חמישה חיילי מילואים ששירתו בג'נין במבצע "חומת מגן" הגישו תביעת לשון הרע נגד הבמאי של הסרט ג'נין ג'נין מוחמד בכרי.
את התביעה הם הגישו בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הם תובעים מבכרי שני מיליון שקלים וחצי, ואומרים כי "ג'נין, ג'נין" מתעד בחוסר דיוק בוטה את האירועים במחנה הפליטים ג'נין, וכי הדבר הוא בגדר לשון הרע נגדם.
התביעה מופנית גם נגד הסִינֵמָטֶקִים של ירושלים ושל תל אביב, שהקרינו את הסרט אף על פי שהצנזורה פסלה אותו לשידור.
בכתב התביעה נטען כי הסרט שיצר מוחמד בכרי צולם בתוך מחנה הפליטים בג'נין. הסרט מעמיד פנים של סרט תעודה, ומזוהות בו, בעיקר מפי אזרחים ערבים, "עובדות" בנוגע לפעולות חיילי צה"ל בג'נין במהלך מבצע חומת מגן, בנוגע לאופן התנהגותם, למעשיהם ולתוצאות הישירות של מעשיהם.
בסרט, על פי כתב התביעה, אין מביאים תגובה כלשהי של גורם ישראלי, לרבות לא תגובה מטעם צה"ל או משרד הביטחון.
בכתב התביעה נטען עוד כי בסרט מוצגים חיילים צה"ל ששירתו בג'נין, במהלך מבצע חומת מגן, ובהם התובעים, כמי שביצעו פשעי מלחמה כלפי האוכלוסייה הערבית המתגוררת במקום. בין היתר מוצגים חיילי צה"ל, ובהם התובעים, כמי שירו באכזריות וללא הצדקה בידיו וברגליו של זקן חסר אונים, דרסו בכוונה ובאכזריות, באמצעות כלי רכב כבד, אזרחים ערבים חסרי אונים, עשו שימוש בילדים ערבים כחומה חיה ורצחו ילדים ערבים. מתחקיר של צה"ל התברר כי כל העובדות הללו הופרכו.
בכתב התביעה נטען עוד כי מוחמד בכרי פרסם את הדברים השקריים הללו מתוך כוונה לפגוע בחיילי צה"ל, ובהם בכל אחד מן התובעים. כל אחד מן הדברים הנוראים היה עלול ועדיין הוא עלול להשפיל את כל אחד מן התובעים בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבזותו בשל מעשים, בשל התנהגות ובשל תכונות שיוחסו לו בסרט. לדברי התובעים, אף אחד מן הנתבעים לא נקט אמצעים סבירים להיווכח אם יש בכל ה"עובדות" הללו אמת, אם לאו.
בפרסום הדברים התכוונו הנתבעים לפגוע, במידה גדולה מזו שהייתה סבירה לו התכוונו רק להגן על ערך כלשהו.
עוד נטען בתביעה כי בדף שיוחד לפרסום הסרט כתבו הסינמטקים בתל-אביב ובירושלים פרטים שונים על אודותיו ודברים שכתב מוחמד בכרי בעצמו על עצמו, ופרסמו את תמונותיהם של שנים מבין התובעים. אחת התמונות, שצילם אחד התובעים, פורסמה מבלי שניתנה הסכמתו לכך. מפרסום התמונה, לטענת התובעים, עולה כאילו הם אשר מיוחסים להם הדברים הנוראים.
התובעים מבקשים מבית המשפט לצוות על איסור הפצת הסרט, לחייב את מוחמד בכרי לשלם לכל אחד מהם פיצויים בשיעור רבע מיליון שקלים, לחייב את הסינמטק בירושלים ובתל-אביב לשלם להם גם רבע מיליון שקלים לכל אחד, ואת הסינמטק בתל-אביב לחייב לשלם, נוסף על כך, לאחד התובעים 20,000 שקלים בשל הפרת זכויות יוצרים וכן לחייב את הנתבעים הוצאות משפט.
יצוין כי כאמור, מתחקיר שערך צה"ל עולה שכל הטענות שנטענו כלפי חיילי צה"ל שנלחמו בג'נין הופרכו, וכי במקום לא בוצע כל "טבח", כפי שטענו ערביי הרש"פ.
