רוצים חיילים מסטולים מול חיזבאללה?

דניאל קלימן העוסק בגמילה מסמים מכיר מקרוב את השלכות לגליזציית הקנאביס באורוגוואי. בראיון הוא מזהיר מההשלכות האסוניות של המהלך.

שמעון כהן - ערוץ 7 , ב' בכסלו תשפ"א

עישון קנאביס
עישון קנאביס
צילום: ISTOCK

בעוד תשעה חודשים, כך הכריז שר המשפטים אבי ניסנקורן, תקודם הלגליזציה של הקנאביס בישראל.

בראיון לערוץ 7 מספר דניאל קלימן, מי שהיה במשך שנים רבות בעל מכון גמילה מעישון באורוגוואי, על תובנות ולקחים מהלגליזציה שהתחוללה באורוגוואי ומספר על המקום שישראל לא רוצה להגיע אליו אבל יתכן שבדיוק אליו היא הולכת בעיניים פקוחות.

"זה היה אסון גדול ששינה את פניה של המדינה מאז שנחקק חוק אי הפללה ב-1998 עד שבדקך נחקקה לגליזציה של שוק הקנאביס ב-2013 והחוק נכנס לפועל ב-2017. במהלך הזה ההתפשטות של כל הסמים הייתה חסרת תקדים, כולל הסמים הכי קשים. האופנה של שימוש בסמים התפשטה ואי ההפללה נתנה לגיטימציה ועם ההתפשטות הזו הייתה גם התפשטות של פשיעה בצורה חסרת תקדים".

מספר קלימן כי אם בשנת 94' היו 3000 מעשי שוד בשנה הרי שבשנת 2018 מדובר בלא פחות מ-30,000 מעשי שוד בשנה. "עם הסמים מגיעות תופעות קשות כולל מעשי רצח והמצב הולך ומתדרדר. צריכת סמים מביאה לבטלנות, בני נוער עוזבים את מוסדות החינוך ולא כדי להיכנס לתעסוקה, הבטלנות מביאה לפשעה, מגזר שלם של נוער נקרא 'לא ולא', לא לימודים ולא עבודה, אבל יחד עם זה הם צורכים חומרים שמצריכים מימון ולכן הם מגיעים למעשי שוד עד כדי רצח. האלימות התגברה בצורה חסרת תקדים".

"אורוגוואי נחשבה לשווייץ של אמריקה כמדינה שקטה עם 3.5 מיליון תושבים בלבד, והמדד לרצח היה 4-5 למאה אלף תושבים בכל שנה ועכשיו זה הגיע ל-12 בשנה", אומר קלימן ומציין כי לתופעות הללו לא אחראית רק צריכת הסמים שכן ישנן תופעות של שחיתות במשטרה ותופעות נוספות "אבל ההתעסקות בסמים גורמת לגידול בפשיעה".

"מחקרים שנעשו על ידי האו"ם בודקים את צריכת הסמים באוכלוסיית בתי הכלא לעומת האוכלוסייה הכללית, ורואים שצריכת הקנאביס באוכלוסיה הכללית באורוגוואי ב-2006 הייתה 13% ואצל העבריינים בכלא 71%, וקוקאין 4% באוכלוסייה הכללית ו-51% בקרב היושבים בכלא. זה לא רק בדרום אמריקה. נתון רשמי בארה"ב מראה שבשנת 2002 75 אחוזים מהיושבים בכלא צורכים קנאביס ו-48 אחוז צורכים הרואין או קראק", אומר קלימן ומזכיר כי הדברים פשוטים וניתן להבין אותם גם מכך ש"בארץ כשיש רצח מזעזע הדבר הראשון שהמשטרה עושה הוא בדיקת סמים. הדברים ברורים. אני לא מבין מה המטרה בהליכה ללגליזציה".

ואולי, שאלנו את קלימן, כאשר המדינה רואה שבכל המגזרים ובכל המעמדות כבר קיימת תופעה המונית של צריכת קנאביס אין מנוס מלהסדיר את הסוגיה אם אנחנו לא רוצים לשלוח את כולם לבתי הכלא. "זה שקר. מדובר במיעוט מאוד קטן שמשתמש בסמים ואנחנו לא רוצים שזה יגדל. המדינה צריכה לשים לעצמה מטרה. צריך לשקול האם זה מצב ראוי או לא? לפני עשרים שנה איסלנד התחילה תכנית להבראת החברה ויצרה את התכנית המוצלחת ביותר למלחמה בסמים והגיעה למצב שבו כמעט ואין נוער שצורך סמים או אלכוהול. ישראל יודעת את זה וזה כיוון שבו ניתן לנקוט".

על צעדיה של איסלנד מספר קלימן: "זו פעילות כוללת עם הרבה ספורט ומאבק בבטלנות במקום לעודד אותה, העלו את הגיל לצריכת אלכוהול מ-18 ל-21, ועשו צעד מקורי ומוצלח שלא לאפשר לנוער בגיל 13-16 לשוטט ברחובות בשעות מאוחרת בלילה, הקימו חוגים כדי לייצר אדרנלין חיובי". לדבריו
"לגליזציה היא לגיטימציה לשימוש בסמים, התוצאה היא שהכמות של המשתמשים הולכת וגדלה וזה הופך לאופנה בלתי פוסקת. בני נוער שרוצים להיות חלק מהחבר'ה לא יכולים להימנע מצריכה של סמים".

