ירח טוקר מדבר על הכל

בן 38, נשוי ואב לשישה, גר בגבעת זאב (הר שמואל), יועץ אסטרטגי ויועץ תקשורת. ירח טוקר מתארח במדור ״עניין אישי״

שילה פריד , ג' בכסלו תשפ"א | עודכן: 14:01

ירח טוקר
ירח טוקר
צילום: מירי שמעונוביץ

התחלה// בית וגן, ירושלים. החמישי מבין שבעה ילדים. אביו עלה מארצות הברית ואמו מהולנד. "היינו משפחה מודרנית. למדנו במסגרות חרדיות, אבל בגלל הרקע החוצניקי היינו פתוחים יותר. ידענו שפות, טסנו לחו"ל".

אבא// יוסף טוקר, עבד כמנהל סמינר לבנות. "אבא הגיע ממשפחה ליטאית שורשית. אבא שלו היה בחברון בפרעות תרפ"ט, הוא כתב את המיקום של הנרצחים בקבר האחים. אמא שלו ניצלה משריפה של כל הקהילה בעיר שלה בשואה".

אמא// רבקה טוקר, מאבחנת דידקטית. "אין משפחה שנייה בציבור החרדי שלא עברה אצלה בהרצאה או באבחון. מאוד מוכרת בציבור החרדי, לא פעם שואלים אותי אם אני הבן של רבקה".

דור שלישי// סבו מצד אמו היה אהרן אהרונסון, שהלך לעולמו לפני כשנה בגיל מאה. "שבוע לפני פטירתו עוד היה חזן בסליחות. כל מי שהיה בהולנד הכיר אותו. הוא אירח בביתו ראשי ישיבות ואישי ציבור, ואצלו ר' שלמה קרליבך הלחין חלק מהשירים. היינו אוהבים לשתות וויסקי יחד".

לא מתאים// בילדותו למד בתלמוד תורה 'כרם'. "הייתי בין היפראקטיבי לחנון, עם משקפיים על כל הפנים, ולא פעם קיבלתי מכות מהמחנכים, לא תמיד בצדק. היום כבר לא משתמשים בשיטה הזאת".

פני זקן// למד בישיבה הקטנה 'שערי תורה' בירושלים. "בראש הישיבה עמד הרב חיים פנחס שיינברג. הוא היה תלמיד חכם זקן, עטוף בטליתות, שהיה מסביר לנו את הגמרא בסיפורים צבעוניים".

גדול שימושה// אחרי הישיבה הקטנה הלך ללמוד בישיבת חברון גאולה. "לא הייתי מהתלמידים המבריקים, אבל כשנרשמתי לישיבה אבא שלי אמר לי: 'אני לא יודע כמה תלמד, אבל תפגוש אנשים גדולים'. ראש הישיבה הרב שמואל יעקב בורשטין היה איש נדיר, בעל רגש, מלחין, תפילתו בימים נוראים הייתה בלתי נשכחת. לא היו לו ילדים והיינו אוכלים אצלו בשבתות. דברי התורה פחות דיברו אליי, יותר השירה המיוחדת שלו".

החובש// בימיו בישיבה החל להתנדב כחובש ב'הצלה ירושלים'. "בהפסקת הצהריים או בערב אחרי זמני הלימוד הייתי זמין לתדר של הקריאות ויוצא לעזור. היו גם אירועי הצלת חיים של ממש".

המלמד// אחת לשבוע היה מכין ילדים חילונים לבר המצווה. "בישיבה לא ידעו שהייתי נוסע אחת לשבוע ליישובים באזור ים המלח כדי ללמד ילדים. הייתי משתגע מזה שילדים טובים, חכמים ומוכשרים לא יודעים דבר על רחל אמנו, על אברהם אבינו. בסוף התוכנית עשיתי איתם טקס יפה בכותל".

מציל את ראש הישיבה// "שיא הפעילות כחובש היה בראש השנה. הרב בורשטין היה חזן במוסף, ובאמצע שקרא 'מי יחיה ומי ימות' הוא קיבל התקף לב. רצתי להושיט לו עזרה ראשונה. מאז היינו בקשר קרוב. הוא רצה שנלמד חברותא, בטעותי לא הלכתי על זה כי לא מצאתי מה ללמוד. אבל הוא הגיע לסיום מסכת שעשיתי, וחזר במיוחד מחו"ל כדי לערוך את הקידושין בחתונה שלי. הוא כל הזמן רצה להכיר לי תודה".

החצי השני// בגיל 23 הכיר בשידוך את חוה, בתו של ד"ר ברוך ברוקס, מומחה בינלאומי להפריה חוץ־גופית. עובדת היום כמעצבת פנים.

