הרב שאול עבדיאל
הרב שאול עבדיאלצילום: אלישב ידידיה

הטלפון צלצל, מהעבר השני היה תלמידי לשעבר. "הרב, אפשר להתייעץ איתך?" שאל. "בשמחה" עניתי.

"תראה, רציתי להתייעץ לגבי איזה מקצוע כדאי לי ללמוד, וגם לגבי מקום מגורים מומלץ, ואם לא קשה, רציתי גם לבקש עצה לגבי שידוך" אמר בשטף מילים בקול נרגש.

"אייעץ לך בשמחה" עניתי, "אבל" המשכתי, "מדוע שלא תתייעץ עם הוריך, הם מכירים אותך הרבה שנים, אני לימדתי אותך רק שנתיים. חוץ מזה, הוריך הם יודעים ובעלי שם ביעוץ והכוונה, לא מאמין שאני אדע לתת לך יותר מידע מהם".

"ההורים שלי" ענה בפליאה. ההורים שלי כלל לא מכירים אותי" ענה בנחרצות. "עזבתי את הבית בגיל 14, מאז אני בישיבות, חי בפנימיה ומגיע לשבתות פעם ב... וגם אז ישן או יוצא עם חברים".

נורמלי בציבור שלנו לשלוח את ילדינו ללימודים בפנימיה כבר מכיתה ט. השלמנו (לא ברור למה) עם התשלום הגבוהה של אלפי שקלים בחודש לטובת חינוך מיטבי לילדינו. אבל האם צריכים אנו להשלים עם הניתוק המתבקש של ילדינו הצעירים מביתם, ממשפחתם?

אנחנו הציבור היחידי שעושה זאת. לא הציבור הכללי ולא הציבור החרדי עושים זאת בגיל כל כך צעיר. ברור שלפני 50 שנה, הישיבות והאולפנות היו מהפכה נצרכת לחינוך דור. וב"ה ניתן להכתיר את הפרויקט כמוצלח.

אבל האם עדיין צריכים אנו לשלם את המחיר? האם לא בנינו כבר בתים וקהילות מספיק חזקות בשביל להקים אצלנו ישיבות ואולפנות אזוריות ללא פנימיה (אקסטרניות)? האם באמת ההבדל בין הישיבות כך כך משמעותי? האם מה שהיה טוב לבנינו מגיל גן חובה ועד כיתה ח בבית הספר האזורי לא יכול להיות טוב גם בכיתה ט? מדוע אנו שולחים את ילדינו להתחנך אצל אחרים כשאנו ב"ה יודעים ונדע טוב מכולם לחנכם?

מחקרים מראים שהמקום הטוב לילד הוא בביתו בחיק משפחתו. הדבר נכון כפליים במשפחות שלנו. מישהו יכול לחתום שהוא יודע מה קורה עם בנו או בתו בכל ערב כשהם בפנימיה? ולא, בטלפון היומי כשהם אומרים שהכל בסדר, זה לא אומר שהכל באמת בסדר... בשליחת ילדינו לפנימיות אנו וילדינו משלמים מחיר כבד.

יתרה מכך, לעיתים רבות, בשליחתנו את ילדינו למוסדות עם פנימיה, אנו כביכול "זורקים" את אחריות החינוך על המוסד. ולא היא, האחריות היתה ותהיה עלינו. ומי שישאר עם תוצאותיה הם אנחנו. אבל רגע, יש ליד הבית שלנו ישיבה, אבל היא רק עם פנימיה, מה עושים? 

מתאגדים ומקימים מסלול ללא פנימיה. אפשר להכניס בו את לימודי הקודש ברמה גבוהה ואף את לימודי החול ברמה מצוינת. ומה עם תגבור לימודי וחוגים בשעות אחר הצהרים ובערב? 

בכסף הרב שחסכנו בשליחת ילדינו לישיבה ללא פנימיה, נוכל לשלם על חוגים והעשרות רבות (ואף נשאר עם ספיירים...)
אותיות חנוכה הם חינוך, הגמרא (שבת כב עמוד ב) מביאה מחלוקת האם "הדלקה עושה מצווה" או "הנחה עושה מצווה". נוכל להמשיל את הדילמה לימינו, האם החינוך הוא "בהנחה" של ילדינו במוסד חינוכי נחשב. או "בהדלקה" יום יומית בה אנו נשמע, נעזור, נחבק ואף ניתן נשיקת לילה טוב (לאחר מריבות של תעלו כבר לישון), לילדים אותם קיבלנו כפיקדון מאת ה'.

יוסף מחפש את אחיו (בראשית לז, טז) ואומר המדרש שיעקב קרא לבניו אחיו (ב"ר עד, יג). על סמך זה ניתן לחבר את הפסוק: "את אחי אנוכי מבקש" גם לאמירה חדשה "את בני (ובנותי), אנוכי מבקש".

הרב שאול עבדיאל הוא חבר באיגוד רבני קהילות, ור"מ בישיבת גב ההר באלון מורה, הפותחת מסלול ללא פנימיה לתלמידי האיזור.