העצות של חיים ולדר לילדים ונוער

הסופר חיים ולדר התארח אתמול בתוכנית 'נפגשות' של סיון רהב-מאיר, והעניק 4 תובנות גדולות שהסיק מסיפור חייהם של אלפי ילדים שראיין

סיון רהב-מאיר , א' בכסלו תשפ"א

סיון רהב מאיר
סיון רהב מאיר
צילום: ללא קרדיט

במסגרת תוכנית 'נפגשות' של המזרחי, הנחיתי אתמול מפגש זום בין סופר הילדים הפופולארי ואיש החינוך חיים ולדר לבין בנות בכיתות ה' עד ט'. ולדר שיתף את הילדות והנערות בארבע עצות חשובות לגיל הזה, בפרט בימי הקורונה:

1. הביטחון העצמי צריך להיות תלוי בי ולא באחרים. יש בגיל הנעורים תלות מוגזמת בסביבה. אם חברה קרובה פתאום מתחברת קצת יותר עם חברה אחרת – זה יכול להוציא אותנו לגמרי מאיזון. אם הביטחון העצמי שלכם יגיע רק מהסביבה, תהיו בבעיה. צריך למצוא את הדברים הטובים בי ולהאמין בעצמי. בתקופת הקורונה יש הזדמנות לבנות אישיות עצמאית, אחרת נסבול כל החיים מהתלות שלנו בחברה.

2. אתם יכולים לספר את סיפור חייכם. אל תתנו לאחרים לספר אותו. בפרשה שקראנו בשבת למדנו ששרה אימנו הצליחה להתנהג בגיל מאה כמו בגיל עשרים. כתוב שכל שנותיה היו שוות לטובה, כלומר גם בשנים קשות היא לא נשברה. נכון, אתה לא תמיד יכול לבחור מה יקרה לך, אבל אתה יכול לבחור איך לפרש את מה שקורה לך, ואיך להגיב. נסה לכתוב בעצמך את הסיפור.

3. לא רק סיפוקים מיידיים. העולם הזה מושך לסיפוקים מיידיים. ימי הקורונה גורמים לנו לבזבז זמן ולשקוע לפיתויים כאלה, בעיקר מול מסכים. להשקיע, להתקדם, ללמוד, להתנדב, לבנות את האישיות – זה לא כיף. זה יוצר כיף עתידי, אבל לא מיידי. לא צריך לחיות כל הזמן אך ורק למען העתיד, אבל צריך למצוא מינון נכון. עוד לא ראיתי מישהו שחי רק עבור סיפוק מיידי – והצליח בחיים.

4. הלב הוא לא מחסן. אלה שנים סוערות. אתם חייבים שיהיה מישהו מבוגר קרוב שאתם מרגישים שאפשר לדבר איתו. הכי טוב שזה יהיה אחד ההורים, אבל אפשר למצוא גם יועצת, סבתא ועוד. אם קורה משהו, אם מישהו פוגע בנו, אם אנחנו מרגישים לא טוב – צריך שיהיה בסביבה מבוגר אחד שסומכים עליו.

ופרטים והצטרפות לתוכנית 'נפגשות', לבנות 11-14 – לחצו כאן