את התביעה הם הגישו בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הם תובעים מבכרי שני מיליון שקלים וחצי, ואומרים כי "ג'נין, ג'נין" מתעד בחוסר דיוק בוטה את האירועים במחנה הפליטים ג'נין, וכי הדבר הוא בגדר לשון הרע נגדם.
התביעה מופנית גם נגד הסִינֵמָטֶקִים של ירושלים ושל תל אביב, שהקרינו את הסרט אף על פי שהצנזורה פסלה אותו לשידור.
בכתב התביעה נטען כי הסרט שיצר מוחמד בכרי צולם בתוך מחנה הפליטים בג'נין. הסרט מעמיד פנים של סרט תעודה, ומזוהות בו, בעיקר מפי אזרחים ערבים, "עובדות" בנוגע לפעולות חיילי צה"ל בג'נין במהלך מבצע חומת מגן, בנוגע לאופן התנהגותם, למעשיהם ולתוצאות הישירות של מעשיהם.
בסרט, על פי כתב התביעה, אין מביאים תגובה כלשהי של גורם ישראלי, לרבות לא תגובה מטעם צה"ל או משרד הביטחון.
בכתב התביעה נטען עוד כי בסרט מוצגים חיילים צה"ל ששירתו בג'נין, במהלך מבצע חומת מגן, ובהם התובעים, כמי שביצעו פשעי מלחמה כלפי האוכלוסייה הערבית המתגוררת במקום. בין היתר מוצגים חיילי צה"ל, ובהם התובעים, כמי שירו באכזריות וללא הצדקה בידיו וברגליו של זקן חסר אונים, דרסו בכוונה ובאכזריות, באמצעות כלי רכב כבד, אזרחים ערבים חסרי אונים, עשו שימוש בילדים ערבים כחומה חיה ורצחו ילדים ערבים. מתחקיר של צה"ל התברר כי כל העובדות הללו הופרכו.
בכתב התביעה נטען עוד כי מוחמד בכרי פרסם את הדברים השקריים הללו מתוך כוונה לפגוע בחיילי צה"ל, ובהם בכל אחד מן התובעים. כל אחד מן הדברים הנוראים היה עלול ועדיין הוא עלול להשפיל את כל אחד מן התובעים בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבזותו בשל מעשים, בשל התנהגות ובשל תכונות שיוחסו לו בסרט. לדברי התובעים, אף אחד מן הנתבעים לא נקט אמצעים סבירים להיווכח אם יש בכל ה"עובדות" הללו אמת, אם לאו.
בפרסום הדברים התכוונו הנתבעים לפגוע, במידה גדולה מזו שהייתה סבירה לו התכוונו רק להגן על ערך כלשהו.
עוד נטען בתביעה כי בדף שיוחד לפרסום הסרט כתבו הסינמטקים בתל-אביב ובירושלים פרטים שונים על אודותיו ודברים שכתב מוחמד בכרי בעצמו על עצמו, ופרסמו את תמונותיהם של שנים מבין התובעים. אחת התמונות, שצילם אחד התובעים, פורסמה מבלי שניתנה הסכמתו לכך. מפרסום התמונה, לטענת התובעים, עולה כאילו הם אשר מיוחסים להם הדברים הנוראים.
התובעים מבקשים מבית המשפט לצוות על איסור הפצת הסרט, לחייב את מוחמד בכרי לשלם לכל אחד מהם פיצויים בשיעור רבע מיליון שקלים, לחייב את הסינמטק בירושלים ובתל-אביב לשלם להם גם רבע מיליון שקלים לכל אחד, ואת הסינמטק בתל-אביב לחייב לשלם, נוסף על כך, לאחד התובעים 20,000 שקלים בשל הפרת זכויות יוצרים וכן לחייב את הנתבעים הוצאות משפט.
יצוין כי כאמור, מתחקיר שערך צה"ל עולה שכל הטענות שנטענו כלפי חיילי צה"ל שנלחמו בג'נין הופרכו, וכי במקום לא בוצע כל "טבח", כפי שטענו ערביי הרש"פ.