להצעת החוק הזאת יש שני ממדים – אחד פוליטי טהור ואחד ערכי. סהדי במרומים אני לא מבין את כחול לבן. הרי החוק הזה הוא כל מה שהם צריכים. הם מעמידים פנים כבר די הרבה זמן שהם בכלל האופוזיציה שבתוך הקואליציה. פה נותנים להם את כל הכלים שהם היו זקוקים להם.
אם הצעת החוק הזאת עוברת היום נתניהו יהיה חייב לתת לבני גנץ את הרוטציה ולא ילך לבחירות, כי הוא לא יוכל לכהן. זה כל מה שהם רצו, לייצר מצב שבו חייבים לקיים את ההסכמים איתם. נותנים להם כלי, וכמו שאתם רואים, הם נמלטו מן האולם כל עוד נפשם בם.
כל מה שרציתם – אפשר להעביר תקציב, תקוים הרוטציה, גנץ יהיה ראש הממשלה בנובמבר הקרוב. איזה היגיון יש בעובדה שאפילו מזה אתם נמלטים? מה כל כך מפחיד אתכם? ממה אתם מפחדים? למה אתם מפחדים ממנו כל כך? מה הוא יעשה לכם? יעמיד אתכם בפינה? יחתום הסכם עם האמירויות בלי לגלות לכם? לא יעביר תקציב? ימה הוא יעשה לכם שכל כך מפחיד אתכם שאתם לא מעבירים הצעת חוק שמסייעת קודם כל לכם?
מעבר לזה יש את עמדת הכוח האולטימטיבית ועמדת הכוח האמיתית בעולם הזה זה הערכים שלך. אם יש לך ערכים ואתה יודע אותם, ואתה מוכן להיאבק עליהם אין עמדת כוח גדולה מזו.
הצעת החוק הזו רוצה להחזיר למדינת ישראל ערכים כמו יושר, הגינות, צדק. כי אנחנו יודעים את האמת. ראש ממשלה עם כתבי אישום זה בעצם להיפך – כתבי אישום עם ראש ממשלה. זו האמת, כשלבנאדם יש כתבי אישום זה מה שמעסיק אותו, זה הדבר העיקרי שמעסיק אותו כשיש לך כתבי אישום. כשיש לך כתבי אישום מה שמחזיק אותך ער בלילה זה לא האיראנים, זה לא הקורונה, זה לא הכלכלה.
מה שמחזיק אותך ער בלילה זה שאתה שומע שוב ושוב בתוך החשכה את ההדהוד של טריקת דלת הברזל מאחוריך בתא הקטן שלך בבית הסוהר. זה מה שמעסיק אותך כשיש לך כתבי אישום.