חברת הכנסת לשעבר, ד"ר עליזה לביא, סיימה ממש באחרונה כהונה של שנה וחצי בתפקיד יו"ר מרכז הרצל אבל מה שמעסיק אותה בעיקר בימים אלה זה מצבו של עם ישראל על רקע משבר הקורונה.

בימים אלה היא עורכת מסע של פגישות וביקורים כדי להכיר וללמוד, במיוחד במקומות ובקונפליקטים שניסתה להתמודד עמם כפעילה חברתית וכחברת כנסת ומחוקקת. "אנחנו בתקופה קשה. גם בהיבטים היומיומיים שלנו אתה רואה מציאות כואבת וקשה של מה יהיה מחר", אומרת לביא, "אנשים שמקור פרנסתם נגדע וגם על אנשים שכן עובדים אבל אין את עולם העשייה שאנחנו כל כך מכירים. וכולם שואלים מה יהיה פה מחר".

המראות שהיא רואה והקולות שהיא שומעת מטרידים אותה מאוד. "קיוויתי וחשבתי שצריך לקחת אחריות. הקורונה תעבור מהחיים שלנו וכבר התבשרנו על חיסון, אבל החולי החברתי שתקף אותנו בתקופה הזו של הקורונה, מטריד אותי הרבה יותר מהנגיף".

"תמיד ידענו להתאחד נגד אויבים בזמן משבר ובזמנים קשים. האויב הזה, הקורונה, משאיר אותנו בפעם הראשונה כחברה ישראלית החלוקה בינה לבין עצמה ומתעמתת עם עצמה. אנחנו חייבים להבין שהמשבר הזה לא יחלוף אם לא נעבוד ביחד. כמו שמפתחים חיסון לקורונה, היה צריך לפתח חיסון לחולי החברתי".

ד"ר לביא כבר אינה חברה במפלגת יש עתיד אותה ייצגה בכנסת. "אני כבר לא ביש עתיד. ביום אחד נקראתי לבוא והודיעו לי שהוזזתי לסוף הרשימה. לא נעים בכלל ולא צפיתי את המהלך הזה, למרות שהוא היה ברור מהמקום שהמפלגה הלכה אליה. מפלגת יש עתיד השתנתה. באנו מתוך תקווה להצמיח שיח חדש דתיים-חילונים, מרכז פריפריה, ימין-שמאל".
האויב הזה, הקורונה, משאיר אותנו בפעם הראשונה כחברה ישראלית החלוקה בינה לבין עצמה ומתעמתת עם עצמה. אנחנו חייבים להבין שהמשבר הזה לא יחלוף אם לא נעבוד ביחד

"הפרופיל של האנשים במפלגה השתנה. הנושאים שנמצאים על השיח השתנו. אתה רואה חברים שלי שלא נמצאים שם כמו הרב שי פירון, פנינה תמנו שטה ותהלה פרידמן. אנשים שבאו עם קו. אני באתי ליש עתיד אחרי שהוזמנתי על ידי לפיד. באתי כי אני עליזה לביא והוצאתי אל מחוץ למפלגה כי אני עליזה לביא. נלחמתי על העקרונות שלי והקול שלי וזה כנראה לא התאים למי שרצה ללכת לכיוון אחר".

לדעתה, מפלגת יש עתיד הלכה לכיוון מאוד מסויים. "אני לא חושבת שאפשר היום להגיד על מפלגת יש עתיד שהיא מפלגת ימין-מרכז והיא רחוקה משם הרבה יותר. מפלגת יש עתיד היא מפלגת שמאל. אני תמכתי בממשלת אחדות וזה אחד הדברים שהרימו עליי את כעסו של לפיד. חשבתי שלא היה נכון לצאת לבחירות רביעיות, בטח לא במציאות שהייתה. עוד לא מאוחר לבוא, נוכח הקורונה ולשתף פעולה. הלוואי שזה יקרה. אפשר להפשיר את הקיפאון שתקף את הכנסת. יש חוקים שלא מתקדמים, אין פיקוח על עבודת הממשלה, אין ועדת שרים לענייני חקיקה".

לשאלה אם לדעתה בחירות והקמת ממשלה חדשה לא יכולות לפתור את המצב היא עונה, "העם חלוק, וצריך לבוא ולראות איך אנחנו בונים מחדש את יחסי האמון. אני משתייכת היום לקבוצות שחושבות איך עושים את זה יותר נכון. אני היום נמצאת עם אנשים שרוצים למצוא מענה ומזור. אמת מארץ תצמח. חייבים לנקות את השיח אי אפשר להמשיך כך".

