות להתפוצץ מלחץ אוסמוטי גבוה. אז איך הגמל עושה זאת?

כדי לענות על השאלה- עלינו להבין מספר דברים חשובים על מבנה הדם בגמל. בהתייחס לתאי הדם האדומים- תאי הדם של הגמל שונים בצורתם משל האדם. בזמן שתאי הדם אצלנו הם בצורת דיסקוס, התאים של הגמל הם בצורה סגלגלה. הם גמישים יותר ועמידים ללחץ אוסמוטי גבוה. תאי הדם של הגמל ישארו ללא שינוי גם בריכוזי מלח של 20% וגם בריכוזים נמוכים של 0.1%. לכן הוא יכול לשרוד הרבה זמן ללא שתיה ואז לשתות בבת אחת כמות נוזלים עצומה.

נוסף על כך, ההמטוקריט (יחס נפח תאי הדם האדומים ביחס לנפח הדם) בגמל הוא 28% לעומת האדם 45%. מה שאומר שהדם של הגמל הרבה יותר נוזלי. דבר המאפשר לו לאבד הרבה מים עד שהדם הופך לצמיגי ומקשה על הלב.

ואם נתייחס לאגירת מים. האם הדבשת היא המקום בו הגמל אוגר מים במסעו? מתברר שלא! לדבשת ישנם תפקידים אחרים. הדבשת הינה מאגר ענק של שומן. היא נמצאת על גב הגמל ומהווה חומר בידוד מעולה. החום שנקלט בדבשת אינו עובר בקלות ממנה לשאר חלקי הגוף, כיוון שיש בה יש מעט מאד כלי דם.

בנוסף לתכונות המיוחדות של הדבשת, ישנן לגמל עוד מספר רב של תכונות והתאמות המאפשרות לו לתפקד כלי התחבורה של המדבר, כפי שמוזכר שוב ושוב בפרשתנו. ישנן התאמות במבנה המורפולוגי הקשורות לגודלו ומבנהו, ישנן התאמות התנהגותיות הקשורות לדרך בה הוא יושב (כשרגליו מוצלות) ועומד (עם פניו לשמש, כדי להקטין את שטח הפנים החשוף אליה), והתאמות פיזיולוגיות (הקשורות לדרך ויסות החום שלו).

אז עכשיו כשאנו מבינים יותר את תכונותיו של הגמל אנו מבינים מדוע בדורות קודמים השתמשו בספינת המדבר למסעות ארוכים (כמו מכנען לארם נהריים) וכן מובן מדוע התורה מזכירה שוב ושוב את הגמל כאשר היא רוצה לבטא את מידת החסד של רבקה.

יותם טרסיוק סטודנט להוראת המדעים, מכללת הרצוג.