מאמין בנוער// עם סיום לימודיו בישיבה התגייס לשירות לאומי־אזרחי. "שילבתי את אהבתי לרפואה עם התנדבות באמבולנס, וגם הייתי חונך לנוער נושר בירושלים. עולם הנוער הנושר הוא בעיה אמיתית במגזר החרדי, ושמחתי על הזכות שהייתה לי בסיוע להם".

אושיית רשת// אחרי החתונה חיפש מקור פרנסה לו ולרעייתו. "האינטרנט היה אז בחיתוליו, בייחוד בציבור החרדי. מה שכן היה זה פורום 'הייד פארק', שהקמתי בו אשכול למתנדבי 'הצלה'. העלינו תמונות מפעילויות שיצאנו אליהן".

חבר של הכתבים// "מתישהו ב'הצלה' ראו שאני מגיע ראשון לכל אירוע, מעלה תמונות, יודע אנגלית, ומינו אותי להיות דובר הארגון. הכתבים היו מקבלים ממני מידע עוד לפני מד"א, המשטרה או דובר צה"ל. באינתיפאדה ראיתי דם ופצועים יותר מהרבה חיילים".

עולה למשכן// אחרי כמה שנים החליט לעבור הלאה, לעבודה רגועה יותר. "היינו בביקור בארצות הברית, ובמהלכו קיבלתי שיחה מהרב משה גפני. הוא התמנה לראשות ועדת הכספים והציע לי להיות דובר הוועדה. כך נכנסתי לעבודה בכנסת".

גמרא במגדל// "עבדתי עם אנשים מאוד שונים ממני, כמו חיים אורון ושלי יחימוביץ'. הערכתי אותם מאוד. הצעתי להם שנלמד גמרא יחד והייתה התעניינות. השיא היה סדרת שיעורי גמרא במשרד של אבי בניהו עם תומר אביטל, ברק רביד, יועז הנדל ורבים אחרים. לא במטרה להחזיר בתשובה, אלא להכיר ולהתחבר".

גובה העיניים// את הקשר עם אנשי התקשורת ניצל כדי לחשוף אותם לציבור החרדי. "ארגנתי למערכות תקשורת סיורים בבני ברק. ynet, דה מרקר, כל פעם מערכת אחרת. עיתונאים ביקרו בפוניבז', רזי ברקאי ונחמיה שטרסלר שוחחו עם בחורי הישיבה, זה היה מיוחד".

האח הגדול// מנחם טוקר, מגיש ברדיו ובטלוויזיה, הוא אחיו. "כשהיינו קטנים לא היה לנו כל כך קשר, היום הוא השכן שלי. בית לידי, החבר הכי טוב שלי. אנחנו מדברים עשרות פעמים ביום, ובקורונה עשינו קפסולה משותפת לילדים שלי ושלו. בלעדיו לא הייתי שורד את התקופה הזאת".

לא מתייבש באופוזיציה// בשנת 2013, כאשר הוקמה ממשלה בלי המפלגות החרדיות וגפני לא קיבל את ראשות ועדת הכספים, פתח משרד יחסי ציבור עצמאי שאליו הגיעו חברות רבות. חלקן חברות חרדיות שרצו להיפתח לציבור הכללי, וכן גופים מהציבור הכללי שרצו דריסת רגל בציבור החרדי.

דובר הרב הראשי// אחד מלקוחותיו במשרד היה הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו. "אני בקשר טוב איתו. לא מזמן הבן שלי, בגיל חמש, שאל אותי איך רואים את ה'. לא ידעתי מה לענות לו והלכנו לרב לאו. הדהים אותי שנשיא בית הדין הגדול, הרב הראשי, מתפנה מכל עיסוקיו בשביל ילד קטן".

בן בית של מרן// בזכות עיסוקיו הרבים זכה להיות קרוב לרב חיים קנייבסקי. "חשוב לי לומר שהוא מגבש החלטות בצורה שקולה וברורה. אף אחד לא מעוור את עיניו. פוגשים אותו שרים ובכירים ממשרדי הממשלה, והוא מקשיב לכולם ומחליט".

צריך לדבר// הוא ער לביקורת הקשה שנשמעת נגד חלקים מהציבור החרדי בתקופת הקורונה. "רוב מוחץ של החרדים מקפיד על ההנחיות, אבל יש חוסר הבנה. אצל החרדים תלמודי התורה זה הכי חשוב בעולם. אם היו אומרים שעכשיו צריך לסגור לתקופה ואז הקורונה תעבור – היינו סוגרים, אבל כשכל יום מחליטים משהו אחר, זה לא רציני. הייתי שמח שיישבו ראשי המל"ל ומשרד הבריאות עם הציבור החרדי, הערבי, העולים מאתיופיה, הדתיים־לאומיים, ויבינו מה צרכיו של כל ציבור. זה היה מגדיל את שיתוף הפעולה".