מוסיף קלימן ומסביר כי הקנאביס מצטרף לשני הסמים האחרים, סיגריות ואלכוהול, שגם הם חוקיים לכאורה. כך היה גם באורוגוואי. "מה שקורה הוא שסיגריות נמצאות בנגישות גבוהה ומשתמשים בהן בתדירות גבוהה, אבל מדובר בסם שאינו פסיכואקטיבי. מצד שני אלכוהול הוא סם פסיכואקטיבי אבל לא מקובל לשתות בשעות היום, בבזמן עבודה ובזמן לימוד. עכשיו מגיע הסם השלישי, הקנאביס, שמעשנים אותו כמו סיגריה, וכך נכנסה לתמונה סיגריה שמביאה אדם למצב של מסטול שצורכים אותה כל היום".

"אנשים רואים את הקנאביס כתרופה ולכן חושבים שהוא טוב, אבל תרופה היא רעל ואנשים לא מבינים את זה. בני נוער חשובים שקנאביס זה בריא יותר מסיגריות והם נכנסים לבתי הספר מסטולים. בנסיעה האחרונה של לאורוגוואי פגשתי מורה שסיפרה לי שהיא מיואשת כשתלמידים נכנסים מסטולים לכיתות. היא מלמדת והם לא שם, ובהמשך הם ממש לא שם כי הם לא מגיעים לבית הספר.

''בבית הספר אסור לעשן, אבל בדרך ובתחנות האוטובוסים מעשנים חופשי. מה יהיה בצה"ל אם יהיה לנו כאן צבא של מסטולים ונרקומנים? הבעיה היא לא רק העישון בתוך הבסיסים כי ההשפעות החמורות של הסם הם גם אחרי זה ולא רק כשמעשנים. יש להם תופעות נוראות ופלאש בק".

בהקשר זה של ההתמודדות הצבאית עם הקנאביס מזכיר ומעיר קלימן כי ישראל ניצבת "מול אויבים שאפילו לא שותים אלכוהול. זה יהיה פגיעה בחברה ובצבא. תהיה לזה משמעות גם בתאונות דרכים. כשאתה נוסע בכביש מהיר, את מי אתה רוצה לראות מולך, נהג שפוי, מסטול או מסומם?".

"מדברים רק על ההשפעה האישית, על הבלוי האישי ולא מדברים על ההשפעה על החברה וזה מאוד מדאיג. בני גנץ אומר שאנחנו רוצים להתנהל כמו המדינות המתקדמות, אבל איזה מדינות מתקדמות? ארה"ב מתקדמת חברתית? מה מידת האלימות שם? מדד הרצח בארה"ב הוא פי ארבע מאשר בארץ? זה המודל שאנחנו חותרים אליו? המדינות עם הכי נמוך הן אלה עם החוקים הקשים ביותר כמו יפן, דרום קוריאה הונג קונג.

''ישראל היא עדיין גן-עדן מבחינת אלימות חברתית, אתה יכול לצאת עם הילדים בלילה, לשלוח את הילדים לסופר, בארה"ב זה לא קורה".

עוד אומר קלימן: "כבר כרגע יש לגליזציה ומי שרוצה לקחת סמים לוקח. נחקק כבר שאין הפללה פלילית, מישהו מכיר מישהו שקיבל קנס? מה שרוצים עכשיו זה שתהיה גם לגיטימציה. הלגליזציה היא לא סוף הסיפור והסיבה היא שמי שמניעים את עניין הלגליזציה הם חברי כנסת שרוצים להצדיק את עצמם.

''כך זה גם באורוגוואי. הם רוצים שהרבה אנשים יעשנו סמים ואחרי הלגליזציה התעמולה של הגורמים האלה תלך ותתגבר. היום יש באורוגוואי יותר ממאה מועדוני קנאביס, יש מסיבות קנאביס ותערוכות קנאביס. אלה בעצם מועדוני סמים והפעילות ברשת בלתי פוסקת כי הנטייה האנושית היא לשתף אחרים בעישון".

קלימן מדגיש כי מדובר בחקיקה שלא ניתן יהיה לחזור ממנה לאחור, ממש כפי שהמצב לגבי סיגריות, כאשר הענף הפך לכלכלי מאוד ונוגע לבעלי אינטרסים רבים. בהקשר זה הוא מזכיר כי כבר כעת מאחורי החברות העוסקות בתחום הקנאביס עומדים אנשי ציבור, בהם כידוע גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, ואלה משתכרים במניות, מה שמחזק אצלם את השאיפה להביא להכנסת הענף לשוק, כך שיוכלו להפוך את המניות לכסף. "זה מבוי סתום ויהיה עצוב לראות שישראל הולכת למקום המסוכן והעצוב הזה".