"הכנסת מורכבת ברובה מאנשים טובים. אנשים שבאו והחליטו לתרום לחברה בישראל ולראות איך מקדמים אותה קדימה. נוצרה קונסטלציה מורכבת מאוד. למרות שהעם חצוי בהרבה מהדברים יש הסכמות ויש הבנות. חוקקתי הרבה חוקים אבל אני חושבת שיש נושאים שצריך לראות למה לא הצלחנו בהם. אני מעריכה שיהיו פה שותפויות חדשות שינסו ולראות איך אפשר לקדם את מדינת ישראל קדימה", היא מוסיפה.

לביא נשאלה אם היא מזדהה עם אמירתו של יו"ר ימינה, נפתלי בנט שאומר לשים הכל בצד ולהתעסק רק במשבר הקורונה. "כן, חשבתי שזה הכיוון שצריכה ללכת ממשלת האחדות שתמכתי בה. אני חושבת שגם נפתלי וגם חברי כנסת נוספים היו משתפים פעולה אם הממשלה הייתה שמה קודם כל את טובת הציבור".

"לקורונה יהיו השלכות ובעיקר השלכות על הדור האבוד. עולם התעסוקה משתנה וצריך לפתוח קורסים ולראות איך מכשירים את הדור הבא. יש עולם עבודה חדש וצריך להיערך אליו. חייבים לאחד כוחות בלהוציא את מדינת ישראל מהמקום הבעייתי שהיא נמצאת בו ולחזק את החוסן והאמון שלנו כחברה".
הציונות הדתית בעצמה צריכה להבין שהיא צריכה להיות בשפה משותפת. אי אפשר לדרוש מעם ישראל, כאשר בתוך הציונות הדתית כל הזמן חלוקים.

האם היא רוצה לחזור לפוליטיקה? "אני אמצא את עצמי באחד הצמתים של העשייה למען החברה ישראלית ותמיד הייתי שם. אני עובדת על ספר חדש לבנות מצווה וספר נוסף שאני מתקדמת בו מתוך רצון למצוא את השפות הישראלית והיהודית. צריך לברוא שפה חדשה כי נכשלנו. אני מגיעה אחרי תפקיד במרכז הרצל מתוך רצון לקרוא שוב את הרצל. הוא לימד אותנו לחלום ואני רוצה להחזיר אותנו לחלום. אסור לנו לקחת את החלום מהדור הצעיר שאוהב את המדינה. אולי אנחנו דור המדבר אבל אסור לנו לקטוע את התקווה והחלום. אני מקווה שאמצע את השותפים הפוליטיים האמיתיים שאפשר ללכת איתם קדימה".

ד"ר עליזה לביא חושבת שהציונות הדתית משנה את פניה ולטובה. "אני שייכת לדור של נשים שפרצו תקרות בתוך הציונות הדתית. יש היום בשלות שכולנו אוהבים את התורה והעבודה וצריך לשתף פעולה להצלחתה של הציונות הדתית. הציונות הדתית בעצמה צריכה להבין שהיא צריכה להיות בשפה משותפת. אי אפשר לדרוש מעם ישראל, כאשר בתוך הציונות הדתית כל הזמן חלוקים. יש היום יותר הבנות גם מצד המנהיגים בציונות הדתית, גם מנהיגים רוחניים וגם מנהיגים פוליטיים, שאפשר להתחיל לשתף פעולה".

"מושג הציונות הדתית התרחב ומכיל יותר. יש כאן הכלה על המנעד של הציונות הדתית. אפשר גם וגם. יש הרבה חבר'ה דתיים לייט שגם מגדירים את עצמם ציונות דתית ויש חבר'ה בישיבות הקו שגם מגדירים את עצמם ציונות דתית. יש ציונות דתית בליכוד, בימינה ובעוד מפלגות . החברה הישראלית בכלל יותר מסורתית וגם בזהות והשייכות ורואים את זה במרחב הציבורי".

היא נשאלה כיצד היא רואה את המתקפות על הרב אליעזר מלמד בשל הסכמתו להיפגש עם רפורמים. "אני רוצה לברך את הרב מלמד. הוא מגלה אומץ מנהיגותי בלהקשיב ולשמוע. יש לנו אחים ואחיות בתפוצות עם היסטוריה של העם היהודי. הרב מלמד ממשיך את מה שהתחילו קודמיו. הרפורמים הם חלק מהעם היהודי והרב מלמד אמר בתבונה רבה שצריך לבוא, לדבר, לנהל דיאלוג ולהקשיב, ללמוד ולהכיר. מה יהיה הצעד הבא? ימים יגידו".