ממשלת סודאן בקשי מחילה לרגל יום הסיגד

עם חתימת הסכם הנורמליזציה עם ממשלת סודאן יש לדרוש מהעם הסודאני לבקש מחילה מיהודי אתיופיה על הסבל והעינויים שגרמו בשנות העלייה

הרב אבי שיש , כ"ח בחשון תשפ"א

אבי שיש
אבי שיש
צילום: עצמי

בשנותיה הראשונות של הקמת מדינת ישראל  חתמו שר החוץ משה שרת והקנצלר (ראש ממשלה) הגרמני קוֹנרַד אַדֶנאוּאֶר על הסכם שילומים בין ישראל לגרמניה.

בהסכם נקבע כי גרמניה תשלם למדינת ישראל פיצוי כספי מתוך הכרה באחריותה לרצח בני העם היהודי ולפגיעה ברכוש ובנפש.

בשבועות האחרונים אנו עדים לחתימת הסכני נורמלוזיציה בין מדינת ישראל למדינות אחרות. אחת המדינות שאמור להיחתם איתה הסכם היא סודאן. 

יהודי אתיופיה בעלייתם למדינת ישראל עברו בסודאן.  שם הם רכשו את שירותיהם של מורי דרך שלפעמים נטשו אותם בדרך אחרי שנטלו את כספם, לפעמים תוך כדי שיתוף פעולה עם שודדים ששדדו את רכושם של הפליטים והרגו בהם. בסיוע מורה הדרך הם נאלצו ללכת ברגל, במסלול הררי ובמסלול מדברי קשה ורבים מתו בדרך מתשישות, מרעב, וממחלות וכן היו שנרצחו על ידי שודדים או חיילים סודאניים. היהודים שמתו בדרך לא זכו לקבורה מחשש לחייהם של מי שניצל.

בסודאן, במחנות אליהם הגיעו, לא היה מספיק מזון, לא תמיד היו מים ראויים לשתייה, לא היה טיפול רפואי נאות והפליטים היו חשופים להתעללות החיילים והשומרים הסודאניים. רבים מתו במחנות ממחלות ומגיפות, מצמא ורעב ואף התאבדו - חלקם נשים שנאנסו ולא יכלו לשאת את הבושה. כמו כן, במחנות לא נערכה קבורה על פי המסורת היהודית. חלק מאלו שהצליחו להגיע לסודאן, גורשו חזרה לאתיופיה ונאלצו לעשות את כל המסע המפרך חזרה לביתם.

בדרכי הבריחה ובמחנות בסודן סבלו היהודים ממגפות, מרעב, וממעשי התנכלות, אונס ושוד רצחני. ההליכה של משפחות, קשישים וילדים נמשכה לעתים חודשים, ולאחריה נאלצו העולים להמתין במחנות הפליטים בסודן כשנתיים עד לחילוצם ולהעלאתם ארצה.

כ-4,000 מבני העדה נספו בדרכים ובמחנות בניסיונם לעלות לישראל. הצנעת הזהות היהודית על פי הוראת סוכני המוסד הקשתה על העולים את השמירה על הלכות הכשרות והטהרה; במדבר לא היו העולים יכולים לקבור את מתיהם מפחד השודדים, ואילו במחנות הם לא היו יכולים לקבור את המתים בטקס יהודי מאימת השומרים הסודנים.

בעת הזו, עם חתימת הסכם הנורמליזציה עם ממשלת סודאן  יש לדרוש מהעם הסודאני  לבקש את מחילת יהודי אתיופיה היקרים על הסבל והעינויים שנגרמו להם בשנות העלייה. בנוסף , יש לדאוג כי פיצוי כספי ינתן לאותם העולים ובני משפחותיהם שאיבדו את היקר להם מכל. בדרך להגשמת החלום, עליה לירוסלם.

יום הסיגד המשמש זמן לתיקון, הוא ההזדמנות.

הכותב הוא הרב אבי שיש קהילת משכן ישראל ואמי"ת המר רחובות