חלק ממשהו גדול// לפני כעשור פגש את הרב ישעיהו הבר זצ"ל. "ראיתי ראש ישיבה נחמד שדיבר איתי על כך שהוא צריך להגיע לכתבים בתקשורת כדי לפרסם כתבה על כליות. לא ממש הבנתי מה הוא רוצה, אבל קישרתי אותו עם כמה כתבים בעיתונות החרדית שעשו איתו כתבה על נושא תרומת הכליה".

שרשרת הדבקה// "עם הזמן הבנתי כמה גדול מה שהוא עושה. כל כתבה הביאה עוד תורמים, וחלק מהתורמים הביאו חברים שלהם לתרום גם. בציונות הדתית יש מספר שיא של תורמים. הוצאנו חוברות, הרמנו כתבות, הרב הבר למעשה הפך את זה לנושא שנמצא בשיח וזה דבר מדהים".

הרגע הכי עצוב// הרב הבר נפטר אחרי שנדבק בקורונה. "זה היה הרגע העצוב ביותר בחיים שלי. למדתי להכיר אותו ואת המפעל האדיר שלו מקרוב. הוא היה מהאנשים הכי קרובים אליי בעשור האחרון".

מעבר לים// בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב־2016 הצטרף לקמפיין המפלגה הרפובליקנית בישראל ובארצות הברית. "מארק צל, יו"ר המפלגה בישראל, אמר שיש חשיבות לעשות קמפיין בארץ. גם כי יש כ־350,000 ישראלים בעלי אזרחות אמריקנית שצריכים לדעת איך מצביעים מרחוק והקול שלהם יכול להיות חשוב, וגם כי יש בארצות הברית אוהבי ישראל שחשוב להם לראות תמיכה ישראלית במועמד. כל פעילות שעשינו בארץ שודרה שם ותרמה לקמפיין".

סלפי עם הנשיא// "בסוף הגענו לארצות הברית ביום הבחירות, וכשטראמפ נבחר היינו מהמאות הבודדות שנכנסו לאירוע הניצחון. אפילו הצטלמתי איתו סלפי".

הפעם לא// גם בבחירות הנוכחיות סייע לקמפיין של טראמפ. "עשינו שיירת תמיכה מירושלים לתל אביב וגם מפגשים וכנסים. הפעם היה לנו חשוב קודם כול להכיר תודה לטראמפ על מה שעשה למען ישראל. לקראת יום הבחירות נסענו לניו־יורק, קיימתי חוגי בית בקהילה היהודית וסיפרנו כמה טראמפ עזר לישראל. אירוע ניצחון לצערנו כבר לא היה".

אם זה לא היה המסלול// "הייתי בעולם הרפואה, אולי פרמדיק של מד"א".

במגרש הביתי

בוקר טוב// "כל בוקר כולל הרבה כוסות קפה, לקיחת הילדים למסגרות, חברותא ולעבודה".

פלייליסט// "לא שומע הרבה מוזיקה, אבל כשכן זה ר' שלמה קרליבך ודברים פחות מוכרים כמו אופרה או כינורות".

השבת שלי// "היום הכי גדול, גם כי אני אוהב לאכול אוכל טוב וגם בגלל בית הכנסת שהקמנו בבית עוד לפני הקורונה. אני גם החזן בו, גם תוקע בשופר, גם קורא בתורה, והילדים מארגנים אותו כל יום שישי".

דמויות מופת// "הרב הבר זצ"ל. יש הרבה אנשים שמתמודדים בגבורה עם צרה אישית, ואז ממשיכים הלאה. אחרי שקיבל את תרומת הכליה שנזקק לה, הוא החליט לעזור לכל מי שנמצא באותו מצב. כמו כן, הרב קנייבסקי. לא מזמן הייתי אצלו בבית אחרי שמונה חודשים שלא הייתה כניסה אליו, נשמתי את הרגעים אצלו כמו אוויר לחיים".

מפחיד אותי// "מעליות. מעדיף לעלות 20 קומות ברגל מאשר לעלות במעלית".

משאלה// "לתרום כליה".

כשאהיה גדול// "להקים מחדש את 'עתיד', תנועה שהקמתי בגיל 15 ולא התממשה. אני מקווה שהיא תיצור חיבור בין חרדים לחילונים, תפתור מחלוקות ותבנה שיח".

לתגובות: shilofr@gmail.com