על עסקים וקורונה במשפט העברי

פסיקת בית המשפט בהתייחסו לתקופת הקורונה בהשוואה ל"מכת מדינה" ממסכת בבא מציעא, בין משפט ישראלי למשפט העברי

עו"ד הרב שלמה יעקובוביץ , כ"ח בחשון תשפ"א

עו"ד שלמה יעקובוביץ
עו"ד שלמה יעקובוביץ
צילום: באדיבות המצולם

בשבוע שעבר התקבלה לראשונה פסיקה של בית המשפט עם התייחסות ישירה לתוצאות המשפטיות של מגיפת הקורונה.

בית משפט השלום בחדרה דחה את תביעת הפינוי שהוגשה כנגד משכירת חנות לרשות נעלי סקופ בעקבות אי תשלום דמי השכירות בתקופת הסגר הראשונה.

בהליך זה נידונה השאלה על מי מוטל לספוג את הנזק בשל החלטת המדינה לסגור את המשק הישראלי בגל הראשון.

הגמרא (ב"מ קה:) מציינת כי במקרה של 'מכת מדינה' עומדת אפשרות לאריס/ספק לנכות מדמי החכירות נוכח העובדה כי ההשפעה של האירוע הכלכלי הינה בסדר גודל כללי וגדול.

מהר"ם ומהר"ם פדאווה נחלקו ובעקבותיהם כך גם פוסקי ההלכה, האם היכולת לנכות מדמי החכירות הינה רק לשעבר, בשל מכת המדינה שפגעה באופן ישיר ביבול ובייצור אך לא ביחס להתקשרות עתידית (מהר"ם פדאווה, סמ"ע, ש"ך, וחת"ס) או שמא "מנכה לו משכירותו" גם באופן עתידי בעקבות ההשלכות של אותה מכת מדינה (מהר"ם, נתיבות וכ"פ הרמ"א בסי' שכא חו"מ)

המרדכי, אחד מפוסקי ההלכה שחי לפני כשבע מאות ועשרים שנה, כותב דברים אלו (ב"מ סי' שמג): "ואם הביטול של המלמד מחמת גזירת המושל שבעיר ואי אפשר למלמד ללמוד הוי מכת מדינה ויהא ההפסד של בעל הבית. והוא הדין שהולכים אחר ניהוג המדינה להשכים ולהעריב ללמוד, כדתנן השוכר את הפועלים ואמר להשכים ולהעריב מקום שלא נהגו אינו יכול לכופן כו', ועיין בגמרא ועלה אמרינן בירושלמי זאת אומרת מנהג מבטל הלכה".

כלומר לפי דברי המרדכי, הכרעה בשאלה כמו שניצבה בפני בית המשפט השלום וככל הנראה עוד ידונו בה בתי משפט שונים עד אשר תצא הכרעה ו/או חקיקה מסודרת תלויה במנהג של המדינה.

מדינת ישראל הצעירה אמנם למודת אתגרים אך טרם התקבל מנהג מסודר בעניין זה ולכן כאשר שאלת הקורונה ניצבה בפני פוסקי ההלכה כבר בראשיתו של הסגר הראשון, עלתה הסוגיא בדבר תשלום דמי הגן.

מחד גיסא צודקים ההורים של הילדים אשר נותרו עמם בביתם ומאידך גיסא צודקות הגננות אשר הפסידו אף הם כתוצאה מהסגירה על ידי המדינה. הפוסקים ברובם נטו שלא להכריע ולהמליץ על פשרה כאשר העובדה שאין מנהג מסודר בעניין זה מהווה הבסיס להכרעה זו.